ממלכת הזוהר › זוהר › בא › מאמר 12: ׳זאת חוקת הפסח׳ - סודות קרבן הפסח וזכר גאולת מצרים › פיסקה 4 (מא ע"א)

דם הפסח ודם המילה על הפתח - הרחקת רוח רעה

בא · ׳זאת חוקת הפסח׳ - סודות קרבן הפסח וזכר גאולת מצרים · מאמר 12 · פיסקה 4 · דף מא ע"א

לשון הזוהר

כַּד אָתָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמִצְרַיִם, חָמָא דָּמָא דְּהַהוּא פֶּסַח, דְּהֲוָה רָשִׁים עַל פִּתְחָא, וְדָמָא דִּבְרִית, הֵיךְ הֲווֹ קַיְימִין עַל פִּתְחָא, דִּכְתִּיב, ׳וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם אֲשֶׁר בַּסַּף וְהִגַּעְתֶּם וְגוֹ'׳ - אֵזוֹבָא, הָא אוֹקִימְנָא דְּאִיהוּ מַעְבַּר רוּחִין (כ"ב:) בִּישִׁין, וְכָל סְטָר רוּחַ בִּישָׁא, מַעְבַּר בְּאִתְעָרוּתָא דִּילֵיהּ, בְּפוּרְקָנָא עִלָּאָה דְּיִשְׂרָאֵל. לְזִמְנָא דְּאָתֵי, יֵיתֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיֵצֶר הָרָע וְיִכּוֹס לֵיהּ. וְהַשְׁתָּא בְּפוּרְקָנָא דָּא, כְּתִיב ׳וְשָׁחֲטוּ אוֹתוֹ כָּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'׳ - דּוּכְרָנָא דְּזִמְנָא דְּאָתֵי, בְּהַהוּא פּוּרְקָנָא עִלָּאָה.

תרגום

כְּשֶׁבָּא הקב"ה לְמִצְרַיִם, רָאָה אֶת הַדָּם שֶׁל אוֹתוֹ פֶּסַח שֶׁהָיָה רָשׁוּם עַל הַפֶּתַח, וְדַם הַבְּרִית, אֵיךְ הָיוּ עוֹמְדִים עַל הַפֶּתַח, שֶׁכָּתוּב ׳וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם אֲשֶׁר בַּסַּף וְהִגַּעְתֶּם וְגוֹ'׳ (שמות יב, כב). אֵזוֹב, הֲרֵי בֵּאַרְנוּ שֶׁהוּא מַעֲבִיר רוּחוֹת רָעוֹת, וְכָל צַד שֶׁל רוּחַ רַע מַעֲבִיר בַּהִתְעוֹרְרוּת שֶׁלּוֹ, בַּגְּאֻלָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל. לֶעָתִיד לָבא יָבִיא הקב"ה לַיֵּצֶר הָרָע וְיִשְׁחַט אוֹתוֹ. וְעַתָּה בִּגְאֻלָּה זוֹ כָּתוּב, ׳וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'׳ (שמות יב, ו). זִכָּרוֹן שֶׁל לֶעָתִיד לָבא, בַּגְּאֻלָּה הָעֶלְיוֹנָה הַהִיא.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כד אתא קודשא בריך הוא למצרים, חמא דמא דההוא פסח, דהוה רשים על פתחא, ודמא דברית, היך הוו קיימין על פתחא, דכתיב, ׳ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם וגו'׳ - אזובא, הא אוקימנא דאיהו מעבר רוחין (כ"ב:) בישין, וכל סטר רוח בישא, מעבר באתערותא דיליה, בפורקנא עלאה דישראל. לזמנא דאתי, ייתי קודשא בריך הוא ליצר הרע ויכוס ליה. והשתא בפורקנא דא, כתיב ׳ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל וגו'׳ - דוכרנא דזמנא דאתי, בההוא פורקנא עלאה.

התרגום: כשבא הקב"ה למצרים, ראה את הדם של אותו פסח שהיה רשום על הפתח, ודם הברית, איך היו עומדים על הפתח, שכתוב ׳ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם וגו'׳ (שמות יב, כב). אזוב, הרי בארנו שהוא מעביר רוחות רעות, וכל צד של רוח רע מעביר בהתעוררות שלו, בגאלה העליונה של ישראל. לעתיד לבא יביא הקב"ה ליצר הרע וישחט אותו. ועתה בגאלה זו כתוב, ׳ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל וגו'׳ (שמות יב, ו). זכרון של לעתיד לבא, בגאלה העליונה ההיא.

מן המפרשים

יהל אור: ולאתהנאה בההוא כו'. ר"ל לקיטת הניצוצות משם כמו בסוד הקרבן ריח ניחוחי וסוד פטום הקטרת ולכן דווקא צלי אש ולא מבושל ולא נא כדי ליהנות בריח כמש"ו ולא מן האכילה רק מהריח, דבר שהנשמה נהנה ממנו: וז"ש וע"ד לא אתיא אלא כו'. ר"ל שלא…

אור החמה: דוכרנא דזמנא דאתי בההוא פורקנא עילאה: בהאי רשימו דאת יו"ד. נראה שהיו רושמים דם הפסח על שתי המזוזות בצורת יו"ד בכל מזוזה ומזוזה וה"ה שבמשקוף היו נותנים ורושמים כצורת יו"ד:

הסולם: כד אתא קב"ה וכו': כאשר בא הקב"ה למצרים, ראה הדם של הפסח שהיה נרשם על הפתח, ודם הברית, איך היו עומדים על הפתח, שכתוב, ולקחתם אגודת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם וגו'. אזובא, בארנוהו, שהוא מעבר רוחות רעות, וכל צד ריח רעה הוא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: