בחדש השביעי באחד לחדש
סוד תקיעת שופר וסדרי הקולות באברהם יצחק ויעקב
תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו - אשריהם ישראל שהקבה קרב אותם מעבר הנהר
׳בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ (ויקרא כג, כד)׳. רַבִּי יִצְחָק פָּתַח, (שם פא) ׳תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׳ - אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל שהקב"ה קֵרַב אוֹתָם אֵלָיו מִכָּל הָאֻמּוֹת עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְהִתְרַצָּה בָהֶם, וּמִמָּקוֹם רָחוֹק קֵרַב אוֹתָם אֵלָיו. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (יהושע כד) ׳וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל כָּל הָעָם כֹּה אָמַר ה (יהושע כד, ב)' - אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם׳ - לְהַרְאוֹת שֶׁהֲרֵי מִמָּקוֹם רָחוֹק הִתְרַצָּה בָהֶם וְקֵרַב אוֹתָם אֵלָיו, וְכָתוּב, ׳וָאֶקַּח אֶת אֲבִיכֶם אֶת אַבְרָהָם מֵעֵבֶר הַנָּהָר׳ וְגוֹ'. - בַּפְּסוּקִים הַלָּלוּ יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל, וְכִי כָל יִשְׂרָאֵל לֹא הָיוּ יוֹדְעִים אֶת זֶה, וְכָל שֶׁכֵּן יְהוֹשֻׁעַ?
בלשון הזוהר
(ויקרא כג כד) ׳בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, רִבִּי יִצְחָק פָּתַח,׳ (תהילים פא ד) ׳תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׳. - זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָרִיב לוֹן לְגַבֵּיהּ, מִן כָּל אוּמִין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וְאִתְרְעֵי בְּהוּ, וּמֵאֲתַר רְחִיקָא קָרִיב לוֹן לְגַבֵּיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (יהושע כד ב) ׳וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל כָּל הָעָם כֹּה אָמַר ה' - אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם׳. - לְאַחֲזָאָה, דְּהָא מֵאֲתַר רְחִיקָא אִתְרְעֵי בְּהוּ, וְקָרִיב לוֹן לְגַבֵּיהּ, וּכְתִיב, (יהושע כד ג) ׳וָאֶקַּח אֶת אֲבִיכֶם אֶת אַבְרָהָם מֵעֵבֶר הַנָּהָר וְגוֹ'׳. - הָנֵי קְרָאֵי אִית לְאִסְתַּכְּלָא בְּהוּ, וְכִי כָּל יִשְׂרָאֵל לָא הֲווֹ יַדְעֵי דָּא, וְכָל שֶׁכֵּן יְהוֹשֻׁעַ.
כל התורה נסתרת ונגלית - הטוב שעשה הקבה עם האבות ועשאם מרכבה עליונה מהנהר
אֶלָּא כָּל הַתּוֹרָה נִסְתֶּרֶת וְנִגְלֵית, כְּמוֹ שֶׁהַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ נִסְתָּר וְנִגְלֶה, מִשּׁוּם שֶׁכָּל הַתּוֹרָה הִיא שֵׁם קָדוֹשׁ, וְעַל כֵּן הִיא נִסְתֶּרֶת וְנִגְלֵית. אִם יְהוֹשֻׁעַ וְיִשְׂרָאֵל הָיוּ יוֹדְעִים, לָמָּה כָּתוּב ׳כֹּה אָמַר ה'׳ (יהושע כד, ב) '? אֶלָּא וַדַּאי סֵתֶר הַדָּבָר - הַטּוֹב הָרַב שֶׁעָשָׂה הקב"ה עִם יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִתְרַצָּה בָּאָבוֹת, וְעָשָׂה אוֹתָם מֶרְכָּבָה קְדוֹשָׁה עֶלְיוֹנָה לִכְבוֹדוֹ, וְהוֹצִיא אוֹתָם מִתּוֹךְ נָהָר עֶלְיוֹן נִכְבָּד קָדוֹשׁ, מְאוֹר כָּל הַמְּאוֹרוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּתְעַטֵּר בַּהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳כֹּה אָמַר ה'׳ - ׳בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם׳ - הַנָּהָר - אוֹתוֹ הַנָּהָר שֶׁמֻּכָּר וְנוֹדָע.
בלשון הזוהר
אֶלָּא אוֹרַיְיתָא כּוּלָהּ סָתִים וְגַלְיָא, כְּמָה דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא סָתִים וְגַלְיָא, בְּגִין דְּאוֹרַיְיתָא כּוּלָהּ שְׁמָא קַדִּישָׁא הִיא, וְעַל דָּא אִיהִי סָתִים וְגַלְיָא. אִי יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשֻׁעַ הֲווֹ יַדְעֵי, אֲמַאי כְּתִיב ׳כֹּה אָמַר יהו"ה׳. אֶלָּא וַדַּאי סְתִימָא דְּמִלָּה - טִיבוּ סַגִּי עֲבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ בְּיִשְׂרָאֵל, דְּאִתְרְעֵי בְּהוּ בַּאֲבָהָתָא, וְעָבִיד לוֹן רְתִיכָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה לִיקָרֵיהּ, וְאַפִּיק לוֹן מִגּוֹ נַהֲרָא עִלָּאָה יַקִּירָא קַדִּישָׁא, בּוּצִינָא דְּכָל בּוּצִינִין, בְּגִין דְּיִתְעֲטָּר בְּהוּ. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, ׳כֹּה אָמַר יהו"ה׳ - ׳בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם׳. - הַנָּהָר - הַהוּא נָהָר דְּאִשְׁתְּמוֹדַע, וְאִתְיְידַע.
מעולם - אותו נהר נקרא עולם ואברהם לא נדבק בו כיצחק שנדבק בצדו
מֵעוֹלָם - מַה הוּא רוֹצֶה כָּאן? אֶלָּא לְהַרְאוֹת חָכְמָה. ׳מֵעֵבֶר הַנָּהָר׳ מֵעוֹלָם, אֶלָּא אוֹתוֹ נָהָר נִקְרָא עוֹלָם, וְעַל כֵּן ׳בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם׳ (יהושע כד, ב) - לְהַרְאוֹת הַטּוֹב וְהָאֱמֶת שֶׁעָשָׂה הקב"ה עִם יִשְׂרָאֵל. ׳וָאֶקַּח אֶת אֲבִיכֶם אֶת אַבְרָהָם מֵעֵבֶר הַנָּהָר׳ (יהושע כד, ג) - מַה זֶּה אוֹמֵר? אֶלָּא אַבְרָהָם לֹא נִדְבַּק בְּאוֹתוֹ נָהָר כְּמוֹ יִצְחָק שֶׁנִּדְבַּק בּוֹ בְּצִדּוֹ לְהִתְחַזֵּק.
בלשון הזוהר
מֵעוֹלָם - מַאי קָא בָּעֵי הָכָא. אֶלָּא לְאַחֲזָאָה חָכְמְתָא. ׳מֵעֵבֶר הַנָּהָר׳ מֵעוֹלָם, אֶלָּא הַהוּא נָהָר עוֹלָם אִקְרֵי. וְעַל דָּא, ׳בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם׳ - לְאַחֲזָאָה טִיבוּ וּקְשׁוֹט דְּעָבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל. ׳וָאֶקַּח אֶת אֲבִיכֶם אֶת אַבְרָהָם מֵעֵבֶר הַנָּהָר׳ - מַאי קָא מַיְירֵי. אֶלָּא אַבְרָהָם לָא אִתְדְּבַק בֵּיהּ בְּהַהוּא נָהָר, כְּמוֹ יִצְחָק דְּאִתְדְּבַק בֵּיהּ בְּסִטְרֵיה לְאִתְתַּקְּפָא.
כשיצחק מתחזק בבניו כסא הדין מתתקן והמלך יושב לדין - תקעו שופר לסלק הדין
בֹּא רְאֵה, הַנָּהָר הַזֶּה, אַף עַל גַּב שֶׁאֵינוֹ דִּין, יוֹצְאִים דִּינִים מִצִּדּוֹ וּמִתְחַזְּקִים בּוֹ. וּכְשֶׁיִּצְחָק מִתְחַזֵּק (בְּדִינָיו) בְּבָנָיו, אֲזַי הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים מִתְכַּנְּסִים לְדִין, וְכִסֵּא הַדִּין מִתְתַּקֵּן, וְהַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ ׳יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דִין׳ (משלי כ, ח) - וְדָן אֶת הָעוֹלָם. אָז, ׳תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׳ (תהלים פא, ד) - אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל שֶׁיּוֹדְעִים לְסַלֵּק כִּסֵּא הַדִּין וּלְתַקֵּן כִּסֵּא שֶׁל רַחֲמִים, וּבַמֶּה? בַּשּׁוֹפָר.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, הַאי נָהָר, אַף עַל גַּב דְּלָאו אִיהוּ דִּינָא, דִּינִין נָפְקֵי מִסִּטְרֵיהּ, וְאִתְתָּקָפוּ בֵּיהּ. וְכַד יִצְחָק אִתְתָּקַּף (בדינוי) בִּבְנוֹי, כְּדֵין עִלָּאִין וְתַתָּאִין מִתְכַּנְּפֵי לְדִינָא, וְכוּרְסְיָיא דְּדִינָא אִתְתָּקַּן, וּמַלְכָּא קַדִּישָׁא יָתִיב עַל כּוּרְסְיָיא דְּדִינָא - וְדָאִין עָלְמָא. כְּדֵין, ׳תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׳. - זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְּיַדְעִין לְסַלְּקָא כּוּרְסְיָיא דְּדִינָא, וּלְתַקְּנָא כּוּרְסְיָיא דְּרַחֲמֵי. וּבְמָּה. בַּשּׁוֹפָר.
רבי אבא שואל על השופר - ישראל צריכים ביום הדין שופר ולא קרן כי קרן ידועה ורוצים דבר נסתר
רַבִּי אַבָּא הָיָה יוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר לוֹ, הֲרֵי פְּעָמִים רַבּוֹת שָׁאַלְתִּי עַל הַשּׁוֹפָר הַזֶּה מַה זֶּה אוֹמֵר, וְעַד כָּאן לֹא הִתְיַשַּׁבְתִּי בוֹ. אָמַר לוֹ, הֲרֵי וַדַּאי זֶהוּ בֵּרוּר הַדָּבָר, שֶׁיִּשְׂרָאֵל צְרִיכִים בְּיוֹם הַדִּין (הַזֶּה) שׁוֹפָר וְלֹא קֶרֶן, מִשּׁוּם שֶׁקֶּרֶן הֲרֵי נוֹדָע בְּאֵיזֶה מָקוֹם הִיא, וּלְהִדָּבֵק בְּדִין אֵינֶנּוּ רוֹצִים. אֲבָל הֲרֵי שָׁנִינוּ, בִּדְבָרִים וּבְמַעֲשִׂים צְרִיכִים לְהֵרָאוֹת וּלְהָעִיר דְּבָרִים נִסְתָּרִים.
בלשון הזוהר
רִבִּי אַבָּא הֲוָה יָתִיב קַמֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר לֵיהּ, הָא זִמְנִין סַגִּיאִין שָׁאִילְנָא עַל הַאי שׁוֹפָר, מַאי קָא מַיְירֵי, וְעַד כָּאן לָא אִתְיְישַּׁבְנָא בֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ, וַדַּאי הַאי הוּא בְּרִירָא דְּמִלָּה, דְּיִשְׂרָאֵל בַּעְיָין בְּיוֹמָא דְּדִינָא (נ"א דא), שׁוֹפָר, וְלָא קֶרֶן. בְּגִין דְּקֶרֶן הָא אִתְיְידַע בְּאָן אֲתַר אִיהוּ, וּלְאִתְדַּבְּקָא דִּינָא לָא בָּעֵינָא. אֲבָל הָא תָּנֵינָן, בְּמִלִּין וּבְעוֹבָדָא, בָּעֵינָן לְאַחֲזָאָה וּלְאַתְעֲרָא מִלִּין סְתִימִין.
כשהשופר העליון מסתלק ולא מאיר לבנים מתעורר הדין ונקרא אילו של יצחק תקפו
בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁאוֹתוֹ שׁוֹפָר עֶלְיוֹן, שֶׁבּוֹ הָאוֹר שֶׁל הַכֹּל, מִסְתַּלֵּק וְלֹא מֵאִיר לַבָּנִים, אֲזַי מִתְעוֹרֵר הַדִּין, וְהַכִּסְאוֹת מְתֻקָּנִים לְבֵית הַדִּין, וְזֶה הַשּׁוֹפָר, נִקְרָא אֵילוֹ שֶׁל יִצְחָק, תָּקְפּוֹ שֶׁל יִצְחָק, תִּשְׁבַּחַת הָאָבוֹת, כְּשֶׁמִּתְעַלֶּה אוֹתוֹ שׁוֹפָר גָּדוֹל שֶׁאֵין מֵינִיק אֶת הַבָּנִים, אֲזַי יִצְחָק מִתְחַזֵּק, וּמִתְתַּקֵּן לָדוּן אֶת הָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כַּד הַהוּא שׁוֹפָר עִלָּאָה, דִּנְהִירוּ דְּכֹלָּא בֵּיהּ, אִסְתַּלָּק וְלָא נָהִיר לִבְנִין, כְּדֵין דִּינָא אִתְּעַר, וְכֻרְסְוָון אִתְתְּקָנוּ לְבֵי דִּינָא, וְדָא שׁוֹפָר, אֵילוֹ דְּיִצְחָק אִקְרֵי, תּוּקְפֵיהּ דְּיִצְחָק, תּוּשְׁבַּחְתֵּיהּ דַּאֲבָהָן, כַּד אִסְתְּלַק הַהוּא שׁוֹפָר גָּדוֹל, דְּלָא יַנְקָא לִבְנִין, כְּדֵין יִצְחָק אִתְתָּקַּף, וְאִתְתָּקַּן לְדִינָא בְּעָלְמָא.
כשבני אדם שבים מחטאיהם צריכים להשפיע קול שופר ממטה ומעורר שופר עליון אחר
וּכְשֶׁמִּתְעוֹרֵר הַשּׁוֹפָר הַזֶּה וּכְשֶׁבְּנֵי אָדָם שָׁבִים מֵחֲטָאֵיהֶם, צְרִיכִים לְהַשְׁפִּיעַ קוֹל שׁוֹפָר מִמַּטָּה, וְאוֹתוֹ קוֹל עוֹלֶה לְמַעְלָה, אֲזַי מִתְעוֹרֵר שׁוֹפָר אַחֵר עֶלְיוֹן, וּמְעוֹרֵר רַחֲמִים וּמִסְתַּלֵּק הַדִּין. וּצְרִיכִים לְהַרְאוֹת מַעֲשֶׂה בַּשּׁוֹפָר, לְעוֹרֵר שׁוֹפָר אַחֵר, וּלְהוֹצִיא בַּשּׁוֹפָר הַזֶּה לְמַטָּה אוֹתָם קוֹלוֹת, לְהַרְאוֹת שֶׁכָּל אוֹתָם קוֹלוֹת שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁכֻּלָּם כְּלוּלִים בְּאוֹתוֹ שׁוֹפָר עֶלְיוֹן, יִתְעוֹרְרוּ לָצֵאת.
בלשון הזוהר
וְכַד אִתְּעַר הַאי שׁוֹפָר וְכַד בְּנֵי נָשָׁא תַּיְיבִין מֵחֲטָאֵיהוֹן, בַּעְיָין לְנַגְדָּא קוֹל שׁוֹפָר מִתַּתָּא, וְהַהוּא קָלָא סָלִיק לְעֵילָּא, כְּדֵין אִתְּעַר שׁוֹפָרָא אָחֳרָא עִלָּאָה, וְאִתְּעַר רַחֲמֵי, וְאִסְתַּלָּק דִּינָא. וּבָעֵינָן לְאַחֲזָאָה עוֹבָדָא בְּשׁוֹפָר, לְאִתְּעָרָא שׁוֹפָרָא אָחֳרָא, וּלְאַפָּקָא בְּהַאי שׁוֹפָר לְתַתָּא, אִינּוּן קַלֵי, לְאַחֲזָאָה דְּכָל אִינּוּן קָלִין דִּלְעֵילָּא, דִּכְלִילָן כֻּלְּהוּ בְּהַהוּא שׁוֹפָר עִלָּאָה, יִתְּעֲרוּן לְנָפְקָא.
בקולות שלמטה נותנים ישראל כח לעורר שופר למעלה וצריך לזמן שופר וקולות
וּבַקּוֹלוֹת הַלָּלוּ שֶׁלְּמַטָּה נוֹתְנִים יִשְׂרָאֵל כֹּחַ (לְרַחֲמִים מִלְּמַטָּה, וּמִתְעוֹרֵר הַשּׁוֹפָר הַגָּדוֹל) לְמַעְלָה, וְעַל כֵּן צְרִיכִים לְזַמֵּן שׁוֹפָר בַּיּוֹם הַזֶּה וְלַעֲרֹךְ קוֹלוֹת, לְכַוֵּן בּוֹ כְּדֵי לְעוֹרֵר שׁוֹפָר אַחֵר, שֶׁבּוֹ כְּלוּלִים הַקּוֹלוֹת לְמַעְלָה (וּלְסַדֵּר קוֹלוֹת בַּשּׁוֹפָר).
בלשון הזוהר
וּבְהָנֵי קָלִין דִּלְתַתָּא, יָהֲבִין יִשְׂרָאֵל חֵילָא (לרחמי מתתא ואתער שופר גדול) לְעֵילָּא, וְעַל דָּא בָּעֵינָן לְזַמְּנָא שׁוֹפָר בְּיוֹמָא דָּא, וּלְסַדְּרָא קָלִין, לְכַוְּונָא בֵּיהּ בְּגִין לְאַתְעֲרָא שׁוֹפָר אָחֳרָא, דְּבֵיהּ כְּלִילָן קַלֵי לְעֵילָּא. (ולסדרא קלין בשופר).
סדרה ראשונה קול עולה ומגיע לאברהם ושורה בראשו ומתעטר ומתקין הכסא
סִדְרָה רִאשׁוֹנָה - יוֹצֵא קוֹל וּמִתְעַטֵּר לְמַעְלָה, עוֹלֶה רְקִיעִים, וְנִבְקָע בֵּין הָרִים רָמִים, וּמַגִּיעַ לְאַבְרָהָם וְשׁוֹרֶה בְרֹאשׁוֹ וּמִתְעַטֵּר, וְהוּא מִתְעוֹרֵר וּמַתְקִין אֶת הַכִּסֵּא. וּבְסֵפֶר הָאַגָּדָה שָׁנִינוּ, בְּשָׁעָה שֶׁאוֹתוֹ קוֹל רִאשׁוֹן עוֹלֶה, מִתְעוֹרֵר וּמִתְעַטֵּר אַבְרָהָם, וּמַתְקִין אֶת הַכִּסֵּא, וּפוֹקֵד עָלָיו (אַבָּא וְאִמָּא) אַבָּא.
בלשון הזוהר
סִדְרָא קַדְמָאָה - קָלָא נָפִיק, וּמִתְעַטָּר לְעֵילָּא, סָלִיק רְקִיעִין, וְאִתְבָּקַע בֵּין טוּרֵי רָמָאֵי, וּמָטֵי לְגַבֵּיהּ דְּאַבְרָהָם, וְשַׁרְיָא בְּרֵישֵׁיהּ, וְאִתְעַטָּר, וְאִתְּעַר הוּא, וְאַתְקִן לְכוּרְסְיָיא. וּבְסִפְרָא דְּאַגַּדְתָּא תָּנֵינָן, בְּשַׁעֲתָא דְּהַהוּא קָלָא קַדְמָאָה סָלִיק, אִתְּעַר וְאִתְעַטָּר אַבְרָהָם, וְאַתְקִן לְכוּרְסְיָיא, פַּקְדִין עָלֵיהּ אַבָּא. (ס"א אבא ואמא) אַבָּא.
סדרה שניה קול תקיף שובר דינים קשים עד שמגיע ליצחק שנכנע ורואה אברהם ומתקן
בֵּינְתַיִם עוֹלֶה הַשֵּׁנִי, הַתַּקִּיף (לְחַבֵּר) לִשְׁבֹּר אֶת הַדִּינִים הַקָּשִׁים. וְזֶה הַסֵּדֶר הַשֵּׁנִי, אוֹתוֹ הַקּוֹל שׁוֹבֵר בְּכֹחוֹ. וְאָז עוֹלֶה, וְכָל הַדִּינִים שֶׁמִּתְעוֹרְרִים (שנקרים) לְפָנָיו נִשְׁבָּרִים, עַד שֶׁעוֹלֶה לִמְקוֹמוֹ שֶׁל יִצְחָק. כֵּיוָן שֶׁמִּתְעוֹרֵר יִצְחָק וְרוֹאֶה אֶת אַבְרָהָם, מְתַקֵּן אֶת הַכִּסֵּא לַעֲמֹד לְפָנָיו. אָז נִכְנָע, שׁוֹבֵר אֶת הַתֹּקֶף הַקָּשֶׁה. וּבָזֶה צָרִיךְ מִי שֶׁתּוֹקֵעַ לְכַוֵּן הַלֵּב וְהָרָצוֹן, כְּדֵי לִשְׁבֹּר הַכֹּחַ וְהַתֹּקֶף שֶׁל הַדִּין הַקָּשֶׁה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה׳ (תהלים פט, טז) - ׳יוֹדְעֵי תְרוּעָה׳ (תהלים פט, טז) וַדַּאי.
בלשון הזוהר
אַדְּהָכִי, סַלְּקָא תִּנְיָינָא, תַּקִּיפָא (לחברא) לְתַּבְרָא תּוּקְפֵי רְגִיזִין. וְדָא סִדְרָא תִּנְיָינָא, הַהוּא קָלָא תְּבִירָא בְּתוּקְפוֹי. וּכְדֵין סַלְּקָא, וְכָל דִּינִין דְּאִתְּעָרוּן (ס"א דאתערען) קָמֵיהּ אִתְּבָּרוּ, עַד דְּסָלִיק לְאַתְרֵיהּ דְּיִצְחָק. כֵּיוָן דְּיִצְחָק אִתְּעַר, וְחָמֵי לְאַבְרָהָם מְתַקֵּן לְכוּרְסְיָיא לְקַיְּימָא קַמֵּיהּ. כְּדֵין אִתְכַּפְיָא, וְתָבַר תּוּקְפָּא קַשְׁיָא. וּבְהַאי, בָּעֵי מַאן דְּתָקַע, לְכַוְּונָא לִבָּא וּרְעוּתָא, בְּגִין לְתַּבְרָא חֵילָא וְתּוּקְפָּא דְּדִינָא קַשְׁיָא, הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, ׳אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה׳ (תהילים פט, טז) - ׳יוֹדְעֵי תְרוּעָה׳ וַדַּאי.
סדרה שלישית קול עולה ליעקב הרואה אברהם בסטרא אחרא ואוחזים שניהם ביצחק
סִדְרָה שְׁלִישִׁית - יוֹצֵא קוֹל וְעוֹלֶה, וּבוֹקֵעַ כָּל אוֹתָם רְקִיעִים, וּמִתְעוֹרְרִים רַחֲמִים, וּמַגִּיעַ אוֹתוֹ קוֹל לְרֹאשׁוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, וְיַעֲקֹב מִתְעוֹרֵר וְרוֹאֶה אֶת אַבְרָהָם מִתְתַּקֵּן בַּסִּטְרָא אַחֲרָא. אֲזַי אוֹחֲזִים שְׁנֵיהֶם בְּיִצְחָק, זֶה מִצַּד זֶה וְזֶה מִצַּד זֶה, וְלֹא יְכוֹלִים הַתֹּקֶף שֶׁלּוֹ לָצֵאת הַחוּצָה, וּשְׁלֹשׁ הַסְּדָרוֹת הַלָּלוּ הֵן סִדְרָה אַחַת. סִדְרָה אַחֶרֶת - קוֹל יוֹצֵא וְעוֹלֶה, וְנוֹטֵל אֶת אַבְרָהָם מִמְּקוֹמוֹ, וּמַשְׁפִּיעַ אוֹתוֹ לְמַטָּה, לְמָקוֹם שֶׁהַגְּבוּרוֹת שֶׁל יִצְחָק שׁוֹרִים שָׁם, וּמְקַיְּמִים אֶת אַבְרָהָם בְּתוֹכָם.
בלשון הזוהר
סִדְרָא תְּלִיתָאָה - קָלָא נָפִיק, וְסָלִיק, וּבָקַע כָּל אִינּוּן רְקִיעִין, וְרַחֲמֵי מִתְעֲרָן, וּמָטֵי הַהוּא קָלָא לְרֵישֵׁיהּ דְּיַעֲקֹב וְיַעֲקֹב אִתְּעַר, וְחָמֵי לְאַבְרָהָם מִתְתַּקֵּן בְּגִיסָא אָחֳרָא. כְּדֵין אֲחִידָן תַּרְוַויְיהוּ בֵּיהּ בְּיִצְחָק, דָּא מֵהַאי סִטְרָא, וְדָא, מֵהַאי סִטְרָא וְלָא יַכְלִין תּוּקְפוֹי לְנָפְקָא לְבַר. וְהָנֵי תְּלָתָא סִדְרִין, כֻּלְּהוּ סִדְרָא חַד. סִדְרָא אָחֳרָא - קָלָא נָפִיק, וְסָלִיק, וְנָטִיל לְאַבְרָהָם מֵאַתְרֵיהּ, וְנָגִיד לֵיהּ לְתַתָּא, לַאֲתַר דְּתוּקְפֵיהוֹן דְּיִצְחָק שַׁרְיָין וְקַיְימָן לֵיהּ לְאַבְרָהָם בְּגַוַויְיהוּ.
סדרה שניה קול שבור פחות חזק שורה בבית דין רפים ורואים אברהם אצלם ונכנעים
סִדְרָה שְׁנִיָּה - יוֹצֵא קוֹל שָׁבוּר, לֹא חָזָק כְּמוֹ הָרִאשׁוֹן. לֹא שֶׁחַלָּשׁ אוֹתוֹ קוֹל שֶׁתָּקַע, אֶלָּא שֶׁאוֹתוֹ קוֹל אֵינוֹ אֵצֶל יִצְחָק כְּבָרִאשׁוֹנָה, שֶׁשָּׁם שׁוֹרֶה הַתֹּקֶף הַתַּקִּיף, אֶלָּא רַק לְאוֹתָם בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה שֶׁהֵם יוֹתֵר רָפִים, וְכֻלָּם רוֹאִים אֶת אַבְרָהָם אֶצְלָם, וְנִכְנָעִים לְפָנָיו.
בלשון הזוהר
סִדְרָא תִּנְיָינָא - נָפִיק קָלָא תְּבִירָא, לָא תַּקִּיפָא כְּקַדְמָאָה. לָא דְּחָלִישׁ הַהוּא קָלָא דְּתָקַע, אֶלָּא דְּהַהוּא קָלָא לָאו אִיהוּ לְגַבֵּי יִצְחָק בְּקַדְמִיתָא, דְּתַמָּן תּוּקְפָּא תַּקִּיפָא שַׁרְיָא, אֶלָּא לְגַבֵּי אִינּוּן בֵּי דִּינָא דִּלְתַתָּא, דְּאִינּוּן רְפוּיִין יַתִּיר, וְכֻלְּהוּ חָמָאן לְאַבְרָהָם לְגַבַּיְיהוּ, וְאִתְכַּפְיָין קַמֵּיהּ.
סדרה שלישית קול מתעטר ביעקב ומשפיע לגבורות ואברהם ויעקב עומדים משני צדדים
בֵּינְתַיִם סִדְרָה שְׁלִישִׁית - יוֹצֵא קוֹל וְעוֹלֶה, וּמִתְעַטֵּר בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, וּמַשְׁפִּיעַ אוֹתוֹ לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁאוֹתָן הַגְּבוּרוֹת שׁוֹרוֹת, וְעוֹמֵד כְּנֶגְדָּן, אַבְרָהָם מִצַּד זֶה וְיַעֲקֹב מִצַּד זֶה, וְהֵם בָּאֶמְצַע, וְאָז כֻּלָּם נִכְנָעִים וְנִמְצָאִים (ושוככים) בִּמְקוֹמָם. וְאֵלּוּ כֻּלָּם סֵדֶר אַחֵר שֵׁנִי.
בלשון הזוהר
אַדְּהָכִי, סִדְרָא תְּלִיתָאָה - קָלָא נָפִיק, וְסָלִיק, וְאִתְעַטָּר בְּרֵישֵׁיהּ דְּיַעֲקֹב, וְנָגִיד לֵיהּ לְתַתָּא לְהַהוּא אֲתַר דְּאִינּוּן גְּבוּרָאן שַׁרְיָין, וְקָאִים לָקֳּבְלַיְיהוּ, אַבְרָהָם מֵהַאי סִטְרָא, וְיַעֲקֹב מֵהַאי סִטְרָא, וְאִינּוּן בְּאֶמְצָעִיתָא, כְּדֵין אִתְכַּפְיָין כֻּלְּהוּ, וּמִשְׁתַּכְחִין (ס"א ומשתככי) בְּאַתְרַיְיהוּ. וְהָנֵי כֻּלְּהוּ סִדְרָא אָחֳרָא תִּנְיָינָא.
סדרה אחרונה מעלים אברהם ויצחק ויעקב למקומם ומישבים ביניהם את יצחק כמקדם
סִדְרָה אַחֲרוֹנָה - שֶׁצָּרִיךְ לְהַעֲלוֹתָם לִמְקוֹמָם וּלְיַשֵּׁב (ולישר) בֵּינֵיהֶם אֶת יִצְחָק כְּמִקֹּדֶם, מִשּׁוּם שֶׁאֶת זֶה צָרִיךְ לְיַשֵּׁר בִּמְקוֹמוֹ, וְלֹא יֵצֵא בִגְבוּרוֹתָיו הַחוּצָה, אָז כָּל הַדִּינִים נִכְנָעִים, וּמִתְעוֹרְרִים רַחֲמִים.
בלשון הזוהר
סִדְרָא בַּתְרָאָה - דְּבַעְיָיא לְסַלְּקָא לוֹן לְאַתְרַיְיהוּ, וּלְיַישְׁבָא (ס"א ולישרא) בֵּינַיְיהוּ לְיִצְחָק כְּמִלְּקַדְּמִין. בְּגִין דְּהַאי בָּעֵי לְיַשְּׁרָא לֵיהּ בַּאֲתְרֵיהּ, וְלָא יִפּוּק בְּתוּקְפוֹי לְבַר, כְּדֵין דִּינִין כֻּלְּהוּ אִתְכַּפְיָין, וְרַחֲמִין אִתְּעֲרוּ.
צריך לכון הלב והרצון בקולות ולחזר בתשובה עד שהשופר העליון חוזר ומעטר יעקב
עַל כֵּן צָרִיךְ לְכַוֵּן אֶת הַלֵּב וְהָרָצוֹן בַּקּוֹלוֹת הַלָּלוּ, וְלַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה לִפְנֵי רִבּוֹנָם. אֲזַי כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל מְתַקְּנִים וּמְסַדְּרִים קוֹלוֹת בִּרְצוֹן הַלֵּב כָּרָאוּי בַּשּׁוֹפָר הַזֶּה, חוֹזֵר אוֹתוֹ שׁוֹפָר עֶלְיוֹן. וּכְשֶׁחוֹזֵר, מְעַטֵּר אֶת יַעֲקֹב, וְהַכֹּל נִתְקָן. וְכִסֵּא אַחֵר עוֹלֶה, וְאָז נִמְצֵאת שִׂמְחָה בַּכֹּל, והקב"ה מְרַחֵם עַל הָעוֹלָם. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁיּוֹדְעִים לְהַנְהִיג וְלִמְשֹׁךְ אֶת רִבּוֹנָם מִדִּין לְרַחֲמִים, וּלְתַקֵּן אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת עַל יְדֵיהֶם.
בלשון הזוהר
עַל דָּא בָּעֵי לְכַוְּונָא לִבָּא וּרְעוּתָא בְּהָנֵי קַלֵי, וּלְמֶהְדַר בְּתִיּוּבְתָּא קָמֵי מָארֵיהוֹן. כְּדֵין כַּד יִשְׂרָאֵל מְתַקְּנֵי וּמְסַדְּרֵי קָלִין בִּרְעוּתָא דְּלִבָּא כְּדְקָא יָאוּת, בְּשׁוֹפָרָא דָּא, אַהְדָּר הַהוּא שׁוֹפָר עִלָּאָה, וְכַד אַהְדָּר, מְעַטְּרָא לֵיהּ לְיַעֲקֹב, וְאִתְתָּקַּן כֹּלָּא. וְכוּרְסְיָיא אָחֳרָא רְמִיוּ, וּכְדֵין חֵידוּ אִשְׁתְּכַח בְּכֹלָּא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְרַחֵם עַל עָלְמָא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דְּיַדְעִין לְנַגְדָּא וּלְאַמְשָׁכָא לְמָארֵיהוֹן, מִדִּינָא לְרַחֲמֵי, וּלְתַקְּנָא כֻּלְּהוּ עָלְמִין עַל יְדַיְיהוּ.
כנגד זה נפתחים שלשה ספרים ביום זה ורשעים גמורים נכנעים ומועברים מהעולם
בֹּא רְאֵה, כְּנֶגֶד זֶה נִפְתָּחִים שְׁלֹשָׁה סְפָרִים בְּיוֹם זֶה, וּכְמוֹ שֶׁרַחֲמִים מִתְעוֹרְרִים וְהַדִּינִים הַקָּשִׁים נִכְנָעִים וְנִכְנָסִים לִמְקוֹמָם - כָּךְ הוּא לְמַטָּה כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, הַדִּינִים הַקָּשִׁים נִכְנָעִים וּמָעֳבָרִים מִן הָעוֹלָם. וּמִי הֵם? אֵלּוּ אוֹתָם רְשָׁעִים גְּמוּרִים, שֶׁהֵם דִּינִים קָשִׁים שֶׁנִּכְנְעוּ וְהָעָבְרוּ מִן הָעוֹלָם. וְעַל כֵּן נִכְתָּבִים וְנֶחְתָּמִים וְכוּ'. אָמַר רַבִּי אַבָּא, וַדַּאי זֶהוּ בֵּרוּר הַדָּבָר. בָּרוּךְ הָרַחֲמָן שֶׁשָּׁאַלְתִּי וְהִרְוַחְתִּי אֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, לָקֳבֵל דָּא, תְּלָתָא סִפְרִין פְּתִיחִין בְּיוֹמָא דָּא, וּכְמָה דְּרַחֲמִין מִתְעָרִין, וְדִינִין קַשְׁיָין אִתְכַּפְיָין וְעָאלִין לְדוּכְתַּיְיהוּ - כַּךְ הוּא לְתַתָּא כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, דִּינִין קַשְׁיָין אִתְכַּפְיָין וְאִתְעֲבָרוּ מֵעָלְמָא. וּמַאן אִינּוּן. אִלֵּין אִינּוּן רְשָׁעִים גְּמוּרִים, דְּאִינּוּן דִּינִין קַשְׁיָין דְּאִתְכַּפְיָין וְאִתְעֲבָרוּ מֵעָלְמָא. וְעַל דָּא נִכְתָּבִים וְנֶחתָּמִים וְכוּ'. אָמַר רִבִּי אַבָּא, וַדַּאי דָּא הוּא בְּרִירָא דְּמִלָּה. בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּשָׁאִילְנָא וְרַוַוחְנָא בְּהָנֵי מִילֵי.
זכרון תרועה - עושים זכרון לכון הלב שיתעורר דבר בגון שלמעלה
זִכְרוֹן תְּרוּעָה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, כָּתוּב ׳זִכְרוֹן תְּרוּעָה׳ (ויקרא כג, כד) - עוֹשִׂים זִכָּרוֹן, לְכַוֵּן אֶת הַלֵּב וְהָרָצוֹן. שהכנעת הלב וייחוד הרצון זהו העיקר בעת התקיעות יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂים זִכָּרוֹן לְמַטָּה, בַּמֶּה? בְּמַעֲשֶׂה, הנדרש כדי ליתכן חלות לכל תנועה פנימית, וכל זאת כְּדֵי שֶׁיִּתְעוֹרֵראותו ה דָּבָרוהענין בְּאוֹתוֹ גָוֶןבאותו האופן שֶׁלְּמַעְלָה.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, כְּתִיב ׳זִכְרוֹן תְּרוּעָה׳ - זִכָּרוֹן עַבְדֵּינָן, לְכַוְּונָא לִבָּא וּרְעוּתָא. יִשְׂרָאֵל עַבְדִּין זִכָּרוֹן לְתַתָּא, בְּמָה. בְּעוֹבָדָא, בְּגִין דְּיִתְּעַר מִלָּה כְּהַהוּא גַּוְונָא לְעֵילָּא.
בכסה ליום חגנו שמתכסה הלבנה כשעומד ענן והשמש לא מאיר - מאירה בתשובה ובשופר
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כָּתוּב ׳בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׳ (תהלים פא, ד), שֶׁמִּתְכַּסָּה בּוֹ הַלְּבָנָה - וְאֵיךְ מִתְכַּסָּה? אֶלָּא כְּשֶׁעוֹמֵד עָנָן וְהַשֶּׁמֶשׁ אֵינוֹ מֵאִיר, אֲזַי הַלְּבָנָה מִתְכַּסָּה וְלֹא מְאִירָה. וְעַל כֵּן מִלִּפְנֵי עָנָן הַשֶּׁמֶשׁ אֵינָהּ מְאִירָה, כָּל שֶׁכֵּן הַלְּבָנָה שֶׁמִּתְכַּסָּה וְאֵינָהּ מְאִירָה. וְעַל כֵּן ׳בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׳ - בְּהֵ"א, שֶׁמִּתְכַּסָּה הַלְּבָנָה. וּבַמֶּה מְאִירָה? הַכֹּל בִּתְשׁוּבָה, וּבְקוֹל שׁוֹפָר, שֶׁכָּתוּב ׳אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה׳ (תהלים פט, טז) - אָז - ׳ה' בְּאוֹר פָּנֶיךְ יְהַלֵּכוּן׳.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, כְּתִיב ׳בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׳ (תהילים פא, ד) דְּאִתְכַּסְיָא בֵּיהּ סִיהֲרָא. וְהֵיךְ אִתְכַּסְיָא. אֶלָּא, כַּד קַיְּימָא עִיבָא, וְשִׁמְּשָׁא לָא נָהִיר, כְּדֵין סִיהֲרָא אִתְכַּסְיָא, וְלָא נָהִיר. וְעַל דָּא, מִקַּמֵּי עִיבָא שִׁמְשָׁא לָא נָהִיר, כָּל שֶׁכֵּן סִיהֲרָא דְּאִתְכַּסְּיָא וְלָא נְהִירָא. וְעַל דָּא ׳בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׳, בְּהֵ"א, דְּאִתְכַּסְיָא סִיהֲרָא. וּבְמָה נָהִיר. כֹּלָּא בְּתִיּוּבְתָּא, וּבְקָל שׁוֹפָרָא, דִּכְתִּיב, ׳אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה׳ (תהילים פט, טז) כְּדֵין ׳יהו"ה בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן׳.
מצוה לתקע שופר בראש השנה יום הדין
סוד המקטרג ומעשה יעקב ועשו במטעמים
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.