אמר לו הקבה עזבת החיים ודבקת במות בעץ אחר - רגליה יורדות מות
אמור · ותרא האשה כי טוב העץ למאכל - סוד עזיבת עץ החיים ודבקות במות ובתמורות · מאמר 51 · פיסקה 3 · דף קז ע"ב
לשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא: אָדָם, שַׁבְקָת חַיֵּי, וְאִתְדַבְּקַת בְּמוֹתָא. חַיֵּי, דִּכְתִּיב ׳וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן׳ - עֵץ דְּאִתְקְרֵי חַיִּים, דְּמַאן דְּאָחִיד בֵּיהּ, לָא טָעִים טַעֲמָא דְּמוֹתָא לְעָלְמִין. וְאִתְדַּבְּקַת בְּאִילָנָא אָחֳרָא - הָא וַדַּאי מוֹתָא הוּא לָקֳבְלָךְ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוְת וְגוֹ'׳ (משלי ה, ה). וּכְתִיב ׳וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָוְת אֶת הָאִשָּׁה׳ (קהלת ז, כו) - וַדַּאי בַּאֲתַר דְּמוֹתָא אִתְדְּבַק, וְשָׁבַק אֲתַר דְּחַיֵּי, בְּגִין כָּךְ אִתְגְּזַר עָלֵיהּ וְעַל כָּל עָלְמָא מוֹתָא.
תרגום
אָמַר לוֹ הקב"ה: אָדָם, עָזַבְתָּ אֶת הַחַיִּים וְדָבַקְתָּ בַּמָּוֶת. חַיִּים, שֶׁכָּתוּב ׳וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן׳ (בראשית ב, ט) - הָעֵץ שֶׁנִּקְרָא חַיִּים, שֶׁמִּי שֶׁאוֹחֵז בּוֹ לֹא טוֹעֵם טַעַם הַמָּוֶת לְעוֹלָמִים, וְנִדְבַּקְתָּ בְּעֵץ אַחֵר - הֲרֵי וַדַּאי מָוֶת הוּא כְּנֶגְדְּךְ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת וְגוֹ '׳ (משלי ה, ה). וְכָתוּב ׳וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה׳ (קהלת ז) - וַדַּאי שֶׁנִּדְבַּק לְמָקוֹם שֶׁל מָוֶת, וְעָזַב אֶת הַמָּקוֹם שֶׁל חַיִּים, מִשּׁוּם כָּךְ נִגְזַר עָלָיו וְעַל כָּל הָעוֹלָם מָוֶת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר ליה קודשא בריך הוא: אדם, שבקת חיי, ואתדבקת במותא. חיי, דכתיב ׳ועץ החיים בתוך הגן׳ - עץ דאתקרי חיים, דמאן דאחיד ביה, לא טעים טעמא דמותא לעלמין. ואתדבקת באילנא אחרא - הא ודאי מותא הוא לקבלך. הדא הוא דכתיב, ׳רגליה יורדות מות וגו'׳ (משלי ה, ה). וכתיב ׳ומוצא אני מר ממות את האשה׳ (קהלת ז, כו) - ודאי באתר דמותא אתדבק, ושבק אתר דחיי, בגין כך אתגזר עליה ועל כל עלמא מותא.
התרגום: אמר לו הקב"ה: אדם, עזבת את החיים ודבקת במות. חיים, שכתוב ׳ועץ החיים בתוך הגן׳ (בראשית ב, ט) - העץ שנקרא חיים, שמי שאוחז בו לא טועם טעם המות לעולמים, ונדבקת בעץ אחר - הרי ודאי מות הוא כנגדך. זהו שכתוב ׳רגליה ירדות מות וגו '׳ (משלי ה, ה). וכתוב ׳ומוצא אני מר ממות את האשה׳ (קהלת ז) - ודאי שנדבק למקום של מות, ועזב את המקום של חיים, משום כך נגזר עליו ועל כל העולם מות.
מן המפרשים
הסולם: א״ל קב״ה וכו׳: אמר לו הקב״ה, אדם, עזבת החיים ונתדבקת במות. חיים, שכתוב, ועץ החיים בתוך הגן. היינו עץ שנקרא חיים, משום שמי שאוחז בו אינו טועם טעם מות לעולם, ונתדבקת באילן אחר, הרי ודאי המות הוא כנגדך. ז״ש רגליה יורדות מות וגו'…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: