בכסה ליום חגנו שמתכסה הלבנה כשעומד ענן והשמש לא מאיר - מאירה בתשובה ובשופר
אמור · בחדש השביעי באחד לחדש - סוד תקיעת שופר וסדרי הקולות באברהם יצחק ויעקב · מאמר 38 · פיסקה 18 · דף ק ע"ב
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, כְּתִיב ׳בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׳ (תהילים פא, ד) דְּאִתְכַּסְיָא בֵּיהּ סִיהֲרָא. וְהֵיךְ אִתְכַּסְיָא. אֶלָּא, כַּד קַיְּימָא עִיבָא, וְשִׁמְּשָׁא לָא נָהִיר, כְּדֵין סִיהֲרָא אִתְכַּסְיָא, וְלָא נָהִיר. וְעַל דָּא, מִקַּמֵּי עִיבָא שִׁמְשָׁא לָא נָהִיר, כָּל שֶׁכֵּן סִיהֲרָא דְּאִתְכַּסְּיָא וְלָא נְהִירָא. וְעַל דָּא ׳בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׳, בְּהֵ"א, דְּאִתְכַּסְיָא סִיהֲרָא. וּבְמָה נָהִיר. כֹּלָּא בְּתִיּוּבְתָּא, וּבְקָל שׁוֹפָרָא, דִּכְתִּיב, ׳אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה׳ (תהילים פט, טז) כְּדֵין ׳יהו"ה בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן׳.
תרגום
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כָּתוּב ׳בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׳ (תהלים פא, ד), שֶׁמִּתְכַּסָּה בּוֹ הַלְּבָנָה - וְאֵיךְ מִתְכַּסָּה? אֶלָּא כְּשֶׁעוֹמֵד עָנָן וְהַשֶּׁמֶשׁ אֵינוֹ מֵאִיר, אֲזַי הַלְּבָנָה מִתְכַּסָּה וְלֹא מְאִירָה. וְעַל כֵּן מִלִּפְנֵי עָנָן הַשֶּׁמֶשׁ אֵינָהּ מְאִירָה, כָּל שֶׁכֵּן הַלְּבָנָה שֶׁמִּתְכַּסָּה וְאֵינָהּ מְאִירָה. וְעַל כֵּן ׳בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׳ - בְּהֵ"א, שֶׁמִּתְכַּסָּה הַלְּבָנָה. וּבַמֶּה מְאִירָה? הַכֹּל בִּתְשׁוּבָה, וּבְקוֹל שׁוֹפָר, שֶׁכָּתוּב ׳אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה׳ (תהלים פט, טז) - אָז - ׳ה' בְּאוֹר פָּנֶיךְ יְהַלֵּכוּן׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי אלעזר, כתיב ׳בכסה ליום חגנו׳ (תהילים פא, ד) דאתכסיא ביה סיהרא. והיך אתכסיא. אלא, כד קיימא עיבא, ושמשא לא נהיר, כדין סיהרא אתכסיא, ולא נהיר. ועל דא, מקמי עיבא שמשא לא נהיר, כל שכן סיהרא דאתכסיא ולא נהירא. ועל דא ׳בכסה ליום חגנו׳, בה"א, דאתכסיא סיהרא. ובמה נהיר. כלא בתיובתא, ובקל שופרא, דכתיב, ׳אשרי העם יודעי תרועה׳ (תהילים פט, טז) כדין ׳יהו"ה באור פניך יהלכון׳.
התרגום: אמר רבי אלעזר, כתוב ׳בכסה ליום חגנו׳ (תהלים פא, ד), שמתכסה בו הלבנה - ואיך מתכסה? אלא כשעומד ענן והשמש אינו מאיר, אזי הלבנה מתכסה ולא מאירה. ועל כן מלפני ענן השמש אינה מאירה, כל שכן הלבנה שמתכסה ואינה מאירה. ועל כן ׳בכסה ליום חגנו׳ - בה"א, שמתכסה הלבנה. ובמה מאירה? הכל בתשובה, ובקול שופר, שכתוב ׳אשרי העם יודעי תרועה׳ (תהלים פט, טז) - אז - ׳ה' באור פניך יהלכון׳.
מן המפרשים
מקדש מלך: ושמשא לא נהיר פי' שמרוב הדינים גם הזעיר לא המשיך הארתו למלכות ובמה נהיר כולא בתיובתא וכו' פי' ע"י התשובה והשופר שהם באימא אז נדחים הדינים ונמשכים המוחין לז"ון ונהירין. ה"ג והאי יומא נהירו דאימא נטלא ונ"ב שאז נעשה תיקונה בבינה…
הסולם: אמר ר' אלעזר וכו': אר"א, כתוב, בכסה ליום חגנו . היינו משום שנתכסה בו הלבנה, שהיא המלכות. כי בראש החדש הלבנה מכוסה. שואל, ואיך היא מתכסה. ומשיב, אלא כשנמצא ענן תחת השמש, והשמש שהוא ז"א אינו מאיר, אז מתכסה הלבנה, דהיינו שאינה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: