כשיצחק מתחזק בבניו כסא הדין מתתקן והמלך יושב לדין - תקעו שופר לסלק הדין
אמור · בחדש השביעי באחד לחדש - סוד תקיעת שופר וסדרי הקולות באברהם יצחק ויעקב · מאמר 38 · פיסקה 4 · דף צט ע"א
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, הַאי נָהָר, אַף עַל גַּב דְּלָאו אִיהוּ דִּינָא, דִּינִין נָפְקֵי מִסִּטְרֵיהּ, וְאִתְתָּקָפוּ בֵּיהּ. וְכַד יִצְחָק אִתְתָּקַּף (בדינוי) בִּבְנוֹי, כְּדֵין עִלָּאִין וְתַתָּאִין מִתְכַּנְּפֵי לְדִינָא, וְכוּרְסְיָיא דְּדִינָא אִתְתָּקַּן, וּמַלְכָּא קַדִּישָׁא יָתִיב עַל כּוּרְסְיָיא דְּדִינָא - וְדָאִין עָלְמָא. כְּדֵין, ׳תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׳. - זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְּיַדְעִין לְסַלְּקָא כּוּרְסְיָיא דְּדִינָא, וּלְתַקְּנָא כּוּרְסְיָיא דְּרַחֲמֵי. וּבְמָּה. בַּשּׁוֹפָר.
תרגום
בֹּא רְאֵה, הַנָּהָר הַזֶּה, אַף עַל גַּב שֶׁאֵינוֹ דִּין, יוֹצְאִים דִּינִים מִצִּדּוֹ וּמִתְחַזְּקִים בּוֹ. וּכְשֶׁיִּצְחָק מִתְחַזֵּק (בְּדִינָיו) בְּבָנָיו, אֲזַי הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים מִתְכַּנְּסִים לְדִין, וְכִסֵּא הַדִּין מִתְתַּקֵּן, וְהַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ ׳יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דִין׳ (משלי כ, ח) - וְדָן אֶת הָעוֹלָם. אָז, ׳תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׳ (תהלים פא, ד) - אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל שֶׁיּוֹדְעִים לְסַלֵּק כִּסֵּא הַדִּין וּלְתַקֵּן כִּסֵּא שֶׁל רַחֲמִים, וּבַמֶּה? בַּשּׁוֹפָר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, האי נהר, אף על גב דלאו איהו דינא, דינין נפקי מסטריה, ואתתקפו ביה. וכד יצחק אתתקף (בדינוי) בבנוי, כדין עלאין ותתאין מתכנפי לדינא, וכורסייא דדינא אתתקן, ומלכא קדישא יתיב על כורסייא דדינא - ודאין עלמא. כדין, ׳תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו׳. - זכאין אינון ישראל, דידעין לסלקא כורסייא דדינא, ולתקנא כורסייא דרחמי. ובמה. בשופר.
התרגום: בא ראה, הנהר הזה, אף על גב שאינו דין, יוצאים דינים מצדו ומתחזקים בו. וכשיצחק מתחזק (בדיניו) בבניו, אזי העליונים והתחתונים מתכנסים לדין, וכסא הדין מתתקן, והמלך הקדוש ׳יושב על כסא דין׳ (משלי כ, ח) - ודן את העולם. אז, ׳תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו׳ (תהלים פא, ד) - אשריהם ישראל שיודעים לסלק כסא הדין ולתקן כסא של רחמים, ובמה? בשופר.
מן המפרשים
מקדש מלך: ה"ג וכד יצחק אתתקף בבנוי ור"ל שע"י ישראל שממשיכים שופר העליון שהיא בינה אזי יצחק יש לו קיום והעמדה לפי שנמתק וכמ"ש לקמן:
אור החמה: ת"ח האי נהר וגומר הכוונה הוא לבאר המשך הכתוב כאומ' ואולך אותו פי' לאברהם איש החסד בכל ארץ כנען מדת המ' העניה להשפיעה בחוט של חסד וארבה את זרעו כענין אור מסטרא דחסד זרוע לצדיק כנזכר בפ' תרומה. ואתן לו את יצחק לנהר הנז' כדפי'…
הסולם: ת"ח האי נהר וכו' : בוא וראה, נהר הזה, שהוא בינה, אע"פ שהוא אינו דין, כי בינה היא מדת הרחמים, עם כל זה דינין יוצאים מהצד שלו. דהיינו מצד שמאל שבו, בעת היותו חכמה בלי חסדים, (כנ"ל ב"א דף מ"ז אות ל"ד ד"ה נפק) והדינים מתחזקים בו,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: