ממלכת הזוהר › זוהר › אמור › מאמר 34: וספרתם לכם ממחרת השבת - סוד טהרת ישראל אחרי המילה כטהרת האשה › פיסקה 4 (צז ע"ב)

וברדת הטל על המחנה לילה - יורד מאותה נקדה על ימי ספירה כשקרבו ישראל להר סיני

אמור · וספרתם לכם ממחרת השבת - סוד טהרת ישראל אחרי המילה כטהרת האשה · מאמר 34 · פיסקה 4 · דף צז ע"ב

לשון הזוהר

כַּךְ כְּתִיב ׳וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַחֲנֶה לָיְלָה׳. עַל הַמַּחֲנֶה כְּתִיב, וְלָא כְּתִיב ׳וּבְרֶדֶת הַטַּל׳ לָיְלָה. אֶלָּא עַל הַמַּחֲנֶה, בְּגִין דְּיוֹרֵד מֵהַהוּא נְקוּדָה, עַל אִינּוּן יוֹמִין דְּאִתְקְרִיאוּ מַחֲנֶה. וּמִתְחַבֶּרֶת בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, וְאֵימָתַי נָחַת הַאי טַלָא. כַּד קְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל לְטוּרָא דְּסִינַי, כְּדֵין נָחַת הַהוּא טַלָּא בִּשְׁלִימוּ, וְאִדָּכֵּי, וְאִתְפָּסְקַת זוּהֲמָתָן מִנַּיְיהוּ, וְאִתְחַבָּרוּ בֵּיהּ בְּמַלְכָּא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְקַבִּילוּ אוֹרַיְיתָא, וְהָא אוֹקִימְנָא. וּבְהַהוּא זִמְנָא, וַדַּאי ׳כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם׳, לְאִתְדַכְּאָה וּלְאִסְתַחֲאָה, וְכֹלָּא אִתְקָשָּׁרוּ (ס"א אתקדשו) וְאִתְחַבָּרוּ בֵּיהּ בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא.

תרגום

כָּךָ כָּתוּב, ׳וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה׳ (במדבר יא, ט) - עַל הַמַּחֲנֶה כָּתוּב, וְלֹא כָתוּב ׳וּבְרֶדֶת הַטַּל׳ - לָיְלָה, אֶלָּא עַל הַמַּחֲנֶה, מִשּׁוּם שֶׁיּוֹרֵד מֵאוֹתָהּ נְקֻדָּה עַל אוֹתָם הַיָּמִים שֶׁנִּקְרְאוּ מַחֲנֶה, וּמִתְחַבֶּרֶת עִם הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. וּמָתַי יוֹרֵד הַטַּל הַזֶּה? כְּשֶׁקָּרְבוּ יִשְׂרָאֵל לְהַר סִינַי, אָז יָרַד אוֹתוֹ הַטַּל בִּשְׁלֵמוּת, וְנִטְהֲרוּ וּפָסְקָה זֻהַמְתָּם מֵהֶם, וְהִתְחַבְּרוּ עִם הַמֶּלֶךְ וְעִם כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וְקִבְּלוּ תוֹרָה, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ. וּבְאוֹתוֹ זְמַן, וַדַּאי ׳כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם׳ (קהלת א, ז) - לְהִטָּהֵר וְלִרְחֹץ, וְהַכֹּל נִקְשְׁרוּ (הִתְקַדְּשׁוּ) וְהִתְחַבְּרוּ עִם הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כך כתיב ׳וברדת הטל על המחנה לילה׳. על המחנה כתיב, ולא כתיב ׳וברדת הטל׳ לילה. אלא על המחנה, בגין דיורד מההוא נקודה, על אינון יומין דאתקריאו מחנה. ומתחברת במלכא קדישא, ואימתי נחת האי טלא. כד קריבו ישראל לטורא דסיני, כדין נחת ההוא טלא בשלימו, ואדכי, ואתפסקת זוהמתן מנייהו, ואתחברו ביה במלכא וכנסת ישראל, וקבילו אורייתא, והא אוקימנא. ובההוא זמנא, ודאי ׳כל הנחלים הולכים אל הים׳, לאתדכאה ולאסתחאה, וכלא אתקשרו (ס"א אתקדשו) ואתחברו ביה במלכא קדישא.

התרגום: כך כתוב, ׳וברדת הטל על המחנה לילה׳ (במדבר יא, ט) - על המחנה כתוב, ולא כתוב ׳וברדת הטל׳ - לילה, אלא על המחנה, משום שיורד מאותה נקדה על אותם הימים שנקראו מחנה, ומתחברת עם המלך הקדוש. ומתי יורד הטל הזה? כשקרבו ישראל להר סיני, אז ירד אותו הטל בשלמות, ונטהרו ופסקה זהמתם מהם, והתחברו עם המלך ועם כנסת ישראל וקבלו תורה, והרי בארנו. ובאותו זמן, ודאי ׳כל הנחלים הלכים אל הים׳ (קהלת א, ז) - להטהר ולרחץ, והכל נקשרו (התקדשו) והתחברו עם המלך הקדוש.

מן המפרשים

אור החמה: על מחנה כתיב פי' אם הכוונה על המן כפשטן של דברים הל"ל וברדת הטל לילה דהיינו המן שהיה יורד חוץ למחנה אמנם או' על המחנה יורה דממש על המחנה ממש היה יורד על עליון לטהרם וצריכים אנו לומר שלא ירד אלא כשנשלמו ימי הספירה דהיינו ליל…

הסולם: כך כתיב וברדת וגו': כך כתוב , וברדת הטל על המחנה לילה. על המחנה כתוב, ולא כתוב, וברדת הטל לילה, אלא על המחנה. הוא משום, שהטל, דהיינו השפע, יורד מנקודה ההיא, שהיא חכמה, על אלו מ"ט הימים, שבבינה, הנקראים מחנה, והבינה מתחברת עמהם…

אור יקר: כל הנחלים הולכים אל הים תא חזי לבתר לאתחברא כמלכא דהיינו תפארת בקבלת התורה כנודע. כתיב וכפרה לה וכו׳ פירוש וליסגי שבעת ימים כגוונא דאתתא, כנין למזכי וכו׳ הענין כי שבעת.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: