ממלכת הזוהר › זוהר › אמור › מאמר 2: בשעה שבן אדם עומד ללכת לעולם ההוא - סוד שלשת השלוחים והשכינה ביום המות › פיסקה 5 (פח ע"ב)

רוח טמאה משוטטת בלילה לטמא גוף בלי נפש - לכן הזהיר הכהנים לנפש לא יטמא

אמור · בשעה שבן אדם עומד ללכת לעולם ההוא - סוד שלשת השלוחים והשכינה ביום המות · מאמר 2 · פיסקה 5 · דף פח ע"ב

לשון הזוהר

וּבְגִין דְּהַהוּא רוּחַ מִסְאֲבָא, אִזְדְּמַן, לָא לִבְעֵי לֵיהּ לְאִינִישׁ, לְמֵיבַת הַהוּא גּוּפָא לֵילְיָא חַד, בְּגִין דְּרוּחַ מִסְאֲבָא אִשְׁתְּכַח בְּלֵילְיָא, וְאִשְׁתְּטַח בְּכָל אַרְעָא, לְאַשְׁכְּחָא גּוּפָא בְּלָא נַפְשָׁא, לְסָאֲבָא לֵיהּ, וְאִסְתְּאַב יַתִּיר, וְעַל דָּא אַזְהַר לְכַהֲנֵי וְאָמַר, ׳לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו׳ - בְּגִין דְּאִינּוּן קַדִּישִׁין לָא יִשְׁרֵי עָלַיְיהוּ רוּחַ מִסְאֲבָא, וְלָא יִסְתַּאֲבוּן.

תרגום

וּמִשּׁוּם שֶׁאוֹתָהּ רוּחַ הַטֻּמְאָה מִזְדַּמֶּנֶת, לֹא צָרִיךְ לְאִישׁ לְהָלִין אֶת אוֹתוֹ הַגּוּף לַיְלָה אֶחָד, כִּי רוּחַ טֻמְאָה נִמְצֵאת בַּלַּיְלָה וּמִשְׁתַּטַּחַת בְּכָל הָאָרֶץ לִמְצֹא גוּף בְּלִי נֶפֶשׁ לְטַמֵּא אוֹתָהּ, וְנִטְמָא יוֹתֵר, וְעַל כֵּן הִזְהִיר אֶת הַכֹּהֲנִים וְאָמַר, ׳לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו׳ (ויקרא כא, א) - מִשּׁוּם שֶׁהֵם קְדוֹשִׁים, לֹא תִשְׁרֶה עֲלֵיהֶם רוּחַ טֻמְאָה, וְלֹא יִטַּמְּאוּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובגין דההוא רוח מסאבא, אזדמן, לא לבעי ליה לאיניש, למיבת ההוא גופא ליליא חד, בגין דרוח מסאבא אשתכח בליליא, ואשתטח בכל ארעא, לאשכחא גופא בלא נפשא, לסאבא ליה, ואסתאב יתיר, ועל דא אזהר לכהני ואמר, ׳לנפש לא יטמא בעמיו׳ - בגין דאינון קדישין לא ישרי עלייהו רוח מסאבא, ולא יסתאבון.

התרגום: ומשום שאותה רוח הטמאה מזדמנת, לא צריך לאיש להלין את אותו הגוף לילה אחד, כי רוח טמאה נמצאת בלילה ומשתטחת בכל הארץ למצא גוף בלי נפש לטמא אותה, ונטמא יותר, ועל כן הזהיר את הכהנים ואמר, ׳לנפש לא יטמא בעמיו׳ (ויקרא כא, א) - משום שהם קדושים, לא תשרה עליהם רוח טמאה, ולא יטמאו.

מן המפרשים

הסולם: ובגין דההוא רוח וכו׳: ומשום שרוח הטומאה ההוא מוכן, לטמא הגוף, לא צריך אדם להלין גוף ההוא לילה אחד, משום שרוח הטומאה נמצא בלילה, ומשתטח, דהיינו שמשוטט, בכל הארץ, למצוא גוף בלי נפש, לטמא אותו, וע״כ בלילה, נטמא יותר. ועל כן הזהיר…

מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: וע"ד אזהר לכהני וכו' ידוע הוא שהכהנים מן החכמה שהיא שרש הקדושה ואין בה אחיזה לחיצונים וע"כ לויים שהם מושרשים בבינה וישראל בדעת שיש שם גבורה מותרים להטמא אבל לא לכהנים ולכן טמא מת מותר במחנה ישראל:

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: