ממלכת הזוהר › זוהר › אחרי מות › מאמר 68: ׳ואל אשה בנדת טומאתה׳ - סוד שנתגלה פה אל פה בדורו › פיסקה 1 (עט ע"א)

דור שרשבי בתוכו - סודות מתפרשים בו ולא נטמנים

אחרי מות · ׳ואל אשה בנדת טומאתה׳ - סוד שנתגלה פה אל פה בדורו · מאמר 68 · פיסקה 1 · דף עט ע"א

לשון הזוהר

תָּאנָא כְּתִיב ׳וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טוּמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ׳, תָּנֵי רִבִּי יְהוּדָה, דָּרָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי שָׁארֵי בְּגַוִּיהּ, כֻּלְּהוּ זַכָּאִין, חֲסִידִין, כֻּלְּהוּ דַּחֲלֵי חַטָּאָה נִינְהוּ, שְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא בֵּינַיְיהוּ, מַה דְּלֵית כֵּן בְּדָרִין אָחֳרָנִין. בְּגִינֵי כַּךְ מִילִּין אִינּוּן מִתְפָּרְשָׁן, וְלָא אִתְטַמְּרָן. בְּדָרִין אָחֳרָנִין לָאו הָכִי, וּמִלִּין דְּרָזֵי עִלָּאָה לָא יַכְלִין לְגַלָּאָה, וְאִינּוּן דְּיַדְעֵי מִסְתָּפוּ. דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן כַּד הֲוָה אָמַר רָזָא דְּהַאי קְרָא, חַבְרַיָּיא כֻּלְּהוּ עֵינֵיהוֹן נַבְעִין דִּמְעִין, וְכֻלְהוּ מִילִּין דְּאָמַר הֲווֹ בְּעֵינַיְיהוּ גַּלְיָין, כְּמָה דִּכְתִּיב, ׳פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֵּר בּוֹ וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידוֹת׳ (במדבר יב, ח).

תרגום

לָמַדְנוּ, כָּתוּב ׳וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ׳ (ויקרא יח, יט) - שָׁנָה רַבִּי יְהוּדָה, דּוֹר שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי שָׁרוּי בְּתוֹכוֹ, כֻּלָּם צַדִּיקִים, חֲסִידִים, כֻּלָּם הֵם יִרְאֵי חֵטְא, וּשְׁכִינָה שׁוֹרָה בֵינֵיהֶם, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּדוֹרוֹת אֲחֵרִים. מִשּׁוּם כָּךְ הַדְּבָרִים הַלָּלוּ מִתְפָּרְשִׁים וְלֹא נִטְמָנִים. בְּדוֹרוֹת אֲחֵרִים לֹא כֵן, וּדְבָרִים שֶׁל סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים לֹא יְכוֹלִים לְגַלּוֹת, וְאוֹתָם שֶׁיּוֹדְעִים פּוֹחֲדִים. שֶׁכַּאֲשֶׁר הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר סוֹד הַפָּסוּק הַזֶּה, עֵינֵי כָּל הַחֲבֵרִים נָבְעוּ דְמָעוֹת, וְכָל הַדְּבָרִים שֶׁאָמַר הָיוּ בְעֵינֵיהֶם גְּלוּיִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידת׳ (במדבר יב, ח).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תאנא כתיב ׳ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב לגלות ערותה׳, תני רבי יהודה, דרא דרבי שמעון בן יוחאי שארי בגויה, כלהו זכאין, חסידין, כלהו דחלי חטאה נינהו, שכינתא שריא בינייהו, מה דלית כן בדרין אחרנין. בגיני כך מילין אינון מתפרשן, ולא אתטמרן. בדרין אחרנין לאו הכי, ומלין דרזי עלאה לא יכלין לגלאה, ואינון דידעי מסתפו. דרבי שמעון כד הוה אמר רזא דהאי קרא, חברייא כלהו עיניהון נבעין דמעין, וכלהו מילין דאמר הוו בעינייהו גליין, כמה דכתיב, ׳פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות׳ (במדבר יב, ח).

התרגום: למדנו, כתוב ׳ואל אשה בנדת טמאתה לא תקרב לגלות ערותה׳ (ויקרא יח, יט) - שנה רבי יהודה, דור שרבי שמעון בר יוחאי שרוי בתוכו, כלם צדיקים, חסידים, כלם הם יראי חטא, ושכינה שורה ביניהם, מה שאין כן בדורות אחרים. משום כך הדברים הללו מתפרשים ולא נטמנים. בדורות אחרים לא כן, ודברים של סודות עליונים לא יכולים לגלות, ואותם שיודעים פוחדים. שכאשר היה רבי שמעון אומר סוד הפסוק הזה, עיני כל החברים נבעו דמעות, וכל הדברים שאמר היו בעיניהם גלויים, כמו שכתוב ׳פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת׳ (במדבר יב, ח).

מן המפרשים

אור החמה: זכאין אינון צדיקייא בעלמא דין וגומר בעו ביקריהון לכבדם יותר ממלאכי השרת וזה ע"י ידיעתם בשמות העליונים כדמסיק רזין עילאין דשמיה קדישא. דלא גלי וגומר שאין המלאכים הקדושים יודעים השמות כדפי' בשיר השירים ולזה בהזכיר את השם לפנ הם…

הסולם: תאנא כתיב וכו׳: למדנו כתוב, ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב לגלות ערותה . למד ר׳ יהודה, הדור, שר״ש בן יוחאי שורה בו, כולם זכאים, כולם חסידים יראי חטא הם, השכינה שורה ביניהם. מה שאין כן בדורות אחרים. משום זה דברים אלו מתבארים ואינם…

שער מאמרי רשב"י: (דף ס"ט ע"ב) בפרשת אחרי מות בדף ע"ט ע"א וז"ל תאנא כתיב ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב לגלות ערותה. תני ר' יאודה דרא דרשב"י שארי בגויה כולהו זכאין חסידין כולהו דחלי חטאה נינהו שכינתא שרייא בינייהו מה דלית כן בדרין אחרנין. בגיני כך…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: