ממלכת הזוהר › זוהר › בא › מאמר 16: ׳וכל פטר חמור תפדה בשה׳ - יצר הרע שב בתשובה או נערף › פיסקה 1 (מג ע"א)

פדיון פטר חמור - יצר הרע השב בתשובה או נערף

בא · ׳וכל פטר חמור תפדה בשה׳ - יצר הרע שב בתשובה או נערף · מאמר 16 · פיסקה 1 · דף מג ע"א

לשון הזוהר

(ויקרא כ' ע"א) ׳וְכָל פֶּטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְגוֹ'׳ (שמות יג, יג). (פקודא להביא קרב וכו') פִּקּוּדָא דָּא לִפְדּוֹת ׳פֶּטֶר חֲמוֹר׳, וְלַעֲרוֹף ׳פֶּטֶר חֲמוֹר׳, אִם לֹא יִפְדֶּה לֵיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ׳ - וְרָזָא דָּא יֵצֶר הָרָע, יָכוֹל לְאַחְזְרָא בְּתִיּוּבְתָּא, (ס"א ולבתר יצר הטוב וכו') וּלְבָתַר לְאַחְזְרָא יֵצֶר הַטּוֹב, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ, אִם זָכָה - עֵזֶר, אִם לֹא זָכָה - כְּנֶגְדּוֹ. בְּגִין דְּאִינּוּן דִּיּוּקְנָא, חַד דְּשֶׂה, וְחַד דַּחֲמוֹר, וְאִי זָכָה לְאַחְזְרָא בְּתִיּוּבְתָּא, אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ חֲמוֹר עַם הָאָרֶץ, תִּפְדֶּה מִן גָּלוּתָא בְשֶׂה, דְּאִיהוּ ׳שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל׳ (ירמיהו נ, יז). וְאִי לָא הֲדַר בְּתִיּוּבְתָּא - וַעֲרַפְתּוֹ. שָׁוֵי לֵיהּ ׳עַם קְשֵׁה׳ קְדָל, דַּעֲתִידִין לְאִתְמָחֲאָה מִן סֵפֶר חַיִּים, דְּעָלַיְיהוּ אִתְּמַר, ׳מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי׳ (שמות לב, לג).

תרגום

׳וְכָל פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה׳ וְגוֹ' - (שמות יג). (מִצְוָה לְהָבִיא קָרְבָּן) מִצְוָה זוֹ לִפְדּוֹת פֶּטֶר חֲמוֹר, וְלַעֲרֹף פֶּטֶר חֲמוֹר אִם לֹא יִפְדֶּה אוֹתוֹ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ׳ - וְסוֹד זֶה יֵצֶר הָרָע, שֶׁיָּכוֹל לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, (וְאַחַר כָּךְ יֵצֶר הַטּוֹב) וְאַחַר כָּךְ יַחֲזֹר לִהְיוֹת יֵצֶר טוֹב, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ, אִם זָכָה - עֵזֶר, אִם לֹא זָכָה - כְּנֶגְדּוֹ. מִשּׁוּם שֶׁהֵם דְּיוֹקָן, אֶחָד שֶׁל שֶׂה, וְאֶחָד שֶׁל חֲמוֹר. וְאִם זָכָה לַחֲזר בִּתְשׁוּבָה, אַף עַל גַּב שֶׁהוּא חֲמוֹר עַם הָאָרֶץ, תִּפְדֶּה מִן הַגָּלוּת בְּשֶׂה, שֶׁהוּא (ירמיה נ) ׳שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל׳. וְאִם לֹא חָזַר בִּתְשׁוּבָה - וַעֲרַפְתּוֹ. הִשְׁוָה אוֹתוֹ לְעַם קְשֵׁה עֹרֶף, שֶׁעֲתִידִים לְהִמָּחוֹת מִסֵּפֶר הַחַיִּים, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (שמות לב) ׳מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: (ויקרא כ' ע"א) ׳וכל פטר חמור תפדה בשה וגו'׳ (שמות יג, יג). (פקודא להביא קרב וכו') פקודא דא לפדות ׳פטר חמור׳, ולערוף ׳פטר חמור׳, אם לא יפדה ליה. הדא הוא דכתיב ׳ואם לא תפדה וערפתו׳ - ורזא דא יצר הרע, יכול לאחזרא בתיובתא, (ס"א ולבתר יצר הטוב וכו') ולבתר לאחזרא יצר הטוב, כמה דאוקמוה, אם זכה - עזר, אם לא זכה - כנגדו. בגין דאינון דיוקנא, חד דשה, וחד דחמור, ואי זכה לאחזרא בתיובתא, אף על גב דאיהו חמור עם הארץ, תפדה מן גלותא בשה, דאיהו ׳שה פזורה ישראל׳ (ירמיהו נ, יז). ואי לא הדר בתיובתא - וערפתו. שוי ליה ׳עם קשה׳ קדל, דעתידין לאתמחאה מן ספר חיים, דעלייהו אתמר, ׳מי אשר חטא לי אמחנו מספרי׳ (שמות לב, לג).

התרגום: ׳וכל פטר חמר תפדה בשה׳ וגו' - (שמות יג). (מצוה להביא קרבן) מצוה זו לפדות פטר חמור, ולערף פטר חמור אם לא יפדה אותו, זהו שכתוב ׳ואם לא תפדה וערפתו׳ - וסוד זה יצר הרע, שיכול לחזר בתשובה, (ואחר כך יצר הטוב) ואחר כך יחזר להיות יצר טוב, כמו שבארוה, אם זכה - עזר, אם לא זכה - כנגדו. משום שהם דיוקן, אחד של שה, ואחד של חמור. ואם זכה לחזר בתשובה, אף על גב שהוא חמור עם הארץ, תפדה מן הגלות בשה, שהוא (ירמיה נ) ׳שה פזורה ישראל׳. ואם לא חזר בתשובה - וערפתו. השוה אותו לעם קשה ערף, שעתידים להמחות מספר החיים, שעליהם נאמר (שמות לב) ׳מי אשר חטא לי אמחנו מספרי׳.

מן המפרשים

יהל אור: וכל פטר כו' לבתר יצה"ט כו'. ר"ל שיהיה גם הוא יצ"ט כמ"ש (במתני' פ"ט דברכות) בכל לבבך בשני יצריך, וזהו פדיון פטר חמור, ואם לא יכול לאחזרא ליה "וערפתו", יתמחי החמור הע"ה עם היצה"ר: שוי ליה עם כו'. ר"ל בתוכם:

אור החמה: אף ע"ג דאיהו חמור ע"ה וגומר. הרכיב הפסוק אתרי רכשי וכל פטר חמור דהיינו יצה"ר תפדה בשה תחזירהו יצה"ט ע"י התשובה ואז אחר שחזר בתשובה אע"ג דאיהו חמור עם הארץ תפדה מן גלותא בשה דאיהו שה פזורה ישראל: וערפתו. שוי ליה עם קשי קדל. פי'…

הסולם: וכל פטר חמור וגו': מצוה זו הוא לפדות פטר חמור ולערוף פטר חמור אם לא יפדה אותו. ז"ש ואם לא תפדה וערפתו . וזה סוד, שהיצר הרע יכול לחזור בתשובה ואח"כ יחזור להיות יצר טוב. כמו שהעמידו, בכתוב, אעשה לו עזר כנגדו, אם זכה עזר, אם לא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: