ממלכת הזוהר › זוהר › אמור › מאמר 7: כי שבעת ימים ימלא את ידכם - סוד שבעה הנקרא תשובה וקריעת גזר דין › פיסקה 1 (פט ע"ב)

שבעת ימים המקום העליון כלל ששת האחרים נקרא תשובה - היושב בתענית בשבת נקרע גזרו

אמור · כי שבעת ימים ימלא את ידכם - סוד שבעה הנקרא תשובה וקריעת גזר דין · מאמר 7 · פיסקה 1 · דף פט ע"ב

לשון הזוהר

וְתָא חֲזֵי, כְּתִיב ׳כִּי שִׁבְעַת יָמִים יְמַלֵּא אֶת יֶדְכֶם׳ - מַאן ׳שִׁבְעַת יָמִים׳. הָא אִתְּמַר, הַהוּא אֲתַר עִלָּאָה, דְּהוּא כְּלָלָא דְּכָל שִׁיתָא אָחֳרָנִין, אִקְרֵי ׳שִׁבְעַת יָמִים׳, וְאִקְרֵי תְּשׁוּבָה. תָּנֵינָן, מַאן דְּיָתִיב בְּתַעֲנִיתָא בְּשַׁבְּתָא, קוֹרְעִין לוֹ גְּזַר דִּינוֹ שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה, וְשִׁבְעִין שָׁנָה אִינּוּן שֶׁבַע אַנְפֵּי מַלְכָּא, דְּאֲפִילּוּ אִסְתְּכָמוּ עָלֵיהּ (כלא) לְבִישׁ, הַהוּא גְּזַר דִּינָא אִתְקְרַע. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּאָחִיד בֵּיהּ בְּהַהוּא יוֹמָא, בִּכְלָלָא דְּכֻלְּהוּ, דְּאִקְרֵי שִׁבְעָה, וְאִקְרֵי תְּשׁוּבָה, בְּגִין כַּךְ בְּכֻלְּהוּ אָחִיד, וְאַהְדָּר בִּתְשׁוּבָה, וְאִתְקְרַע גְּזַר דִּינָא בְּכֻלְּהוּ. וְעַל דָּא וַדַּאי שִׁבְעִין שְׁנִין אִיכָּא בְּחֶלְמָא.

תרגום

וּבֹא רְאֵה, כָּתוּב ׳כִּי שִׁבְעַת יָמִים יְמַלֵּא אֶת יֶדְכֶם׳ (ויקרא ח, לג) - מִי שִׁבְעַת הַיָּמִים? הֲרֵי נִתְבָּאֵר, אוֹתוֹ מָקוֹם עֶלְיוֹן שֶׁהוּא כְּלָל שֶׁל כָּל שֵׁשֶׁת הָאֲחֵרִים נִקְרָא ׳שִׁבְעַת יָמִים׳, וְנִקְרָא תְשׁוּבָה. שָׁנִינוּ, מִי שֶׁיּוֹשֵׁב בְּתַעֲנִית בְּשַׁבָּת, קוֹרְעִים לוֹ גְּזַר דִּינוֹ שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה, וְשִׁבְעִים שָׁנָה הֵם שֶׁבַע פְּנֵי הַמֶּלֶךְ, שֶׁאֲפִלּוּ הִסְכִּימוּ כֻלָּם עָלָיו (הַכֹּל) לְרַע, נִקְרָע אוֹתוֹ גְּזַר הַדִּין. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁאָחַז בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם בַּכְּלָל שֶׁל כֻּלָּם, שֶׁנִּקְרָא שִׁבְעָה, וְנִקְרָא תְשׁוּבָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ בְּכֻלָּם הוּא אָחַז, וְחָזַר בִּתְשׁוּבָה, וְנִקְרַע גְּזַר הַדִּין בְּכֻלָּם. וְעַל כֵּן שִׁבְעִים שָׁנָה יֵשׁ בַּחֲלוֹם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ותא חזי, כתיב ׳כי שבעת ימים ימלא את ידכם׳ - מאן ׳שבעת ימים׳. הא אתמר, ההוא אתר עלאה, דהוא כללא דכל שיתא אחרנין, אקרי ׳שבעת ימים׳, ואקרי תשובה. תנינן, מאן דיתיב בתעניתא בשבתא, קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה, ושבעין שנה אינון שבע אנפי מלכא, דאפילו אסתכמו עליה (כלא) לביש, ההוא גזר דינא אתקרע. מאי טעמא. בגין דאחיד ביה בההוא יומא, בכללא דכלהו, דאקרי שבעה, ואקרי תשובה, בגין כך בכלהו אחיד, ואהדר בתשובה, ואתקרע גזר דינא בכלהו. ועל דא ודאי שבעין שנין איכא בחלמא.

התרגום: ובא ראה, כתוב ׳כי שבעת ימים ימלא את ידכם׳ (ויקרא ח, לג) - מי שבעת הימים? הרי נתבאר, אותו מקום עליון שהוא כלל של כל ששת האחרים נקרא ׳שבעת ימים׳, ונקרא תשובה. שנינו, מי שיושב בתענית בשבת, קורעים לו גזר דינו של שבעים שנה, ושבעים שנה הם שבע פני המלך, שאפלו הסכימו כלם עליו (הכל) לרע, נקרע אותו גזר הדין. מה הטעם? משום שאחז באותו היום בכלל של כלם, שנקרא שבעה, ונקרא תשובה, ומשום כך בכלם הוא אחז, וחזר בתשובה, ונקרע גזר הדין בכלם. ועל כן שבעים שנה יש בחלום.

מן המפרשים

הסולם: ות״ח כתיב כי וגו׳: ובוא וראה כתוב, כי שבעת ימים ימלא את ידכם . מי הם שבעת ימים, וכן נקראת תשובה. ולמדנו, מי העליון שהוא כלל כל הששה האחרים, דהיינו הבינה הכוללת בתוכה תג״ת נה״י, נקראת שבעת ימים, וכן נקראת תשובה. ולמדנו, מי…

מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: שבע אנפי מלכא וכו' לקמן דף ק"ה . מדבר בענין זה ואומר שמי שמחלימים אותו בשבת חלום רע הוא להיטב לו באור עתיקא המתגלה בשבת. לכן אמר קורעים לו לרמוז אל ש"ע נהורין העולים קר"ע וכ"כ בס"הכ בכוונת תענית חלום אבל אני רואה הפרש אחד בין…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: