ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 5לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת אמור · מאמר 34

וספרתם לכם ממחרת השבת

זוהר ח"ג, פרשת אמור, דף צז:
כ-3 דקות קריאה
על מה המאמר

סוד טהרת ישראל אחרי המילה כטהרת האשה

כשהיו ישראל במצרים היו ברשות אחרת כאשה בטמאתה ואחר שנמולו פסקה מהם הטמאה

וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת. רַבִּי אַבָּא וְרַבִּי חִיָּיא הָיוּ הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ. אָמַר רַבִּי חִיָּיא, כָּתוּב ׳וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה׳ (ויקרא כג, טו) - מַה זֶּה אוֹמֵר? אָמַר לוֹ, הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ הַחֲבֵרִים. אֲבָל בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, הָיוּ בְּרָשׁוּת אַחֶרֶת,רשות הסטרא אחרא וְהָיוּ אוחֲזִים בַּטֻּמְאָהבטומאת מצרים בכשפים ובע"ז כְּאִשָּׁה הַזּוֹ כְּשֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת בִּימֵי טֻמְאָתָהּ.אבל אַחַר שֶׁנִּמּוֹלוּ,בערב פסח נִכְנְסוּ בַּחֵלֶק הַקָּדוֹשׁ, שֶׁנִּקְרָא בְּרִית. כֵּיוָן שֶׁנֶּאֶחְזוּ בוֹ, פָּסְקָה מֵהֶם הַטֻּמְאָה, כְּאִשָּׁה הַזּוֹ שֶׁפּוֹסְקִים מִמֶּנָּה דְּמֵי טֻמְאָתָהּ. ולפ"ז מובן הכתובאַחַר שֶׁפָּסְקוּ מִמֶּנָּה,משכו וקחו - משכו ידיכם ממנה מַה כָּתוּב? ׳וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים׳ (ויקרא טו, כח) - אַף כָּאן, כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ בַּחֵלֶק הַקָּדוֹשׁ, פָּסְקָה מֵהֶם טֻמְאָה, וְאָמַר הקב"ה: מִכָּאן וָהָלְאָה חֶשְׁבּוֹן לְטָהֳרָה.לספור את אותם ימים בין הפסקת הטומאה להשתלמות בטהרה

בלשון הזוהר

רִבִּי אַבָּא וְרִבִּי חִיָּיא הֲווֹ אָזְלֵי בְּאוֹרְחָא. אָמַר רִבִּי חִיָּיא, כְּתִיב, ׳וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה׳ (ויקרא כג, טו). - מַאי קָא מַיְירֵי. אָמַר לֵיהּ, הָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא. אֲבָל תָּא חֲזֵי, יִשְׂרָאֵל כַּד הֲווֹ בְּמִצְרַיִם, הֲווֹ בִּרְשׁוּתָא אָחֳרָא, וַהֲווּ אֲחִידָן בִּמְסָאֲבוּתָא, כְּאִתְּתָא דָּא, כַּד הִיא יָתְבָא בְּיוֹמֵי דִּמְסָאֲבוּתָא. בָּתַר דְּאִתְגְּזָרוּ, עָאלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא, דְּאִקְרֵי בְּרִית. כֵּיוָן דְּאִתְאֲחָדוּ בֵּיהּ, פְּסַק מְסַאֲבוּתָא מִנַּיְיהוּ, כְּדָּא אִתְּתָא כַּד פַּסְקוּ מִנָּהּ דְּמֵי מְסַאֲבוּתָא. בָּתַר דְּאִתְפְּסָקוּ מִנָּהּ, מַה כְּתִיב. (ויקרא טו כח). ׳וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים׳. אוּף הָכָא, כֵּיוָן דְּעָאלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא, פָּסְקָא מְסָאֲבוּ מִנַּיְיהוּ, וְאָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא: מִכָּאן וּלְהָלְאָה חוּשְׁבָּנָא לְדַכְיוּתָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

וספרתם לכם לעצמכם כמו וספרה לה שבעת ימים - להטהר במים קדושים ולקבל תורה

׳וּסְפַרְתֶּם לָכֶם׳ (ויקרא כג, טו), לָכֶם דַּוְקָא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים׳ (ויקרא טו, כח) - לָּהּ - לְעַצְמָהּ. אַף כָּאן לָכֶם - לְעַצְמְכֶם. וְלָמָּה? כְּדֵי לְהִטָּהֵר בְּמַיִם קְדוֹשִׁים עֶלְיוֹנִים,בכל ימי הספירה, וְאַחַר כָּךְבחג שבועות - מתן תורה לְהִתְחַבֵּר עִם הַמֶּלֶךְ וּלְקַבֵּל תּוֹרָה.

בלשון הזוהר

׳וּסְפַרְתֶּם לָכֶם׳ - לָכֶם דַּיְיקָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים׳ - לָהּ - לְעַצְמָהּ. אוּף הָכָא לָכֶם - לְעַצְמְכֶם. וְלָמָּה. בְּגִין לְאִתְדַכְּאָה בְּמַיִין עִלָּאִין קַדִּישִׁין, וּלְבָתַר לְמֵיתֵי לְאִתְחַבְּרָא בֵּיהּ בְּמַלְכָּא, וּלְקַבְּלָא אוֹרַיְיתֵיהּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

שבע שבתות להטהר במי הנהר השופע הנקרא מים חיים כמו אשה שטהרתה לשמש עם בעלה

שָׁםבנדה די לה ב ׳וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִיםאבל כאן בספירת העומר צריך׳ (ויקרא טו, כח) - כָּאן שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת. לָמָּה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת? כְּדֵי לִזְכּוֹת לְהִטָּהֵר בַּמַּיִם שֶׁל אוֹתוֹ נָהָר שֶׁשּׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא, וְנִקְרָא מַיִם חַיִּים.בסוד וזרקתי עליכם מים טהורים וְאוֹתוֹ הַנָּהָר, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת יָצְאוּ מִמֶּנּוּ.אלו הז' ספירות דזעיר אנפין. וְעַל כֵּן שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת וַדַּאי,שצריך לספור כדי לזכות למשוך הטהרה לאותם מ"ט בחינות, כְּדֵי לִזְכּוֹת בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאִשָּׁה טָהֳרָתָהּ בַּלַּיְלָהעל מנת לְשַׁמֵּשׁ עִם בַּעְלָהּ.

בלשון הזוהר

הָתָם ׳וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים׳ (ויקרא טו, כח) - הָכָא ׳שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת׳. אֲמַאי ׳שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת׳. בְּגִין לְמִזְכֵּי לְאִתְדַכְּאָה בְּמַיִין, דְּהַהוּא נָהָר דְּנָגִיד וְנָפִיק. וְאִקְרֵי מַיִם חַיִּים. וְהַהוּא נָהָר, ׳שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת׳ נָפְקוּ מִנֵּיהּ. וְעַל דָּא ׳שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת׳ וַדַּאי, בְּגִין לְמִזְכֵּי בֵּיהּ, כְּמָה דְּאִתְּתָא, דַּכְיוּ דִּילָהּ בְּלֵילְיָא, לְאִשְׁתַּמְּשָׁא בְּבַעְלָהּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

וברדת הטל על המחנה לילה - יורד מאותה נקדה על ימי ספירה כשקרבו ישראל להר סיני

כָּךָ כָּתוּב,שזה לשון הפסוק ׳וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה׳ (במדבר יא, ט) - עַל הַמַּחֲנֶה כָּתוּב, וְלֹא כָתוּב ׳וּבְרֶדֶת הַטַּל׳ - לָיְלָה, אֶלָּא עַל הַמַּחֲנֶה, מִשּׁוּם שֶׁיּוֹרֵד מֵאוֹתָהּ נְקֻדָּה עַל אוֹתָם הַיָּמִים שֶׁנִּקְרְאוּ מַחֲנֶה,שהם ספירות המלכות דז"א, וּמִתְחַבֶּרֶת עִם הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.במוסף חג השבועות וּמָתַי יוֹרֵד הַטַּל הַזֶּה? כְּשֶׁקָּרְבוּ יִשְׂרָאֵל לְהַר סִינַי, אָז יָרַד אוֹתוֹ הַטַּל בִּשְׁלֵמוּת, וְנִטְהֲרוּ וּפָסְקָה זֻהַמְתָּם מֵהֶם,אותה זוהמה שהטיל הנחש בחוה בחטא עץ הדעת, וְהִתְחַבְּרוּ עִם הַמֶּלֶךְז"א וְעִם כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵלמלכות וְקִבְּלוּ תוֹרָה, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ. וּבְאוֹתוֹ זְמַן, וַדַּאי ׳כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּםמתקיים אותו הענין של הליכת הנחלים היינו ז' ספירות דז"א׳ (קהלת א, ז) - לְהִטָּהֵר וְלִרְחֹץ,מהחיצונים שנדבקו בהם, אצל הים העליון וְהַכֹּל נִקְשְׁרוּ (הִתְקַדְּשׁוּ) וְהִתְחַבְּרוּ עִם הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.

בלשון הזוהר

כַּךְ כְּתִיב ׳וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַחֲנֶה לָיְלָה׳ (במדבר יא, ט). עַל הַמַּחֲנֶה כְּתִיב, וְלָא כְּתִיב ׳וּבְרֶדֶת הַטַּל׳ לָיְלָה. אֶלָּא עַל הַמַּחֲנֶה, בְּגִין דְּיוֹרֵד מֵהַהוּא נְקוּדָה, עַל אִינּוּן יוֹמִין דְּאִתְקְרִיאוּ מַחֲנֶה. וּמִתְחַבֶּרֶת בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, וְאֵימָתַי נָחַת הַאי טַלָא. כַּד קְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל לְטוּרָא דְּסִינַי, כְּדֵין נָחַת הַהוּא טַלָּא בִּשְׁלִימוּ, וְאִדָּכֵּי, וְאִתְפָּסְקַת זוּהֲמָתָן מִנַּיְיהוּ, וְאִתְחַבָּרוּ בֵּיהּ בְּמַלְכָּא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְקַבִּילוּ אוֹרַיְיתָא, וְהָא אוֹקִימְנָא. וּבְהַהוּא זִמְנָא, וַדַּאי ׳כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם׳, לְאִתְדַכְּאָה וּלְאִסְתַחֲאָה, וְכֹלָּא אִתְקָשָּׁרוּ (ס"א אתקדשו) וְאִתְחַבָּרוּ בֵּיהּ בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

מי שלא סופר שבע שבתות תמימות אינו נקרא טהור ואין לו חלק בתורה

בֹּא רְאֵה, כָּל אָדָם שֶׁאֵינוֹ מוֹנֶה חֶשְׁבּוֹן זֶה, אוֹתָן שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת, לִזְכּוֹת לַטָּהֳרָה הַזּוֹ, לֹא נִקְרָא טָהוֹר,לא ישיג את אותה הטהרה הנדרשת מאחיזת הקליפות וְאֵינוֹ בִּכְלַל שֶׁל טָהוֹר, וְאֵינוֹ כְּדַאי לִהְיוֹת לוֹ חֵלֶק בַּתּוֹרָה.שאין טהרה לחצאין וּמִי שֶׁמַּגִּיעַ טָהוֹר לַיּוֹם הַזֶּה וְהַחֶשְׁבּוֹן לֹא נֶאֱבָד מִמֶּנּוּ, כְּשֶׁמַּגִּיעַ לַלַּיְלָה הַזֶּה צָרִיךְ לוֹ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, וּלְהִתְחַבֵּר עִמָּהּ, וְלִשְׁמֹר טָהֳרָה עֶלְיוֹנָה שֶׁמַּגִּיעָה עָלָיו בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה, וְנִטְהָר.

בלשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, כָּל בַּר נָשׁ דְּלָא מָנֵּי חוּשְׁבָנָא דָּא, אִינּוּן ׳שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת׳ (ויקרא כג, טו), לְמִזְכֵּי לְדַכְיוּתָא דָּא, לָא אִקְרֵי טָהוֹר, וְלָאו בִּכְלָלָא דְּטָהוֹר הוּא, וְלָאו הוּא כְּדַאי לְמֶהֱוֵי לֵיהּ חוּלָקָא בְּאוֹרַיְיתָא. וּמַאן דְּמָטֵי טָהוֹר לְהַאי יוֹמָא, וְחוּשְׁבָּנָא לָא אִתְאֲבִיד מִנֵּיהּ, כַּד מָטֵי לְהַאי לֵילְיָא, לִבְעֵי לֵיהּ לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא, וּלְאִתְחַבְּרָא בָּה, וּלְנַטְרָא דַּכְיוּ עִלָּאָה, דְּמָטֵי עָלֵיהּ בְּהַהוּא לֵילְיָא, וְאִתְדְּכֵי.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

תורה שבעל פה בליל שבועות

סוד תקון תכשיטי הכלה על ידי החברים

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.