סוד אכילת הפסח - העברת ערלה מלפני ברית קודש
בא · ׳זאת חוקת הפסח׳ - סודות קרבן הפסח וזכר גאולת מצרים · מאמר 12 · פיסקה 3 · דף מא ע"א
לשון הזוהר
רָזָא דָּא, לְאַעְבְּרָא זוּהֲמָא, מִקָּמֵי בְּרִית קַדִּישָׁא, וּלְאִתְהֲנָאָה בְּהַהוּא רֵיחָא דְּנָדִיף טְוִי נוּר. וְעַל דָּא לָא אַתְיָא אֶלָּא עַל שָׂבְעָא. וְעַל דָּא, ׳וְכָל עָרֵל לא יֹאכַל בּוֹ׳ - מַאן דְּאִית בֵּיהּ בְּרִית קַדִּישָׁא, יֵיכוּל בֵּיהּ. מַאן דְּלָא אִית בֵּיהּ בְּרִית קַדִּישָׁא, לָא יֵיכוּל בֵּיהּ. דְּהַאי מִבְּנֵי בְּרִית אִיהוּ לְתַבְרָא תּוּקְפָּא דְּחֵילָא אַחֲרָא, לְאַעְבְּרָא עָרְלָה מִקָּמֵי בְּרִית. בְּגִין כַּךְ, הַאי בִּבְנֵי בְּרִית אִיהוּ לְמֶעְבַּד, וְלָא בִּבְנֵי עָרְלָה.
תרגום
סוֹד זֶה לְהַעֲבִיר הַזֻּהֲמָה מִלִּפְנֵי הַבְּרִית הַקְּדוֹשָׁה, וְלֵהָנוֹת מֵאוֹתוֹ רֵיחַ שֶׁנּוֹדֵף מִצְּלִי הָאֵשׁ, וְעַל זֶה לֹא בָא אֶלָּא עַל הַשָּׂבָע, וְעַל זֶה ׳וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ׳ (שמות יב, מח) - מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בְּרִית קֹדֶשׁ, יֹאכַל בּוֹ. מִי שֶׁאֵין בּוֹ בְּרִית קֹדֶשׁ, ׳לֹא יֹאכַל בּוֹ׳ - שֶׁזֶּה מִבְּנֵי הַבְּרִית הוּא לִשְׁבֹּר כֹּחַ שֶׁל חַיִל אַחֵר, לְהַעֲבִיר עָרְלָה מִלִּפְנֵי בְרִית. מִשּׁוּם כָּךְ זֶהוּ לַעֲשׂוֹת בִּבְנֵי בְרִית וְלֹא בִּבְנֵי עָרְלָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רזא דא, לאעברא זוהמא, מקמי ברית קדישא, ולאתהנאה בההוא ריחא דנדיף טוי נור. ועל דא לא אתיא אלא על שבעא. ועל דא, ׳וכל ערל לא יאכל בו׳ - מאן דאית ביה ברית קדישא, ייכול ביה. מאן דלא אית ביה ברית קדישא, לא ייכול ביה. דהאי מבני ברית איהו לתברא תוקפא דחילא אחרא, לאעברא ערלה מקמי ברית. בגין כך, האי בבני ברית איהו למעבד, ולא בבני ערלה.
התרגום: סוד זה להעביר הזהמה מלפני הברית הקדושה, ולהנות מאותו ריח שנודף מצלי האש, ועל זה לא בא אלא על השבע, ועל זה ׳וכל ערל לא יאכל בו׳ (שמות יב, מח) - מי שיש בו ברית קדש, יאכל בו. מי שאין בו ברית קדש, ׳לא יאכל בו׳ - שזה מבני הברית הוא לשבר כח של חיל אחר, להעביר ערלה מלפני ברית. משום כך זהו לעשות בבני ברית ולא בבני ערלה.
מן המפרשים
הסולם: רזא דא לאעברא וכו': סוד זה, הוא להעביר את הערלה מלפני הברית הקדוש, ולהנות בריח הזה שמתפשט מצלי אש. כלומר, שעיקר המצוה הוא להנות מן הריח שבו. ועל כן אינו בא אלא על השובע, שאינו צריך עוד לאכול. וע"כ, כל ערל לא יאכל בו , מי שיש…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: