ממלכת הזוהר › זוהר › אחרי מות › מאמר 67: ׳ערות אשה ובתה׳ - עונש מגלה עריות, ותשובת דוד ומידת הדין › פיסקה 4 (עט ע"א)

׳אני ה׳ - הרשעים הופכים מידת רחמים לדין ופוגמים למעלה

אחרי מות · ׳ערות אשה ובתה׳ - עונש מגלה עריות, ותשובת דוד ומידת הדין · מאמר 67 · פיסקה 4 · דף עט ע"א

לשון הזוהר

תָּאנָא, אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, מַאי דִּכְתִּיב ׳אֲנִי יהו"ה׳ - אֲנִי יהו"ה - עָתִיד לִיתֵּן שָׂכָר טוֹב לַצַדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא. אֲנִי יהו"ה עָתִיד לְהִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים לֶעָתִיד לָבֹא, אִינּוּן דִּכְתִּיב בְּהוּ ׳הַפּוֹשְׁעִים בִּי׳ (ישעיהו סו, כד). כְּתִיב אֲנִי יהו"ה, וּכְתִיב ׳אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה׳ (דברים לב, לט) - אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי בְּמִדַּת הָרַחֲמִים, הָרְשָׁעִים הוֹפְכִים אוֹתִי לְמִדַּת הַדִין. דְּתַנְיָא, שֵׁם מָלֵא - יהו"ה אֱלֹהִים. זָכוּ יהו"ה, וְאִי לָאו אֱלֹהִים. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, חַיָּיבִין עַבְדֵי פְּגִימוּתָא לְעֵילָּא. מַאי פְּגִימוּתָא. כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא פְּגִימוּתָא מַמָּשׁ, וְהָא אִתְּמַר.

תרגום

לָמַדְנוּ, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, מַהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אֲנִי ה (ויקרא יח, ב)׳' - אֲנִי ה' - עָתִיד לִתֵּן שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבא. אֲנִי ה' עָתִיד לְהִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים לֶעָתִיד לָבֹא, אוֹתָם שֶׁכָּתוב בָּהֶם הַפֹּשְׁעִים בִּי. כָּתוּב אֲנִי ה', וְכָתוּב (דברים לב) ׳אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה (דברים לב, לט)׳ - אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי בְּמִדַּת הָרַחֲמִים, הָרְשָׁעִים הוֹפְכִים אוֹתִי לְמִדַּת הַדִּין. שֶׁלָּמַדְנוּ, שֵׁם מָלֵא - ה' אֱלֹהִים. זָכוּ - ה', וְאִם לֹא - אֱלֹהִים. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, הָרְשָׁעִים עוֹשִׂים פְּגָם לְמַעְלָה. אֵיזֶה פְּגָם? כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ פְּגָם מַמָּשׁ, וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תאנא, אמר רבי יוסי, מאי דכתיב ׳אני יהו"ה׳ - אני יהו"ה - עתיד ליתן שכר טוב לצדיקים לעתיד לבא. אני יהו"ה עתיד להפרע מן הרשעים לעתיד לבא, אינון דכתיב בהו ׳הפושעים בי׳ (ישעיהו סו, כד). כתיב אני יהו"ה, וכתיב ׳אני אמית ואחיה׳ (דברים לב, לט) - אף על פי שאני במדת הרחמים, הרשעים הופכים אותי למדת הדין. דתניא, שם מלא - יהו"ה אלהים. זכו יהו"ה, ואי לאו אלהים. אמר רבי שמעון, חייבין עבדי פגימותא לעילא. מאי פגימותא. כמה דאוקימנא פגימותא ממש, והא אתמר.

התרגום: למדנו, אמר רבי יוסי, מהו שכתוב ׳אני ה (ויקרא יח, ב)׳' - אני ה' - עתיד לתן שכר טוב לצדיקים לעתיד לבא. אני ה' עתיד להפרע מן הרשעים לעתיד לבא, אותם שכתוב בהם הפשעים בי. כתוב אני ה', וכתוב (דברים לב) ׳אני אמית ואחיה (דברים לב, לט)׳ - אף על פי שאני במדת הרחמים, הרשעים הופכים אותי למדת הדין. שלמדנו, שם מלא - ה' אלהים. זכו - ה', ואם לא - אלהים. אמר רבי שמעון, הרשעים עושים פגם למעלה. איזה פגם? כמו שבארנו פגם ממש, והרי נתבאר.

מן המפרשים

אור החמה: תאנא בתיקוני מטרוניתא וגומר הכוונה כי השכינה נק' בת אל הבינה והת"ת נק' בן ועתה באומרנו בת בנה בת בתה הם ודאי למטה מהשכינה בתיקוניה התחתונים המה פשטים למטה. וז"ש בתקוני מטרוניתא אוקימנא אלין עריין.

אור יקר: ואל אשה בנדת טומאתה, הוו נכעין דמעין מפני פגם עליון שגרמו הרשעים, לא יכלין לנלאה שאינם בקיאים, ואינון דידעי׳ קצת מתלמידי תלמידיו הנשארים מפתפי כדי שלא לטעות כיעא דקושטא תפאר׳ הנקרא אמת, נפקא מעופא בינה שמשם אצילותו ויצא בחסד…

הסולם: תאנא א״ר יוסי וכו׳: למדנו, אר״י, מה שכתוב, אני ה׳, פירושו, אני ה׳, עתיד לתת שכר טוב לצדיקים לעתיד לבא, אני ה׳ עתיד להפרע מן הרשעים לעתיד לבא , דהיינו אותם שכתוב בהם, הפושעים בי. שואל, כתוב אני הויה, שיורה על מדת הרחמים, וכתוב,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר