תשובת רבי יהודה - רשות הסטרא אחרא בדברי העולם הנסתרים
בא · ׳כי אני הכבדתי את לבו׳ - קטרוגי מעלה ומטה ורשות הסטרא אחרא לדין · מאמר 1 · פיסקה 4 · דף לב ע"ב
לשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ רִבִּי יְהוּדָה, כֹּלָּא הָכִי הוּא וַדַּאי, אֲבָל הָא כְּתִיב, ׳וְגַע אֶל עַצְמוֹ וְאֶל בְּשָׂרוֹ׳ (איוב ב, ה). וּכְתִיב, ׳וַתְּסִיתֵנִי בוֹ לְבַלְּעוֹ חִנָּם׳ (איוב ב, ה). לְאַחֲזָאָה דְּהָא רְשׁוּ אִתְמְסָר לְסִטְרָא אַחֲרָא לְקַטְרְגָא, (ורשו אתמסר) עַל מִלִּין דְּעָלְמָא, (למאן דלא אצטריך) וּלְאִתְמַסְּרָא בִּידוֹי, וְכָל אִלֵּין אָרְחִין טְמִירִין קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְלֵית אַנְתְּ כְּדַאי לְמֵהַךְ אֲבַתְרַיְיהוּ, בְּגִין דְּאִינּוּן נִמּוּסִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּבְנֵי נָשָׁא לָאו אִינּוּן רַשָּׁאִין לְדַקְדְּקָא אֲבַתְרַיְיהוּ, בַּר אִינּוּן זַכָּאֵי קְשׁוֹט דְּיַדְעִין רָזֵי אוֹרַיְיתָא, וְאָזְלִין בְּאָרְחָא דְּחָכְמְתָא לְמִנְדַּע אִינּוּן מִלִּין סְתִימִין דְּאוֹרַיְיתָא.
תרגום
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה, הַכֹּל כָּךְ הוּא וַדַּאי, אֲבָל הֲרֵי כָּתוּב (איוב ב) ׳וְגַע אֶל עַצְמוֹ וְאֶל בְּשָׂרוֹ (איוב ב, ה)׳ - וְכָתוּב ׳וַתְּסִיתֵנִי בוֹ לְבַלְּעוֹ חִנָּם (איוב ב, ג)׳ - לְהַרְאוֹת שֶׁהֲרֵי רְשׁוּת נִמְסְרָה לַסִּטְרָא אַחֲרָא לְקַטְרֵג (וְהָרְשׁוּת נִמְסְרָה) עַל דְּבָרִים שֶׁל הָעוֹלָם (לְמִי שֶׁלֹּא הִצְטָרֵךְ) וּלְהִמָּסֵר בְּיָדוֹ, וְכָל הַדְּרָכִים הַלָּלוּ טְמוּנִים לִפְנֵי הקב"ה, וְאֵינְךְ כְּדַאי לָלֶכֶת אַחֲרֵיהֶם, מִשּׁוּם שֶׁאֵלּוּ הַנְהָגוֹת הקב"ה, וְאֵין בְּנֵי אָדָם רַשָּׁאִים לְדַקְדֵּק אַחֲרֵיהֶם, פְּרָט לְאוֹתָם צַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁיּוֹדְעִים אֶת סוֹדוֹת הַתּוֹרָה וְהוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ שֶׁל הַחָכְמָה לָדַעַת אוֹתָם דְּבָרִים נִסְתָּרִים שֶׁל הַתּוֹרָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר ליה רבי יהודה, כלא הכי הוא ודאי, אבל הא כתיב, ׳וגע אל עצמו ואל בשרו׳ (איוב ב, ה). וכתיב, ׳ותסיתני בו לבלעו חנם׳ (איוב ב, ה). לאחזאה דהא רשו אתמסר לסטרא אחרא לקטרגא, (ורשו אתמסר) על מלין דעלמא, (למאן דלא אצטריך) ולאתמסרא בידוי, וכל אלין ארחין טמירין קמי קודשא בריך הוא, ולית אנת כדאי למהך אבתרייהו, בגין דאינון נמוסין דקודשא בריך הוא, ובני נשא לאו אינון רשאין לדקדקא אבתרייהו, בר אינון זכאי קשוט דידעין רזי אורייתא, ואזלין בארחא דחכמתא למנדע אינון מלין סתימין דאורייתא.
התרגום: אמר לו רבי יהודה, הכל כך הוא ודאי, אבל הרי כתוב (איוב ב) ׳וגע אל עצמו ואל בשרו (איוב ב, ה)׳ - וכתוב ׳ותסיתני בו לבלעו חנם (איוב ב, ג)׳ - להראות שהרי רשות נמסרה לסטרא אחרא לקטרג (והרשות נמסרה) על דברים של העולם (למי שלא הצטרך) ולהמסר בידו, וכל הדרכים הללו טמונים לפני הקב"ה, ואינך כדאי ללכת אחריהם, משום שאלו הנהגות הקב"ה, ואין בני אדם רשאים לדקדק אחריהם, פרט לאותם צדיקי אמת שיודעים את סודות התורה והולכים בדרך של החכמה לדעת אותם דברים נסתרים של התורה.
מן המפרשים
אור החמה: א"ל ר' יהודה כולא הכי הוא ודאי אבל אפילו צדיק גמור יש לו מקטרגי' בדרך אחרת צא ולמד מאיוב שהעיד הכתוב מחסידותו ונלכד במצודת השטן ודרך זה היאך הוא נסתר ונעלם ואסור לחקור בו אלא למי שהוא בטוח שיוציא לאור משפטו. וז"ש בר לזכאי וגו'…
רמ"ז: 22אמר ליה רבי יהודה כלא הכי הוא, 22אמר ליה רבי יהודה כלא הכי הוא, פי' שלי ושלך אמת שבודאי מלכות ה' בכל משלה ואין נסתר מנגד עיניו, וגם אמנה מה שאמרתי לך מענין הסנגוריא הנזכרת, אבל הא כתיב וכו' וכתיב ותסיתני וגו', ירצה צריך…
מהרח"ו: והנה רבי יהודא והנה רבי יהודא. ביאר, כי לא מפני קושיא זו נדחה האמת, כי 'ודאי' שהאמת הוא כי יש מליצים רעים וטובים, ויש כח ביד המקטרג לקטרג אפילו כביכול:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: