ויקרא אלהים לאור יום - האור שהיה בראשונה גנזו הקבה לצדיקים לעולם הבא
אמור · מועדי ה אשר תקראו אתם - סוד יום ולילה כאחד וישראל גוי אחד בארץ · מאמר 22 · פיסקה 1 · דף צג ע"א
לשון הזוהר
׳דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם׳ (ויקרא כג, י) אֵלֶּה ׳מוֹעֲדֵי יהו"ה אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אוֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי׳ - רִבִּי יִצְחָק פָּתַח, ׳וַיִקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְגוֹ'׳ (בראשית א, ה). תָּנֵינָן, אוֹר דְּהֲוָה בְּקַדְמִיתָא, הֲוָה נָהִיר מִסַּיְיפֵי עָלְמָא לְסַיְיפֵי עָלְמָא, כַּד אִסְתָּכַּל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְחַיָיבִין דִּזְמִינִין לְמֵיקָם בְּעָלְמָא, גָּנִיז לֵיהּ לְצַדִּיקַיָּיא לְעָלְמָא דְּאָתֵי. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, ׳וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם׳ (איוב לח, טו). וּכְתִיב ׳אוֹר זָרוּעַ לַצַּדִּיק׳ (תהילים צז, יא).
תרגום
׳דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי ה' אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי׳ (ויקרא כג, ב) - (שמות יד ב) רַבִּי יִצְחָק פָּתַח, ׳וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְגוֹ'׳ (בראשית א, ה). שָׁנִינוּ, הָאוֹר שֶׁהָיָה בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה מֵאִיר מִסּוֹף הָעוֹלָם עַד סוֹף הָעוֹלָם, כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל הקב"ה בָּרְשָׁעִים שֶׁעֲתִידִים לַעֲמֹד בָּעוֹלָם, גָּנַז אוֹתוֹ לַצַּדִּיקִים לָעוֹלָם הַבָּא. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם׳ (איוב לח). וְכָתוּב ׳אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק׳ (תהלים צז, יא).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם׳ (ויקרא כג, י) אלה ׳מועדי יהו"ה אשר תקראו אותם מקראי קדש אלה הם מועדי׳ - רבי יצחק פתח, ׳ויקרא אלהים לאור יום וגו'׳ (בראשית א, ה). תנינן, אור דהוה בקדמיתא, הוה נהיר מסייפי עלמא לסייפי עלמא, כד אסתכל קודשא בריך הוא לחייבין דזמינין למיקם בעלמא, גניז ליה לצדיקייא לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב, ׳וימנע מרשעים אורם׳ (איוב לח, טו). וכתיב ׳אור זרוע לצדיק׳ (תהילים צז, יא).
התרגום: ׳דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם מועדי ה' אשר תקראו אתם מקראי קדש אלה הם מועדי׳ (ויקרא כג, ב) - (שמות יד ב) רבי יצחק פתח, ׳ויקרא אלהים לאור יום וגו'׳ (בראשית א, ה). שנינו, האור שהיה בראשונה היה מאיר מסוף העולם עד סוף העולם, כשהסתכל הקב"ה ברשעים שעתידים לעמד בעולם, גנז אותו לצדיקים לעולם הבא. זהו שכתוב ׳וימנע מרשעים אורם׳ (איוב לח). וכתוב ׳אור זרע לצדיק׳ (תהלים צז, יא).
מן המפרשים
הסולם: דבר אל בני ישראל וגו' אלה הם מועדי וגו': ר' יצחק פתח ויקרא אלקים לאור יום וגו'. למדנו, האור שהיה בתחילה היה מאיר מסוף העולם עד סופו. כשנסתכל הקב"ה ברשעים העתידים לעמוד בעולם, גנז אותו לצדיקים לעולם הבא. ז"ש וימנע מרשעים אורם .…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: