׳שחורה אני ונאוה׳ - שחורה בגלות ונאוה במצוות התורה
אחרי מות · ׳שבת אחים גם יחד׳ - ישיבת זכר ונוקבא והחברים פנים בפנים באהבה · מאמר 9 · פיסקה 4 · דף נט ע"ב
לשון הזוהר
עַד דַּהֲווֹ אַזְלֵי, פָּתַח וְאָמַר, ׳שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה בְּנוֹת׳ (שיר השירים א, ה) יְרוּשָׁלָיִם וְגוֹ' - אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, ׳שְׁחוֹרָה אֲנִי׳ בְּגָלוּתָא, וְנָאוָה אֲנִי בְּפִקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, דְּאַף עַל גַּב דְּיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא לָא שַׁבְקֵי לוֹן. ׳כְּאָהֳלֵי קֵדָר׳, דְּאִינּוּן בְּנֵי קְטוֹרָה (ס"א טורי), דְּאִתְקַדְּרוּ אַנְפַּיְיהוּ תְּדִירָא, וְעִם כָּל דָּא - ׳כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה׳, כְּהַהוּא חֵיזוֹ שְׁמַיָא לְמִדְכֵּי, דִּכְתִּיב, ׳נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה׳ (תהילים קד, ב).
תרגום
עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, פָּתַח וְאָמַר, (שִׁיר א) ׳שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה בְּנוֹת׳ (שיר השירים א, ה) יְרוּשָׁלָיִם וְגוֹ'. אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הקב"ה: ׳שְׁחוֹרָה אֲנִי׳ בַּגָּלוּת, וְנָאוָה אֲנִי בְּמִצְווֹת הַתּוֹרָה. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיִּשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, אֵין עוֹזְבִים אוֹתָם. ׳כְּאָהֳלֵי קֵדָר׳, שֶׁאוֹתָם בְּנֵי קְטוּרָה (הרים) שֶׁמְּקַדְּמִים פְּנֵיהֶם תָּמִיד, וְעִם כָּל זֶה - ׳כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה׳, כְּאוֹתוֹ מַרְאֵה הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר, שֶׁכָּתוּב ׳נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה׳ (תהלים קד, ב).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: עד דהוו אזלי, פתח ואמר, ׳שחורה אני ונאוה בנות׳ (שיר השירים א, ה) ירושלים וגו' - אמרה כנסת ישראל קמי קודשא בריך הוא, ׳שחורה אני׳ בגלותא, ונאוה אני בפקודי אורייתא, דאף על גב דישראל בגלותא לא שבקי לון. ׳כאהלי קדר׳, דאינון בני קטורה (ס"א טורי), דאתקדרו אנפייהו תדירא, ועם כל דא - ׳כיריעות שלמה׳, כההוא חיזו שמיא למדכי, דכתיב, ׳נוטה שמים כיריעה׳ (תהילים קד, ב).
התרגום: עד שהיו הולכים, פתח ואמר, (שיר א) ׳שחורה אני ונאוה בנות׳ (שיר השירים א, ה) ירושלים וגו'. אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה: ׳שחורה אני׳ בגלות, ונאוה אני במצוות התורה. שאף על פי שישראל בגלות, אין עוזבים אותם. ׳כאהלי קדר׳, שאותם בני קטורה (הרים) שמקדמים פניהם תמיד, ועם כל זה - ׳כיריעות שלמה׳, כאותו מראה השמים לטהר, שכתוב ׳נוטה שמים כיריעה׳ (תהלים קד, ב).
מן המפרשים
הסולם: עד דהוו אזלי וכו׳: בעוד שהיו הולכים, פתח ואמר, שחורה אני ונאוה בנות ירושלים וגו'. אמרה כנסת ישראל לפני הקב״ה, שחורה אני בגלות, ונאוה אני במצות התורה, שאע״פ שישראל בגלות אינם עוזבים את המצות. כאהלי קדר, אע״פ שאני כאלו בני…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: