ממלכת הזוהר › זוהר › אמור › מאמר 17: סוד ה ליראיו ובריתו להודיעם - סוד אותיות השם המפרש בשבעת ימים › פיסקה 5 (צב ע"א)

והיה שבעת ימים - אותיות יהוה נחקקו והיה כלל שבעת הימים בהם וה יוד הא בן ובת

אמור · סוד ה ליראיו ובריתו להודיעם - סוד אותיות השם המפרש בשבעת ימים · מאמר 17 · פיסקה 5 · דף צב ע"א

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים וְגוֹ'. יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א (נ"א וא"ו ה"א יו"ד ה"א) אִתְגְּלִיפוּ אַתְוָון (והיה). ו' ה', הָא שִׁבְעַת יוֹמִין אִתְכְּלִילוּ בְּחַד. י' ה', שִׁבְעַת יוֹמִין. י' חַד, כְּלָלָא דְּכֹלָּא. ה' תְּלַת, הִיא וּתְרֵין בְּנִין. וּבְרָא חַד, תְּרֵין אֲבָהָן בֵּיהּ כְּלִילָן, הָא שִׁיתָא (חמשא). בְּרַתָּא נוּקְבָּא חַד, הָא שִׁבְעַה (שיתא), אִשְׁתְּמַע דְּה' עִלָּאָה כְּלָלָא דְּשִׁיתָא. י"ה הָא שִׁבְעָה. הַיְינוּ דִּכְתִּיב, ׳שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת יָמִים אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם׳ (מלכים א ח, סה).

תרגום

בֹּא רְאֵה, וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים וְגוֹ'. יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א (וָא, ו ה, א יוֹ, ד ה"א) - נֶחְקְקוּ אוֹתִיּוֹת (וְהָיָה). ו' ה', הֲרֵי שִׁבְעַת יָמִים נִכְלְלוּ כְאֶחָד. י' ה', שִׁבְעַת יָמִים. י' אֶחָד, הַכְּלָל שֶׁל הַכֹּל. ה' שְׁלֹשָׁה, הִיא וּשְׁנֵי בָנִים. וּבֵן אֶחָד, שְׁנֵי אָבוֹת כְּלוּלִים בּו - הֲרֵי שִׁשָּׁה (חֲמִשָּׁה). בַּת נוּקְבָּא אַחַת - הֲרֵי שִׁבְעָה (שִׁשָּׁה). נִשְׁמָע שֶׁה' עֶלְיוֹנָה כְּלָל שֶׁל שִׁשָּׁה. י"ה הֲרֵי שִׁבְעָה. הַיְנוּ שֶׁכָּתוּב ׳שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת יָמִים אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם׳ (מלכים א ח, סה).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, והיה שבעת ימים וגו'. יו"ד ה"א וא"ו ה"א (נ"א וא"ו ה"א יו"ד ה"א) אתגליפו אתוון (והיה). ו' ה', הא שבעת יומין אתכלילו בחד. י' ה', שבעת יומין. י' חד, כללא דכלא. ה' תלת, היא ותרין בנין. וברא חד, תרין אבהן ביה כלילן, הא שיתא (חמשא). ברתא נוקבא חד, הא שבעה (שיתא), אשתמע דה' עלאה כללא דשיתא. י"ה הא שבעה. היינו דכתיב, ׳שבעת ימים ושבעת ימים ארבעה עשר יום׳ (מלכים א ח, סה).

התרגום: בא ראה, והיה שבעת ימים וגו'. יו"ד ה"א וא"ו ה"א (וא, ו ה, א יו, ד ה"א) - נחקקו אותיות (והיה). ו' ה', הרי שבעת ימים נכללו כאחד. י' ה', שבעת ימים. י' אחד, הכלל של הכל. ה' שלשה, היא ושני בנים. ובן אחד, שני אבות כלולים בו - הרי ששה (חמשה). בת נוקבא אחת - הרי שבעה (ששה). נשמע שה' עליונה כלל של ששה. י"ה הרי שבעה. הינו שכתוב ׳שבעת ימים ושבעת ימים ארבעה עשר יום׳ (מלכים א ח, סה).

מן המפרשים

מקדש מלך: אתגליפו אתוון ו"ה פי' הם ו"ה של הויה שהם זו"ן שהזעיר הוא ו"ק והמ' היא שביעית. וז"ש הא ז' יומין אתכלילו בחד: י"ה ז' ימים כדמפרש יו"ד הוא אחד וה"א היא בינה וזו"ן כשהיו בתוכה בסוד העיבור שהם ג' עם היו"ד הם ד':

יהל אור: [זה לשון הרד"ל: מצאתי כתוב בענין זה הגהת תלמידו הרב מו"ה משה שלמה וזה לשונו:ומש"ל ה' תלתא היא ותרי בנין. שהן ישראל ויעקב. עד החזה ישראל, ומהחזה ולמטה יעקב: ומ"ש ברא חד תרין אבהן בי' כלילין. הוא ישראל שמהחזה ולמעלה ששם חו"ג,…

אור החמה: ת"ח כתיב והיה ז' ימים וגומר אתגליפו אתוון יר' כי במלת והי"ה באו רמוזים ד' אותיות שבשם וכיון שלא באו כסדרן יהו"ה אלא והיה רצה כי ו"ה חצי מלת והיה הם פשוטות שהם ז' ימים דהיינו ו' שש קצוות ה' מ'. וז"ש ו' ה' הא שבעת יומין דאתכלילו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: