ממלכת הזוהר › זוהר › אמור › מאמר 12: כי אם בתולה מעמיו יקח אשה - סוד אשה ככוס ברכה וכהן גדול שלם › פיסקה 1 (פט ע"ב)

מצוה שישא כהן גדול בתולה - אשה היא כוס של ברכה וטעמו פגמו וצריך שלם בלי פגם

אמור · כי אם בתולה מעמיו יקח אשה - סוד אשה ככוס ברכה וכהן גדול שלם · מאמר 12 · פיסקה 1 · דף פט ע"ב

לשון הזוהר

רעיא מהימנא ׳כִּי אִם בְּתוּלָה מֵעַמָּיו יִקַּח אִשָּׁה׳ - פָּתַח רַעְיָא מְהֵימָנָא וְאָמַר, פִּקּוּדָא דָּא, לְמֵיסַב כַּהֲנָא רַבָּא בְּתוּלְתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וַחֲלָלָה זוֹנָה אֶת אֵלֶּה לֹא יִקָּח כִּי אִם בְּתוּלָה מֵעַמָּיו יִקַּח אִשָּׁה׳. וַאֲמַאי בָּעֵינָן דְּלָא יִסַּב אֶלָּא בְּתוּלְתָא בְּלָא פְּגִימוּ. אֶלָּא, אִתְּתָא אִיהִי כּוֹס דִּבְרָכָה, טָעֲמוּ פְּגָמוֹ. וְכַהֲנָא דְּקָרִיב קָרְבְּנָא קֳדָם יהו"ה, בָּעֵי דְּלִהֱוִי אִיהוּ שְׁלִים, בְּלָא פְּגִימוּ, שְׁלִים בְּאֵבָרוֹי בְּלָא פְּגִימוּ, דְּמוּמִין פַּסְלִין בְּכַהֲנַיָא. שְׁלִים בְּגוּפֵיהּ, שְׁלִים בְּנוּקְבֵיהּ, לְקַיְּימָא בֵּיהּ, ׳כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ׳ (שיר השירים ד, ז).

תרגום

׳כִּי אִם בְּתוּלָה מֵעַמָּיו יִקַּח אִשָּׁה׳ (ויקרא כא, יד) - פָּתַח הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן וְאָמַר, מִצְוָה זוֹ שֶׁיִּשָּׂא כֹּהֵן גָּדוֹל בְּתוּלָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וַחֲלָלָה זֹּנָה אֶת אֵלֶּה לֹא יִקָּח כִּי אִם בְּתוּלָה מֵעַמָּיו יִקַּח אִשָּׁה׳ - וְלָמָּה צְרִיכִים שֶׁלֹּא יִשָּׂא אֶלָּא בְּתוּלָה בְּלִי פְגָם? אֶלָּא אִשָּׁה הִיא כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה. טָעֲמוּ - פְּגָמוֹ. וְכֹהֵן שֶׁמַּקְרִיב קָרְבָּן לִפְנֵי ה', צָרִיךְ שֶׁהוּא יִהְיֶה שָׁלֵם בְּלִי פְגָם, שָׁלֵם בְּאֵיבָרָיו בְּלִי פְגָם, שֶׁמּוּמִים פּוֹסְלִים בְּכֹהֲנִים. שָׁלֵם בְּגוּפוֹ, שָׁלֵם בִּנְקֵבָתוֹ, לְקַיֵם בָּהּ (שִׁיר ד) ׳כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רעיא מהימנא ׳כי אם בתולה מעמיו יקח אשה׳ - פתח רעיא מהימנא ואמר, פקודא דא, למיסב כהנא רבא בתולתא, הדא הוא דכתיב ׳אלמנה וגרושה וחללה זונה את אלה לא יקח כי אם בתולה מעמיו יקח אשה׳. ואמאי בעינן דלא יסב אלא בתולתא בלא פגימו. אלא, אתתא איהי כוס דברכה, טעמו פגמו. וכהנא דקריב קרבנא קדם יהו"ה, בעי דלהוי איהו שלים, בלא פגימו, שלים באברוי בלא פגימו, דמומין פסלין בכהניא. שלים בגופיה, שלים בנוקביה, לקיימא ביה, ׳כלך יפה רעיתי ומום אין בך׳ (שיר השירים ד, ז).

התרגום: ׳כי אם בתולה מעמיו יקח אשה׳ (ויקרא כא, יד) - פתח הרועה הנאמן ואמר, מצוה זו שישא כהן גדול בתולה, זהו שכתוב ׳אלמנה וגרושה וחללה זנה את אלה לא יקח כי אם בתולה מעמיו יקח אשה׳ - ולמה צריכים שלא ישא אלא בתולה בלי פגם? אלא אשה היא כוס של ברכה. טעמו - פגמו. וכהן שמקריב קרבן לפני ה', צריך שהוא יהיה שלם בלי פגם, שלם באיבריו בלי פגם, שמומים פוסלים בכהנים. שלם בגופו, שלם בנקבתו, לקים בה (שיר ד) ׳כלך יפה רעיתי ומום אין בך׳.

מן המפרשים

אור החמה: פט: כי אם בתולה וגומר ואמאי דלא יסב וגו' כלומר בשלמא גרושה חללה זונה ניחא דודאי הם נשים פסולות שנפסלו או בגט והיא גרושה מן הקדושה או בביאה פסולה שנבעלה לפסול לה וכיוצא אמנם בתולה דוקא אמאי למה תאסר אם לא נבעלה בעילה פסולה…

אור יקר: גרושה וחללה זונה ניחא דודאי הם נשים פסולות ואינם ראויים אלו שנפסלו בגט שהיא גרושה מן הקדושה או בביאה פסולה שנבעלה לפסול לה דודאי טעמה פסלה וכיוצא" אמנם מה שאמר הכתוב.

הסולם: כי אם בתולה מעמיו יקח אשה: פתח רעיא מהימנא ואמר, מצוה זו, היא שישא הכהן הגדול בתולה, ז״ש, אלמנה וגרושה וחללה זונה את אלה לא יקח כי אם בתולה מעמיו יקח אשה. שואל, ולמה צריכים שיקח רק בתולה בלי פגם. ומשיב, אלא אשה, היא כוס של…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: