זכרון תרועה - עושים זכרון לכון הלב שיתעורר דבר בגון שלמעלה
אמור · בחדש השביעי באחד לחדש - סוד תקיעת שופר וסדרי הקולות באברהם יצחק ויעקב · מאמר 38 · פיסקה 17 · דף ק ע"ב
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, כְּתִיב ׳זִכְרוֹן תְּרוּעָה׳ - זִכָּרוֹן עַבְדֵּינָן, לְכַוְּונָא לִבָּא וּרְעוּתָא. יִשְׂרָאֵל עַבְדִּין זִכָּרוֹן לְתַתָּא, בְּמָה. בְּעוֹבָדָא, בְּגִין דְּיִתְּעַר מִלָּה כְּהַהוּא גַּוְונָא לְעֵילָּא.
תרגום
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, כָּתוּב ׳זִכְרוֹן תְּרוּעָה׳ (ויקרא כג, כד) - עוֹשִׂים זִכָּרוֹן, לְכַוֵּן אֶת הַלֵּב וְהָרָצוֹן. יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂים זִכָּרוֹן לְמַטָּה, בַּמֶּה? בְּמַעֲשֶׂה, כְּדֵי שֶׁיִּתְעוֹרֵר דָּבָר בְּאוֹתוֹ גָוֶן שֶׁלְּמַעְלָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי יהודה, כתיב ׳זכרון תרועה׳ - זכרון עבדינן, לכוונא לבא ורעותא. ישראל עבדין זכרון לתתא, במה. בעובדא, בגין דיתער מלה כההוא גוונא לעילא.
התרגום: אמר רבי יהודה, כתוב ׳זכרון תרועה׳ (ויקרא כג, כד) - עושים זכרון, לכון את הלב והרצון. ישראל עושים זכרון למטה, במה? במעשה, כדי שיתעורר דבר באותו גון שלמעלה.
מן המפרשים
אור החמה: א"ר יהודה כתיב זכרון תרועה וגומר פי' הכוונה והתשוב' עיקר והמעשה דהיינו התרועה אינו אלא זכרון בעלמא דאתנסיא ביה סיהרא פי' בר"ה כדפי' איזהו חג שהחדש וגומר. והיך אתכסיא פי' היאך אפשר שהיא מתכסת ואינה רוצה לקבל מת"ת ודרכה לרדוף…
הסולם: אמר ר' יהודה וכו': אמר ר"י, כתוב, זכרון תרועה , היינו שאנו עושים זכרון לכוון הלב והרצון. ע"ד שנתבאר לעיל. ישראל עושים זכרון למטה, במה. בהמעשה של תקיעת שופר, כדי שיתעורר דבר כעין זה למעלה. דהיינו כמו שנתבאר לעיל בסדר הכונות.