ותרא האשה כי טוב העץ למאכל
סוד עזיבת עץ החיים ודבקות במות ובתמורות
כשברא הקבה את האדם וכבדו רצה שידבק בו יחידי בקשר המהימנותא היחידה עץ החיים
׳וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְגוֹ'׳ (בראשית ג, ו) -. בֹּא רְאֵה, שֶׁהֲרֵי בְּנֵי אָדָם לֹא יוֹדְעִים וְלֹא מִסְתַּכְּלִים וְלֹא מַשְׁגִּיחִים, בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הקב"ה אֶת הָאָדָם וְכִבֵּד אוֹתוֹ בְּכָבוֹד עֶלְיוֹן, רָצָה מִמֶּנּוּ לְהִדָּבֵק בּוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּמָּצֵא יְחִידִי, וּבַלֵּב יְחִידִי, וּבְמָקוֹם שֶׁל דְּבֵקוּת יְחִידָה, שֶׁלֹּא יִשְׁתַּנֶּה וְלֹא יִתְהַפֵּךְ לְעוֹלָמִים בְּאוֹתוֹ קֶשֶׁר הַמְּהֵימְנוּתָא הַיְחִידָה, שֶׁהַכֹּל נִקְשָׁר בּוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן׳.
בלשון הזוהר
׳וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְגוֹ'׳ (בראשית ג, ו). תָּא חֲזֵי, דְּהָא בְּנֵי נָשָׁא לָא יַדְעִין, וְלָא מִסְתַּכְּלִין, וְלָא מַשְׁגִּיחִין, בְּשַׁעֲתָא דְּבָרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָאָדָם, וְאוֹקִיר לֵיהּ בְּיָקִירוּ עִלָּאָה, בָּעָא מִנֵּיהּ לְאִתְדַּבְּקָא בֵּיהּ, בְּגִין דְּיִשְׁתְּכַח יְחִידָאי, וּבְלִבָּא יְחִידָאי, וּבַאֲתַר דִּדְבֵיקוּתָא יְחִידָאָה, דְּלָא יִשְׁתַּנֵי וְלָא יִתְהַפֵּךְ לְעָלְמִין, בְּהַהוּא קִשּׁוּרָא דִּמְהֵימְנוּתָא יְחִידָאָה, דְּכֹלָּא בֵּיהּ אִתְקְשַׁר. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב ׳וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן׳.
אחר כך סטו מדרך המהימנותא ועזבו העץ היחיד ובאו להדבק במשתנה מטוב לרע
וְאַחַר כָּךְ סָטוּ מִדֶּרֶךְ הַמְּהֵימְנוּתָא, וְעָזְבוּ אֶת הָעֵץ הַיָּחִיד הָעֶלְיוֹן מִכָּל הָעֵצִים, וּבָאוּ לְהִדָּבֵק בְּמָקוֹם שֶׁמִּשְׁתַּנֶּה וּמִתְהַפֵּךְ מִגָּוֶן לְגָוֶן, וּמִטּוֹב לְרָע, וּמֵרָע לְטוֹב, וְיָרְדוּ מִמַּעְלָה לְמַטָּה, וְנִדְבְּקוּ לְמַטָּה בְּשִׁנּוּיִים רַבִּים, וְעָזְבוּ אֶת הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַכֹּל, שֶׁהוּא אֶחָד, וְלֹא מִשְׁתַּנֶּה לְעוֹלָמִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר וְהֵמָּה בִקְשׁוּ חִשְּׁבנוֹת רַבִּים׳ (קהלת ז, כט) - ׳וְהֵמָּה בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים׳ - וַדַּאי, אָז הִתְהַפֵּךְ לִבָּם לְאוֹתוֹ צַד מַמָּשׁ, לִפְעָמִים לְטוֹב, לִפְעָמִים לְרָע, לִפְעָמִים לְרַחֲמִים, לִפְעָמִים לְדִין. כְּמוֹ אוֹתוֹ הַדָּבָר שֶׁנִּדְבְּקוּ בוֹ וַדַּאי. ׳וְהֵמָּה בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים׳ - וְנִדְבְּקוּ בָהֶם.
בלשון הזוהר
וּלְבָתַר סָאטוּ מֵאוֹרְחָא דִּמְהֵימְנוּתָא, וְשָׁבְקוּ אִילָנָא יְחִידָאָה עִלָּאָה מִכָּל אִילָנִין, וְאָתוּ לְאִתְדַּבְּקָא בַּאֲתַר דְּמִשְׁתַּנֵי וּמִתְהַפֵּךְ מִגַּוְונָא לְגַוְונָא, וּמִטָב לְבִישׁ, וּמִבִּישׁ לְטָב, וְנַחְתּוּ מֵעֵילָּא לְתַתָּא, וְאִתְדְּבָקוּ לְתַתָּא בְּשִׁנּוּיִין סַגִּיאִין, וְשָׁבְקוּ עִלָּאָה דְּכֹלָּא, דְּהוּא חַד, וְלָא אִשְׁתַּנֵּי לְעָלְמִין. הַדָּא הוּא דִּכְתִּיב, ׳אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר וְהֵמָה בִקְשׁוּ חִשְּׁבוֹנוֹת רַבִּים׳ (קהלת ז, כט) - ׳וְהֵמָה בִקְשׁוּ חִשְּׁבוֹנוֹת רַבִּים׳ - וַדַּאי, כְּדֵין אִתְהַפָּךְ לִבַּיְיהוּ בְּהַהוּא סִטְרָא מַמָּשׁ, זִמְנִין לְטָב, זִמְנִין לְבִישׁ, זִמְנִין לְרַחֲמֵי, זִמְנִין לְדִינָא. כְּהַהוּא מִלָּה דְּאִתְדְּבָקוּ בָּהּ וַדַּאי. ׳וְהֵמָה בִקְשׁוּ חִשְּׁבוֹנוֹת רַבִּים׳ - וְאִתְדְּבָקוּ בְּהוּ.
אמר לו הקבה עזבת החיים ודבקת במות בעץ אחר - רגליה יורדות מות
אָמַר לוֹ הקב"ה: אָדָם, עָזַבְתָּ אֶת הַחַיִּים וְדָבַקְתָּ בַּמָּוֶת. חַיִּים, שֶׁכָּתוּב ׳וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן׳ (בראשית ב, ט) - הָעֵץ שֶׁנִּקְרָא חַיִּים, שֶׁמִּי שֶׁאוֹחֵז בּוֹ לֹא טוֹעֵם טַעַם הַמָּוֶת לְעוֹלָמִים, וְנִדְבַּקְתָּ בְּעֵץ אַחֵר - הֲרֵי וַדַּאי מָוֶת הוּא כְּנֶגְדְּךְ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת וְגוֹ '׳ (משלי ה, ה). וְכָתוּב ׳וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה׳ (קהלת ז) - וַדַּאי שֶׁנִּדְבַּק לְמָקוֹם שֶׁל מָוֶת, וְעָזַב אֶת הַמָּקוֹם שֶׁל חַיִּים, מִשּׁוּם כָּךְ נִגְזַר עָלָיו וְעַל כָּל הָעוֹלָם מָוֶת.
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא: אָדָם, שַׁבְקָת חַיֵּי, וְאִתְדַבְּקַת בְּמוֹתָא. חַיֵּי, דִּכְתִּיב ׳וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן׳ - עֵץ דְּאִתְקְרֵי חַיִּים, דְּמַאן דְּאָחִיד בֵּיהּ, לָא טָעִים טַעֲמָא דְּמוֹתָא לְעָלְמִין. וְאִתְדַּבְּקַת בְּאִילָנָא אָחֳרָא - הָא וַדַּאי מוֹתָא הוּא לָקֳבְלָךְ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוְת וְגוֹ'׳ (משלי ה, ה). וּכְתִיב ׳וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָוְת אֶת הָאִשָּׁה׳ (קהלת ז, כו) - וַדַּאי בַּאֲתַר דְּמוֹתָא אִתְדְּבַק, וְשָׁבַק אֲתַר דְּחַיֵּי, בְּגִין כָּךְ אִתְגְּזַר עָלֵיהּ וְעַל כָּל עָלְמָא מוֹתָא.
אם הוא חטא מה חטאו כל העולם - כל הבריות פחדו מאדם ונמשכו אחריו ונדבקו במקום שגרם מות
אִם הוּא חָטָא, מֶה חָטְאוּ כָּל הָעוֹלָם? אִם תֹּאמר שֶׁכָּל הַבְּרִיּוֹת בָּאוּ וְאָכְלוּ מֵהָעֵץ הַזֶּה וְנִלְקַח מִכֻּלָּם - לֹא כָּךְ. אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם עָמַד עַל רַגְלָיו, רָאוּ אוֹתוֹ כָּל הַבְּרִיּוֹת וּפָחֲדוּ מִפָּנָיו, וְהָיוּ נוֹסְעִים אַחֲרָיו כְּמוֹ עֲבָדִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְהוּא אוֹמֵר לָהֶם: אֲנִי וְאַתֶּם, ׳בּוֹאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִפְנֵי ה' עוֹשֵׂנוּ׳ (תהלים צה, ו) - וְכֻלָּם בָּאוּ אַחֲרָיו. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ שֶׁאָדָם מִשְׁתַּחֲוֶה לַמָּקוֹם הַזֶּה וְנִדְבָּק בּוֹ, כֻּלָּם נִמְשְׁכוּ אַחֲרָיו, וְגָרַם מָוֶת לוֹ וּלְכָל הָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
אִי הוּא חָטָא, כָּל עָלְמָא מַאי חָטְאוּ. אִי תֵּימָא דְּכָל בִּרְיָין אָתוּ וְאַכְלוּ מֵאִילָנָא דָּא, וְאִתְרְמֵי מִכֹּלָּא. לָאו הָכִי, אֶלָּא בְּשַׁעֲתָא דְּאָדָם קָאִים עַל רַגְלוֹי, חָמוּ לֵיהּ בִּרְיָין כֻּלְּהוּ, וְדַחֲלוּ מִקַּמֵּיהּ, וַהֲווּ נַטְלִין בַּתְרֵיהּ, כְּעַבְדִּין קַמֵּי מַלְכָּא. וְהוּא אָמַר לוֹן: אֲנָא וְאַתּוּן, ׳בּוֹאוּ נִשְׁתַּחֲוְה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִפְנֵי יהו"ה עוֹשֵׂנוּ׳ (תהילים צה, ו), וְכֻלְּהוּ אָתוּ בַּתְרֵיהּ. כֵּיוָן דְּחָמוּ דְּאָדָם סָגִיד לְהַאי אֲתַר, וְאִתְדַּבָּק בֵּיהּ, כֻּלְּהוּ אִתְמְשָׁכוּ אֲבַתְרֵיהּ, וְגָרִים מוֹתָא לֵיהּ, וּלְכָל עָלְמָא.
אז השתנה האדם לכמה גונים לפעמים טוב לפעמים רע ונקרא להט החרב המתהפכת טוב ורע
אָז הִשְׁתַּנָּה הָאָדָם לְכַמָּה גְוָנִים, לִפְעָמִים לְטוֹב לִפְעָמִים לְרָע. לִפְעָמִים רֹגֶז, לִפְעָמִים נַחַת. לִפְעָמִים דִּין, וְלִפְעָמִים רַחֲמִים. לִפְעָמִים חַיִּים, לִפְעָמִים מָוֶת. וְלֹא עוֹמֵד בְּקִיּוּם תְּמִידִי בְּאֶחָד מֵהֶם, מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ מָקוֹם גָּרַם לוֹ. וְלָכֵן נִקְרָא לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, מִצַּד זֶה לְצַד זֶה, ׳מִטּוֹב לְרַע׳, מֵרַחֲמִים לְדִין, מִשָּׁלוֹם לִקְרָב, הִיא מִתְהַפֶּכֶת לַכֹּל. וְנִקְרָא ׳טוֹב וָרָע׳, שֶׁכָּתוּב ׳וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ׳ (בראשית ב, יז).
בלשון הזוהר
כְּדֵין אִשְׁתַּנֵּי אָדָם לְכַמָּה גַּוְונִין, זִמְנִין לְטָב, זִמְנִין לְבִישׁ. זִמְנִין רוּגְזָא, זִמְנִין נַיְיחָא. זִמְנִין דִּינָא, וְזִמְנִין רַחֲמֵי. זִמְנִין חַיֵּי, זִמְנִין מוֹתָא. וְלָא קָאִים בְּקִיּוּמָא תָּדִיר בְּחַד מִנַּיְיהוּ. בְּגִין דְּהַהוּא אֲתַר גַּרְמָא לֵיהּ. וְעַל דָּא אִקְרֵי, לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, מִן סִטְרָא דָּא, לְסִטְרָא דָּא, מִן טַב לְבִישׁ, מִן רַחֲמֵי לְדִינָא, מִן שָׁלוֹם לְקְרָבָא, אִתְהַפִּיכַת הִיא לְכֹלָּא. וְאִקְרֵי ׳טוֹב וָרָע׳, דִּכְתִּיב ׳וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנוּ׳.
המלך העליון הוכיח ולא תאכל ממנו והוא לא קבל ונמשך אחר אשתו שגרמה מות לכל
וְהַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן, הַמְרַחֵם עַל מַעֲשֵׂי יָדָיו, הוֹכִיחַ אוֹתוֹ וְאָמַר לוֹ, ׳וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ׳ (בראשית ב, יז) - וְהוּא לֹא קִבֵּל מִמֶּנּוּ, וְנִמְשַׁךְ אַחַר אִשְׁתּוֹ וְנִתְגָּרֵשׁ לְעוֹלָמִים. שֶׁהֲרֵי הָאִשָּׁה עוֹלָה לַמָּקוֹם הַזֶּה, וְלֹא יוֹתֵר. וְהָאִשָּׁה גָרְמָה מָוֶת לַכֹּל.
בלשון הזוהר
וּמַלְכָּא עִלָּאָה, רַחֲמָא עַל עוֹבָדֵי יְדוֹי, אוֹכַח לֵיהּ, וְאָמַר לֵיהּ ׳וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹּאכַל מִמֶּנּוּ׳ (בראשית ב, יז) - וְהוּא לָא קַבִּיל מִנֵּיהּ, וְאִתְמְשַׁךְ בָּתַר אִתְּתֵיהּ, וְאִתְתָּרַךְ לְעָלְמִין. דְּהָא אִתְּתָא לַאֲתַר דָּא סַלְּקָא, וְלָא יַתִּיר. וְאִתְּתָא גָּרִים מוֹתָא לְכֹלָּא.
לעולם הבא כתוב כימי העץ ימי עמי בלע המות לנצח - ברוך ה לעולם אמן ואמן
בֹּא רְאֵה, לָעוֹלָם הַבָּא כָּתוּב, ׳כִּי כִימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי׳ (ישעיה סה, כב) - ׳כִימֵי הָעֵץ׳ - אוֹתוֹ עֵץ שֶׁנּוֹדָע. בְּאוֹתוֹ זְמַן כָּתוּב, ׳בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וּמָחָה ה' אֱלֹהִים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים׳ (שם כה, ח) - ׳בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן׳ (תהלים פט, נג) - יִמְלֹךְ ה' לְעוֹ, לם ׳אָמֵן וִאָמֵן׳.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, לְעָלְמָא דְּאָתֵי כְּתִיב, (ישעיהו סה כב) (ישעיה סה כב) ׳כִּי כִימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי׳- כִימֵי הָעֵץ- הַהוּא עֵץ דְּאִשְׁתְּמוֹדַע. בֵּיהּ זִמְנָא כְּתִיב, (ישעיהו כה ח) ׳בִּלַע הַמָּוְת לָנֶצַח וּמָחָה׳ יהו"ה אֱלֹהִים ׳דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים׳- בָּרוּךְ יהו"׳ה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן׳- יִמְלוֹךְ יהו"׳ה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן׳.
׳זאת תורת העלה׳
עליית כנסת ישראל בלילה עד מנוחת הבוקר
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.