ממלכת הזוהר › זוהר › אמור › מאמר 39: מצוה לתקע שופר בראש השנה יום הדין - סוד המקטרג ומעשה יעקב ועשו במטעמים › פיסקה 12 (ק ע"א)

יעקב הלך בימים שבין ראש השנה ליום הכפורים ושב בתשובה ותענית עד שבא עשו עם ארבע מאות

אמור · מצוה לתקע שופר בראש השנה יום הדין - סוד המקטרג ומעשה יעקב ועשו במטעמים · מאמר 39 · פיסקה 12 · דף ק ע"א

לשון הזוהר

וְיַעֲקֹב אָזִיל בְּאִינוּן יוֹמִין דְּבֵין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים עָרִיק לְאִשְׁתְּזָבָא מִנֵּיהּ. תָּב בִּתְיוּבְתָּא שַׁוֵּי גַּרְמֵיהּ בְּתַּעֲנִיתָא עַד דְאָתֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה וַי"ה כְּדֵין יָדְעֵי יִשְׂרָאֵל דְעֵשָׂו ׳בָּא וְעִמּוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ׳ - כֻּלְּהוּ מְקַטְרְגֵי זְמִינִין לְקַטְרְגָא לוֹן ׳וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וְיֵצֶר לוֹ׳ - סַגֵּי בְּעָלוֹתין וּבָעוּתִין וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֱלֹקַי אָבִי אַבְרָהָם וְאַלְקֵי אָבִי וְגו'. עַד דְּנָטִיל עֵיטָא וְאָמַר כִּי אָמַר אֲכַפְּרָה פָּנָיו בַּמִּנְחָה הַהוֹלֶכֶת לְפָנַי ׳וַיִּקַּח מִן הַבָּא בְּיָדוֹ מִנְחָה וְגו'׳ ׳עִזִּים מָאתַיִם וּתְיָשִׁים עֶשְׂרִים וְגו'׳

תרגום

וְיַעֲקֹב הָלַךְ בְּאוֹתָם יָמִים שֶׁבֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים, בָּרַח לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ. שָׁב בִּתְשׁוּבָה, וְשָׂם עַצְמוֹ בְּתַעֲנִית, עַד שֶׁבָּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, אָז יוֹדְעִים יִשְׂרָאֵל שֶׁעֵשָׂו ׳בָּא, וְעִמּוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ׳ (בראשית לג, א) - כֻּלָּם מְקַטְרְגִים מְזֻמָּנִים לְקַטְרֵג לָהֶם. מִיָּד - ׳וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ׳ - וְהִרְבָּה בִּתְפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת. ׳וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי אָבִי וְגוֹ'׳ (בראשית לב, י). עַד שֶׁנָּטַל עֵצָה וְאָמַר, כִּי אָמַר אֲכַפְּרָה פָנָיו בַּמִּנְחָה הַהֹלֶכֶת לְפָנָי - ׳וַיִּקַּח מִן הַבָּא בְיָדוֹ מִנְחָה וְגוֹ'׳ - ׳עִזִּים מָאתַיִם וּתְיָשִׁים עֶשְׂרִים רְחֵלִים מָאתַיִם וְגוֹ'׳ (בראשית לב, טו).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ויעקב אזיל באינון יומין דבין ראש השנה ליום הכפורים עריק לאשתזבא מניה. תב בתיובתא שוי גרמיה בתעניתא עד דאתי ראש השנה וי"ה כדין ידעי ישראל דעשו ׳בא ועמו ארבע מאות איש׳ - כלהו מקטרגי זמינין לקטרגא לון ׳ויירא יעקב מאד ויצר לו׳ - סגי בעלותין ובעותין ויאמר יעקב אלקי אבי אברהם ואלקי אבי וגו'. עד דנטיל עיטא ואמר כי אמר אכפרה פניו במנחה ההולכת לפני ׳ויקח מן הבא בידו מנחה וגו'׳ ׳עזים מאתים ותישים עשרים וגו'׳

התרגום: ויעקב הלך באותם ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים, ברח להנצל ממנו. שב בתשובה, ושם עצמו בתענית, עד שבא ראש השנה ויום הכפורים, אז יודעים ישראל שעשו ׳בא, ועמו ארבע מאות איש׳ (בראשית לג, א) - כלם מקטרגים מזמנים לקטרג להם. מיד - ׳ויירא יעקב מאד ויצר לו׳ - והרבה בתפלות ובקשות. ׳ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי וגו'׳ (בראשית לב, י). עד שנטל עצה ואמר, כי אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני - ׳ויקח מן הבא בידו מנחה וגו'׳ - ׳עזים מאתים ותישים עשרים רחלים מאתים וגו'׳ (בראשית לב, טו).

מן המפרשים

אור החמה: והרח"ו נר"ו כתב תב בתיובתא שוי גרמיה בתעניתא וגו' צריך שתדע כי מכאן למדנו כי צריך להתענות בעשרת ימי תשובה וסוד הענין בקיצור הוא כי הנה הבינה נקרא יין המשמח וגבורה נק' שכר כנז' בפ' נשא דף קכ"ז . וכמו שביארנו שם והנה ביום ר"ה…

הסולם: ויעקב אזיל באינון וכו' : ויעקב הולך באלו הימים שבין ראש השנה ליום הכפורים, ובורח להנצל ממנו, חוזר בתשובה, משים עצמו בתענית עד שבא יום הכפורים. אז יודעים ישראל שעשו בא וארבע מאות איש עמו, כולם מקטרגים המוכנים לקטרג עליהם. מיד…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: