ממלכת הזוהר › זוהר › אמור › מאמר 20: וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם - סוד שופר תרועה וזכור ושמור כאחד › פיסקה 1 (צב ע"ב)

וישא אהרן את ידו - רצה לזקף ימין על שמאל להראות מעשה למטה שיתעורר למעלה

אמור · וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם - סוד שופר תרועה וזכור ושמור כאחד · מאמר 20 · פיסקה 1 · דף צב ע"ב

לשון הזוהר

תּוּ פָּתַח וְאָמַר, ׳וַיִשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרַכֵם׳ (ויקרא ט, כב) - וְתָנֵינָן יָדוֹ כְּתִיב, דְּבָעֵי לְזַקְפָא יְמִינָא עַל שְׂמָאלָא. וַאֲמַאי. לְאַחֲזָאָה עוֹבָדָא לְתַתָּא, בְּגִין דְּיִתְּעַר עוֹבָדָא לְעֵילָּא. כְּתִיב ׳וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפָר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי וְגוֹ'׳ (ויקרא כה, ט), ׳שׁוֹפָר תְּרוּעָה׳ אֲמַאי. אֶלָּא שׁוֹפָר, דְּמַתְבָּר שַׁלְשְׁלָאִין, דְּמַתְבָּר שׁוּלְטָנוּתָא מִכָּל עַבְדִּין. וּבַעְיָא לְאַחֲזָאָה שׁוֹפָר דְּאִיהוּ פָּשִׁיט, וְלָא כָּפִיף, לְאַחֲזָאָה חֵירוּ לְכֹלָּא, דְּהָא יוֹמָא גָּרִים. וּבְכֹלָּא בָּעֵי לְאַחֲזָאָה עוֹבָדָא, וְעַל דָּא שׁוֹפָר, וְלָא קֶרֶן, בְּגִין לְאַחֲזָאָה מַאן הוּא אֲתַר דְּאִקְרֵי שׁוֹפָר.

תרגום

עוֹד פָּתַח וְאָמַר, ׳וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָו אֶל הָעָם וַיְבָרֲכֵם׳ (ויקרא ט, כב) - וְשָׁנִינוּ, יָדוֹ כָּתוּב, שֶׁרָצָה לִזְקֹף יָמִין עַל שְׂמֹאל. וְלָמָּה? לְהַרְאוֹת מַעֲשֶׂה לְמַטָּה, כְּדֵי שֶׁיִּתְעוֹרֵר מַעֲשֶׂה לְמַעְלָה. כָּתוּב ׳וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי וְגוֹ'׳ (שם כה, ט). לָמָּה ׳שׁוֹפַר תְּרוּעָה׳? אֶלָּא שׁוֹפָר שֶׁמְּשַׁבֵּר שַׁלְשְׁלָאוֹת, שֶׁמְּשַׁבֵּר אֶת הַשִּׁלְטוֹן מִכָּל הָעֲבָדִים. וְצָרִיךְ לְהַרְאוֹת שׁוֹפָר שֶׁהוּא פָּשׁוּט, וְלֹא כָפוּף, לְהַרְאוֹת חֵרוּת לַכֹּל, שֶׁהֲרֵי הַיּוֹם גּוֹרֵם. וּבַכֹּל צָרִיךְ לְהַרְאוֹת מַעֲשֶׂה, וְעַל כֵּן שׁוֹפָר וְלֹא קֶרֶן, כְּדֵי לְהַרְאוֹת מִיהוּ הַמָּקוֹם שֶׁנִּקְרָא שׁוֹפָר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תו פתח ואמר, ׳וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם׳ (ויקרא ט, כב) - ותנינן ידו כתיב, דבעי לזקפא ימינא על שמאלא. ואמאי. לאחזאה עובדא לתתא, בגין דיתער עובדא לעילא. כתיב ׳והעברת שופר תרועה בחדש השביעי וגו'׳ (ויקרא כה, ט), ׳שופר תרועה׳ אמאי. אלא שופר, דמתבר שלשלאין, דמתבר שולטנותא מכל עבדין. ובעיא לאחזאה שופר דאיהו פשיט, ולא כפיף, לאחזאה חירו לכלא, דהא יומא גרים. ובכלא בעי לאחזאה עובדא, ועל דא שופר, ולא קרן, בגין לאחזאה מאן הוא אתר דאקרי שופר.

התרגום: עוד פתח ואמר, ׳וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם׳ (ויקרא ט, כב) - ושנינו, ידו כתוב, שרצה לזקף ימין על שמאל. ולמה? להראות מעשה למטה, כדי שיתעורר מעשה למעלה. כתוב ׳והעברת שופר תרועה בחדש השבעי וגו'׳ (שם כה, ט). למה ׳שופר תרועה׳? אלא שופר שמשבר שלשלאות, שמשבר את השלטון מכל העבדים. וצריך להראות שופר שהוא פשוט, ולא כפוף, להראות חרות לכל, שהרי היום גורם. ובכל צריך להראות מעשה, ועל כן שופר ולא קרן, כדי להראות מיהו המקום שנקרא שופר.

מן המפרשים

אור החמה: שופר תרועה אמאי לימא שופר סתם דלאו תרועה בלחודאה עבדין בה. דמתבר ומלת תרועה הוא לשון שברון כאו' תרוע' בשבט ברזל שופר דאיהו פשוט כן מצותו ביובל דהיינו בינה חירות פשוט ודאי שאין עקמימות בחירות זה שאין מונע מה שאין כן בשופר כפוף…

הסולם: תו פתח ואמר וכו׳: עוד פו״א, וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם. ולמדנו ידו כתוב, בלי יוד, ללמד שצריך להגביה הימין על השמאל. ולמה. הוא, להראות מעשה למטה כדי שיתעורר כנגדו מעשה למעלה.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: