קול הכרובים הנשמע לכהן - ושימת הקטורת לברכת הכל
אחרי מות · ׳כי בענן אראה על הכפרת׳ - שירת כנפי הכרובים בירידת הענן · מאמר 7 · פיסקה 3 · דף נט ע"א
לשון הזוהר
וְקַלְהוֹן הֲוָה שָׁמַע כַּהֲנָא בְּמַקְדְּשָׁא, כְּדֵין שַׁוִּי קְטֹרֶת בְּאַתְרֵיהּ, וְאִתְכְּוָון בְּמָה דְּאִתְכָּוַּון, בְּגִין דְּיִתְבְּרַךְ כֹּלָּא (וקלהון). וְגַדְפֵּי כְּרוּבְיָיא, סַלְּקִין וְנַחְתִּין, וְזַמְרֵי שִׁירָתָא, מְחַפְּיָין לְכַפּוֹרְתָּא וְסַלְקֵי לְהוּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב סוֹכְכִים. סוֹכְכִים דַּיְיקָא ומְנָא לָן דְּקַלֵהוֹן אִשְׁתְּמַע, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל וְגוֹ'׳ (יחזקאל א, כד).
תרגום
וְקֹוֹלוֹ תֵיהֶם הָיָה שׁוֹמֵעַ הַכֹּהֵן בַּמִּקְדָּשׁ, אָז שָׂם קְטֹרֶת בִּמְקוֹמָהּ, וּמִתְכַּוֵּן בַּמֶּה שֶׁמִּתְכַּוֵּן, כְּדֵי שֶׁיִּתְבָּרֵךְ הַכֹּל (וקולו תיהם). וְכַנְפֵי הַכְּרוּבִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים, וְשָׁרִים שִׁירִים, מְכַסִּים לַכַּפֹּרֶת וּמַעֲלִים לָהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב סֹכְכִים. סֹכְכִים דַּוְקָא. וּמִנַּיִן לָנוּ שֶׁקּוֹלוֹתֵיהֶם נִשְׁמָעִים? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל וְגוֹ'׳ (יחזקאל א, כד).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וקלהון הוה שמע כהנא במקדשא, כדין שוי קטרת באתריה, ואתכוון במה דאתכוון, בגין דיתברך כלא (וקלהון). וגדפי כרובייא, סלקין ונחתין, וזמרי שירתא, מחפיין לכפורתא וסלקי להו. הדא הוא דכתיב סוככים. סוככים דייקא ומנא לן דקלהון אשתמע, כמה דאת אמר ׳ואשמע את קול וגו'׳ (יחזקאל א, כד).
התרגום: וקולו תיהם היה שומע הכהן במקדש, אז שם קטרת במקומה, ומתכון במה שמתכון, כדי שיתברך הכל (וקולו תיהם). וכנפי הכרובים עולים ויורדים, ושרים שירים, מכסים לכפרת ומעלים להם. זהו שכתוב סככים. סככים דוקא. ומנין לנו שקולותיהם נשמעים? כמו שנאמר ׳ואשמע את קול וגו'׳ (יחזקאל א, כד).
מן המפרשים
הסולם: וקלהון הוה שמע וכו׳: ואת קולם היה שומע הכהן בבית המקדש, אז נתן הקטרת במקומה, ונתכוון במה שנתכוון, כדי שיתברך הכל. וכנפי הכרובים היו עולות ויורדות, ומזמרות שירה ומכסות הכפורת ומעלים אותן. ו"ש, סוככים סוככים הוא בדיוק (כנ״ל אות…