ממלכת הזוהר › זוהר › אחרי מות › מאמר 74: ׳מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו׳ - התגלות העתיק וכוונת הקרבן › פיסקה 3 (עט ע"ב)

׳על׳ שבעולת שבת ובתפלת חנה - כוונת הלב אל המזל

אחרי מות · ׳מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו׳ - התגלות העתיק וכוונת הקרבן · מאמר 74 · פיסקה 3 · דף עט ע"ב

לשון הזוהר

תָּאנָא, כְּתִיב ׳עוֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתוֹ עַל עוֹלַת הַתָּמִיד׳ (במדבר כח, י), דְּבָעֵי לְכַוְּונָא לִבָּא לְעֵילָּא לְעֵילָּא, יַתִּיר מִשְּׁאַר יוֹמִין - וְעַל דָּא ׳עַל עוֹלַת הַתָּמִיד׳ דַּיְיקָא. תַּנְיָא, כְּתִיב בְּחַנָּה ׳וַתִּתְפַּלֵּל עַל יהו"ה׳ (שמואל א א, י), עַל דַּיְיקָא, בְּגִין דִּבְנִין בְּמַזָּלָא קַדִּישָׁא תַּלְיָין, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא וְלֵית לָךְ מִלָּה בְּאוֹרַיְיתָא, אוֹ אָת זְעֵירָא בְּאוֹרַיְיתָא. דְּלָא רְמִיזָא בְּחָכְמְתָא עִלָּאָה, וְתַלְיָין מִנֵּיהּ תִּלֵי תָּלִין רָזִין דְּחָכְמְתָא עִלָּאָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳קְווּצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים׳ (שיר השירים ה, יא), וְהָא אִתְּמַר.

תרגום

לָמַדְנוּ, כָּתוּב ׳עֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ עַל עֹלַת הַתָּמִיד׳ (במדבר כח, י), שֶׁצָּרִיךְ לְכַוֵּן אֶת הַלֵּב לְמַעְלָה לְמַעְלָה יוֹתֵר מִבִּשְׁאָר הַיָּמִים - וְעַל זֶה ׳עַל עֹלַת הַתָּמִיד׳ (במדבר כח, י) - דַּוְקָא. לָמַדְנוּ, כָּתוּב בְּחַנָּה ׳וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה עַל ה', עַל דַּוְקָא, מִשּׁוּם שֶׁהַבָּנִים תְּלוּיִים בַּמַּזָּל הַקָּדוֹשׁ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ׳ (שמואל א א). וְאֵין לְךְ דָּבָר בַּתּוֹרָה אוֹ אוֹת קְטַנָּה בַּתוֹרָה שֶׁלֹּא רְמוּזָה בַּחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה, וּתְלוּיִים מִמֶּנָּה תִּלֵּי תִלִּים שֶׁל סוֹדוֹת הַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שִׁיר ה) ק1ְוֵצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים, וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תאנא, כתיב ׳עולת שבת בשבתו על עולת התמיד׳ (במדבר כח, י), דבעי לכוונא לבא לעילא לעילא, יתיר משאר יומין - ועל דא ׳על עולת התמיד׳ דייקא. תניא, כתיב בחנה ׳ותתפלל על יהו"ה׳ (שמואל א א, י), על דייקא, בגין דבנין במזלא קדישא תליין, כמה דאוקימנא ולית לך מלה באורייתא, או את זעירא באורייתא. דלא רמיזא בחכמתא עלאה, ותליין מניה תלי תלין רזין דחכמתא עלאה, הדא הוא דכתיב, ׳קווצותיו תלתלים׳ (שיר השירים ה, יא), והא אתמר.

התרגום: למדנו, כתוב ׳עלת שבת בשבתו על עלת התמיד׳ (במדבר כח, י), שצריך לכון את הלב למעלה למעלה יותר מבשאר הימים - ועל זה ׳על עלת התמיד׳ (במדבר כח, י) - דוקא. למדנו, כתוב בחנה ׳ותתפלל חנה על ה', על דוקא, משום שהבנים תלויים במזל הקדוש, כמו שבארנו׳ (שמואל א א). ואין לך דבר בתורה או אות קטנה בתורה שלא רמוזה בחכמה העליונה, ותלויים ממנה תלי תלים של סודות החכמה העליונה. זהו שכתוב (שיר ה) ק1וצותיו תלתלים, והרי נתבאר.

מן המפרשים

הסולם: תאנא, כתיב עולת וכו': למדנו, כתוב עולת שבת בשבתו על עולת התמיד. היינו שצריך לכוון לבו למעלה למעלה יותר מבשאר הימים. וע״כ על עולת התמיד הוא בדיוק, כי על פירושו למעלה מתמיד. שלמדנו, כתוב בחנה, ותתפלל על ה', על, הוא בדיוק,…

אור יקר: [סימן כב] להשלים שם כל אחד ואחד מהם כל אמירה ארזיר לאמירה עילאח מיניה אתוון כיצד ש׳ ביסוד וכדי שתקרא ש״ת דהיינו יסוד מלשון כי השתות אוזיף מלכות ת׳ שבה אל היסוד, והטעם שהמלכות נכללת ביסוד שאליו - היא עולה כנודע, ועל ידי יוד שבו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: