ממלכת הזוהר › זוהר › בא › מאמר 17: ׳והיה לאות על ידכה׳ - סוד ארבע הפרשיות והייחוד שבתפילין › פיסקה 1 (מג ע"א)

תפילין - קדושת פאר הגוונים העליונים ולא מצוה גרידא

בא · ׳והיה לאות על ידכה׳ - סוד ארבע הפרשיות והייחוד שבתפילין · מאמר 17 · פיסקה 1 · דף מג ע"א

לשון הזוהר

׳וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפוֹת בֵּין עֵינֶיךָ וְגוֹ'׳ (שמות יג, טז) (בהר ק"ח ע"ב ובמשנה) (ח) פִּקּוּדָא דָּא, פִּקּוּדָא דְּאִקְרֵי בְּגַוְונָא אַחֲרָא, דְּלָא אִקְרֵי מִצְוָה, אֶלָּא קְדוּשָׁה, וְאִלֵּין אִינּוּן תְּפִילִין. תְּפִלָּה שֶׁל יַד, וּתְפִלָּה שֶׁל רֹאשׁ. תִּקּוּנָא פְּאֵרָא שַׁפִּירוּ דִּגְוָונִין עִלָּאִין. וְעַל דָּא אִקְרוּן טוֹטָפוֹת, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר׳ (ישעיהו מט, ג).

תרגום

׳וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךְ וְגוֹ'׳ (שמות יג, טז). מִצְוָה זוֹ מִצְוָה שֶׁנִּקְרֵאת בְּגָוֶן אַחֵר, שֶׁלֹּא נִקְרֵאת מִצְוָה אֶלָּא קְדֻשָּׁה, וְאֵלּוּ הֵן תְּפִלִּין, תְּפִלָּה שֶׁל יָד וּתְפִלָּה שֶׁל רֹאשׁ. תִּקּוּן פְּאֵר הַיֹּפִי שֶׁל גְּוָנִים עֶלְיוֹנִים, וְלָכֵן נִקְרָאִים טוֹטָפֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךְ אֶתְפָּאָר׳ (ישעיה מט, ג).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳והיה לאות על ידכה ולטוטפות בין עיניך וגו'׳ (שמות יג, טז) (בהר ק"ח ע"ב ובמשנה) (ח) פקודא דא, פקודא דאקרי בגוונא אחרא, דלא אקרי מצוה, אלא קדושה, ואלין אינון תפילין. תפלה של יד, ותפלה של ראש. תקונא פארא שפירו דגוונין עלאין. ועל דא אקרון טוטפות, כמה דאת אמר, ׳ישראל אשר בך אתפאר׳ (ישעיהו מט, ג).

התרגום: ׳והיה לאות על ידכה ולטוטפת בין עיניך וגו'׳ (שמות יג, טז). מצוה זו מצוה שנקראת בגון אחר, שלא נקראת מצוה אלא קדשה, ואלו הן תפלין, תפלה של יד ותפלה של ראש. תקון פאר היפי של גונים עליונים, ולכן נקראים טוטפת, כמו שנאמר ׳ישראל אשר בך אתפאר׳ (ישעיה מט, ג).

מן המפרשים

אור החמה: והיה לאות על ידך וגומר דא פקודא דאקרי בגוונא אחרא פי' לרמוז להיות התפילין מציאותם מצד החכמה ממקום הקדוש ולזה נק' קדושא ולא מצוה ורצועותיהם תשמישי קדושה והיינו פי' מלת תפלין פי' קישוט כענין טטפת שהם קישוט ומתרגמינן תפלין וזה…

הסולם: והיה לאות וגו': ולטוטפות וגו': מצוה זו היא מצוה הנקראת באפן אחר, שאינה נקראת מצוה אלא קדושה. ואלו הם תפלין, תפלה של יד ותפלה של ראש. שהם תקון פאר ויופי של המראות העליונות. וע"כ נקראים, טוטפות, כמש"א ישראל אשר בך אתפאר .

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: