בכל אות מהשם הקדוש נראית שלמות כל השם - יוד הא וו הכל שלמות עד וה שלמות יתרה
אמור · סוד ה ליראיו ובריתו להודיעם - סוד אותיות השם המפרש בשבעת ימים · מאמר 17 · פיסקה 4 · דף צב ע"א
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כָּל אָת וְאָת דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, אִתְחֲזֵי בֵּיהּ שְׁלִימוּ דְּכָל שְׁמָא. יוֹ"ד הָא אִתְּמַר שְׁלִימוּ דְּכֹלָּא. ה' שְׁלִימוּ דְּכֹלָּא וְאַף עַל גַּב דְּלָאו אִיהוּ בְּאָלֶף, ה' בִּלְחוֹדוֹי, הָא אִתְּמַר בְּדִיּוּקְנָא (ס"א דא א' הוא וכו') ה"י (ס"א איהו) (דא ה'). הוּא שְׁלֵימוּתָא דְּכֹלָּא. (וא"ו ה"א ו' בין בסטרא דא, בין בסטרא אחרא, שלימו הוא דכלא. ו"ה) הוּא שְׁלִימוּ יַתִּיר, לְאַעְטְּרָא לְכֹלָּא הָא דְּכֹלָּא חַד, וְהָא אַתְּעֲרוּ בֵּיהּ חַבְרַיָּיא.
תרגום
בֹּא רְאֵה, בְּכָל אוֹת וָאוֹת שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ נִרְאֵית הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל כָּל הַשֵּׁם. יוֹ"ד הֲרֵי נִתְבָּאֵר שְׁלֵמוּת הַכֹּל. ה' שְׁלֵמוּת שֶׁל הַכֹּל, וְאַף עַל גַּב שֶׁאֵינָהּ בְּאָלֶף, ה' בִּלְבַדָּהּ, הֲרֵי נִתְבָּאֵר בִּדְיוֹקַן (זוֹ א' הִיא וכו') ה"י (הִיא) (זוֹ ה'). הוּא שְׁלֵמוּת הַכֹּל. ו' בֵּין בְּצַד זֶה בֵּין בְּצַד אַחֵר, שְׁלֵמוּת הוּא שֶׁל הַכֹּל. ו"ה הִיא שְׁלֵמוּת יְתֵרָה, לְעַטֵּר אֶת הַכֹּל זֶה שֶׁהַכֹּל אֶחָד, וַהֲרֵי הִתְעוֹרְרוּ בוֹ הַחֲבֵרִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, כל את ואת דשמא קדישא, אתחזי ביה שלימו דכל שמא. יו"ד הא אתמר שלימו דכלא. ה' שלימו דכלא ואף על גב דלאו איהו באלף, ה' בלחודוי, הא אתמר בדיוקנא (ס"א דא א' הוא וכו') ה"י (ס"א איהו) (דא ה'). הוא שלימותא דכלא. (וא"ו ה"א ו' בין בסטרא דא, בין בסטרא אחרא, שלימו הוא דכלא. ו"ה) הוא שלימו יתיר, לאעטרא לכלא הא דכלא חד, והא אתערו ביה חברייא.
התרגום: בא ראה, בכל אות ואות של השם הקדוש נראית השלמות של כל השם. יו"ד הרי נתבאר שלמות הכל. ה' שלמות של הכל, ואף על גב שאינה באלף, ה' בלבדה, הרי נתבאר בדיוקן (זו א' היא וכו') ה"י (היא) (זו ה'). הוא שלמות הכל. ו' בין בצד זה בין בצד אחר, שלמות הוא של הכל. ו"ה היא שלמות יתרה, לעטר את הכל זה שהכל אחד, והרי התעוררו בו החברים.
מן המפרשים
מקדש מלך: ואע"ג דלאו איהו באל"ף פי' שהיא בלי מילוי אל"ף ג"כ היא שלימו דכל שמא קדישא: הא אתמר בדיוקנא נ"ב כזה י- יד"ו עכ"ל. ור"ל שיד"ו הם שלימו דהוי"ה כמ"ש ביו"ד א' הואי. שלימותא דכולא פי' א של מילוי ה"א בציורה יו"ד כמ"ש הזוהר לעיל…
יהל אור: ו' בין כו'. ר"ל בין ו' הראשון או השני הוא הכולל כל שלימות שהוא רומז בצורתו על בריח התיכון והוא כי הת"ת הולך בציור הספירות והצינורות מכתר עד יסוד ונאחז בצדדין בכל הספירות וכן הוא ביסוד דסליק למוחא כי גוף וברית כחדא כו'. וז"ש…
אור החמה: ת"ח כל את ואת פי' פשוטה בלי מילוי יו"ד ה"א אתמר כדפי' לעיל כי נקודת יו"ד בעצמה כוללת כל צורת ו"ד אלא שהם נעלמות בעצמותה וענין זה כשנצייר אלף קטנה בתכלית ואח"כ נסתום פתיחותיה תמצא יו"ד ממש והיינו סוד יו"ד כי א"א לאלף בלי יו"ד…