ממלכת הזוהר › זוהר › אמור › מאמר 17: סוד ה ליראיו ובריתו להודיעם - סוד אותיות השם המפרש בשבעת ימים › פיסקה 2 (צב ע"א)

יוד שלש אותיות שלמות הכל - יוד ראשית עליונה וו אמצע דלת הגן צרור החיים

אמור · סוד ה ליראיו ובריתו להודיעם - סוד אותיות השם המפרש בשבעת ימים · מאמר 17 · פיסקה 2 · דף צב ע"א

לשון הזוהר

יוֹ"ד, תְּלַת אַתְוָון, שְׁלֵימוּתָא דְּכֹלָּא. י' רֵאשִׁיתָא דְּכֹלָּא. י' עִלָּאָה דְּכֹלָּא. וָא"ו אֶמְצָעִיתָא, שְׁלֵימוּתָא דְּכָל סִטְרִין. מַעְבַּר לְכָל רוּחִין, בֵּיהּ תַּלְיָא מְהֵימְנוּתָא. דָּלֶ"ת, גִּנְתָּא, צְרוֹרָא דְּחַיֵּי. אָת דָּא זְעֵירָא, שְׁלֵימָא דְּכֹלָּא. אָת דָּא סְתִימָא דְּכָל סִטְרִין. כַּד נָפִיק, נָפִיק כְּמַלְכָּא עִם חֵילוֹי. תָּב (נ"א יתיב) לְבָתַר, י' בִּלְחוֹדוֹי, בֵּיהּ אַסְתִּים מִלָּה, בֵּיהּ נָפִיק, סָגִיר וּפָּתַח. (נ"א נגיד ונפיק ופתח).

תרגום

יוֹ"ד, שָׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת, הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל הַכֹּל. י' רֵאשִׁית הַכֹּל. י' עֶלְיוֹנָה שֶׁל הַכֹּל, וָא"ו אֶמְצַע, שְׁלֵמוּתָם שֶׁל כָּל הַצְּדָדִים, מַעֲבִיר אֶת כָּל הָרוּחוֹת, בּוֹ תְּלוּיָה הַמְּהֵימְנוּתָא. דָּלֶ"ת, הַגָּן, צְרוֹר הַחַיִּים. הָאוֹת הַזּוֹ קְטַנָּה, שְׁלֵמוּת שֶׁל הַכֹּל. הָאוֹת הַזּוֹ סְתוּמָה שֶׁל כָּל הַצְּדָדִים. כְּשֶׁיּוֹצֵאת, יוֹצֵאת כְּמוֹ מֶלֶךְ עִם חֵילוֹתָיו. שָׁבָה (יוֹשֶׁבֶת) אַחַר כָּךְ י' לְבַדָּהּ, בָּהּ נִסְתָּר הַדָּבָר, בָּהּ יוֹצֵא, סוֹגֵר וּפוֹתֵחַ. (שׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא וּפוֹתֵחַ).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: יו"ד, תלת אתוון, שלימותא דכלא. י' ראשיתא דכלא. י' עלאה דכלא. וא"ו אמצעיתא, שלימותא דכל סטרין. מעבר לכל רוחין, ביה תליא מהימנותא. דל"ת, גנתא, צרורא דחיי. את דא זעירא, שלימא דכלא. את דא סתימא דכל סטרין. כד נפיק, נפיק כמלכא עם חילוי. תב (נ"א יתיב) לבתר, י' בלחודוי, ביה אסתים מלה, ביה נפיק, סגיר ופתח. (נ"א נגיד ונפיק ופתח).

התרגום: יו"ד, שלש אותיות, השלמות של הכל. י' ראשית הכל. י' עליונה של הכל, וא"ו אמצע, שלמותם של כל הצדדים, מעביר את כל הרוחות, בו תלויה המהימנותא. דל"ת, הגן, צרור החיים. האות הזו קטנה, שלמות של הכל. האות הזו סתומה של כל הצדדים. כשיוצאת, יוצאת כמו מלך עם חילותיו. שבה (יושבת) אחר כך י' לבדה, בה נסתר הדבר, בה יוצא, סוגר ופותח. (שופע ויוצא ופותח).

מן המפרשים

מקדש מלך: יוד תלת אתוון שלימותא דכולא פי' ו"ד דיו"ד הם זו"ן. ועוד ו"ד דיו"ד רומזים לי"ס דבינה שכלולים באבא בסוד הבן בחכמה וזהו שלימותא דכולא שהיא שלימות הכל לפי שנכללים בה אימא וזו"ן: ראשיתא דכולא פי' כמ"ש בתיקונים אין ראשית אלא חכמה.…

יהל אור: [ליקוט] ד' גנתא צרורא דחיי. ר"ל מלכות דאבא, שמלכות נקראת 'צרור החיים' כמ"ש צ': (ח"ג צ, ב) "צור תעודה דא תורה שבעל פה בגין דתמן אתצר צרורא דחיי כו' למהוי כלא חד ומתמן ולתתא אתפרשן כו'", והוא סוד זרע הנקבה שבה נקשר זרע הזכר…

הסולם: את דא סתימא וכו׳: אות זו י', היא סתומה מכל הצדדים. כשיוצאת, דהיינו כשמתגלה, היא יוצאת כמלך עם חייליו, וחוזרת אח״כ ה י׳ בלבדה. בה נסתם הדבר, בה יוצא דהיינו שמתגלה. סוגרת ופותחת.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר