מעשה בעולם שהוצרך למטר ובאו החברים לרשבי
אחרי מות · ׳שבת אחים גם יחד׳ - ישיבת זכר ונוקבא והחברים פנים בפנים באהבה · מאמר 9 · פיסקה 1 · דף נט ע"ב
לשון הזוהר
תַּנְיָא אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, זִמְנָא חֲדָא, הֲוָה צְרִיכָא עַלְמָּא לְמִטְרָא, אָתוּ לְקָמֵיהּ (ס"א אזלו לגביה) דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, רִבִּי יֵיסָא וְרִבִּי חִזְקִיָּה וּשְׁאָר חַבְרַיָּיא. אַשְׁכְּחוּהוּ דְּהֲוָה אָזִיל לְמֵחֱמֵי, לְרִבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר, הוּא וְרִבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ. כֵּיוָן דְּחָמָא לוֹן, פָּתַח וְאָמַר, ׳שִׁיר הַמַּעֲלוֹת׳ (תהילים קלג, א) ׳הִנֵּה מַה טוֹב וּמַה נָעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד׳ - מַאי ׳שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד׳.
תרגום
שָׁנִינוּ שֶׁאָמַר רַבִּי יוֹסֵי, פַּעַם אַחַת הָיָה צָרִיךְ הָעוֹלָם לְמָטָר, בָּאוּ לִפְנֵי (הָלְכוּ אֵצֶל) רַבִּי שִׁמְעוֹן רַבִּי יֵיסָא וְרַבִּי חִזְקִיָּה וּשְׁאָר הַחֲבֵרִים. מְצָאוּהוּ שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ לִרְאוֹת אֶת רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר, הוּא וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ. כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתָם, פָּתַח וְאָמַר, ׳שִׁיר הַמַּעֲלוֹת הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד׳ (תהלים קלג) - מַה זֶּה ׳שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד׳ (תהלים קלג, א)?
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תניא אמר רבי יוסי, זמנא חדא, הוה צריכא עלמא למטרא, אתו לקמיה (ס"א אזלו לגביה) דרבי שמעון, רבי ייסא ורבי חזקיה ושאר חברייא. אשכחוהו דהוה אזיל למחמי, לרבי פנחס בן יאיר, הוא ורבי אלעזר בריה. כיון דחמא לון, פתח ואמר, ׳שיר המעלות׳ (תהילים קלג, א) ׳הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד׳ - מאי ׳שבת אחים גם יחד׳.
התרגום: שנינו שאמר רבי יוסי, פעם אחת היה צריך העולם למטר, באו לפני (הלכו אצל) רבי שמעון רבי ייסא ורבי חזקיה ושאר החברים. מצאוהו שהיה הולך לראות את רבי פנחס בן יאיר, הוא ורבי אלעזר בנו. כיון שראה אותם, פתח ואמר, ׳שיר המעלות הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד׳ (תהלים קלג) - מה זה ׳שבת אחים גם יחד׳ (תהלים קלג, א)?
מן המפרשים
הסולם: תניא א״ר יוסי וכו׳: למדנו אר״י, פעם אחת היה העולם צריך לגשמים, באו לפני ר׳ שמעון, ר׳ ייסא ור' חזקיה ושאר החברים. מצאוהו שהיה הולך הוא ובנו ר״א לראות את ר׳ פנחס בן יאיר. כיון שראה אותם, פתח ואמר, שיר המעלות הנה מה טוב ומה נעים…
מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: כיון דחמא לון אלו הב' חכמים היו מושרשים בנ"ה כמ"ש בראש אידרא אבא ולכן כשראה אותם רש"בי אמר פ' שבת אחים גם יחד שסודו על ז"ון שהם בנ"ה דאריך וא"וא כנודע דאיהו בנצח ואיהי בהוד והוא הוא סוד הכרובים כנז' בל"ת בפרשת תרומה. וא"כ…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: