׳שבטי יה׳ - תחומי האילן היוצאים מאב ואם, וכסאות דוד
אחרי מות · ׳בחכמה יבנה בית׳ - סוד העריות למעלה, והפוגם למטה פוגם למעלה · מאמר 65 · פיסקה 3 · דף עח ע"א
לשון הזוהר
רִבִּי יִצְחָק אָמַר, ׳שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ׳ (תהילים קכב, ד) - מַאן שְׁבָטִים. אִלֵּין תְּרֵיסָר תְּחוּמִין, דְּמִתְפָּרְשָׁן מֵהַהוּא אִילָנָא רַבָּא וְתַקִּיף, דְּאַחֲסִין לוֹן מִסִּטְרָא דְּאַבָּא וְאִימָּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳שִׁבְטֵי יָהּ׳, מִשְׁפַר סַהֲדוּתָא, דְּאַסְהִיד בְּרָא קַדִּישָׁא (רצ"ה) (נ"א דאסהיד אבא ואימא בברא קדישא) דִּכְתִּיב ׳שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל׳ - ׳וְאִינּוּן נַהֲרִין עֲמִיקִין, דְּנַגְדִּין וְאִתְמַשְּׁכָן מִן יָהּ׳. וְכֹלָּא (ס"א וכל כך למה). ׳לְהוֹדוֹת לְשֵׁם יהו"ה׳. (ס"א ובגין כך) ׳כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִד׳ - לְאַחְסְנָא מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא הוּא וּבְנוֹי לְדָרֵי דָּרִין, וְדָא הִיא שִׁירָתָא דְּאָמַר דָּוִד עַל מָלְכוּ עִלָּאָה קַדִּישָׁא.
תרגום
רַבִּי יִצְחָק אָמַר, ׳שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ׳ (תהלים קכב, ד) - מִי הַשְּׁבָטִים? אֵלּוּ שְׁנֵים עָשָׂר תְּחוּמִים שֶׁנִּפְרָדִים מֵאוֹתוֹ אִילָן גָּדוֹל וְחָזָק שֶׁיָּרַשׁ אוֹתָם מִצַּד הָאָב וְהָאֵם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳שִׁבְטֵי יָהּ׳, מִיפִי הָעֵדוּת שֶׁמֵּעִיד הַבֵּן הַקָּדוֹשׁ, (שֶׁמֵּעִיד אַבָּא וְאִמָּא בבן הַקָּדוֹשׁ) שֶׁכָּתוּב ׳שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל׳ - וְהֵם נְהָרוֹת עֲמֻקִּים שֶׁשּׁוֹפְעִים וְנִמְשָׁכִים מִן יָ"הּ. וְהַכֹּל (וְכָל כָּךְ לָמָּה) ׳לְהוֹדוֹת לְשֵׁם ה'׳. ׳כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִד׳ (תהלים קכב, ה) - לָרֶשֶׁת אֶת הַמַּלְכוּת הַקְּדוֹשָׁה הוּא וּבָנָיו לְדוֹרֵי דוֹרוֹת, וְזוֹהִי הַשִּׁירָה שֶׁאָמַר דָּוִד עַל הַמַּלְכוּת הָעֶלְיוֹנָה הַקְּדוֹשָׁה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי יצחק אמר, ׳ששם עלו שבטים שבטי יה׳ (תהילים קכב, ד) - מאן שבטים. אלין תריסר תחומין, דמתפרשן מההוא אילנא רבא ותקיף, דאחסין לון מסטרא דאבא ואימא. הדא הוא דכתיב ׳שבטי יה׳, משפר סהדותא, דאסהיד ברא קדישא (רצ"ה) (נ"א דאסהיד אבא ואימא בברא קדישא) דכתיב ׳שבטי יה עדות לישראל׳ - ׳ואינון נהרין עמיקין, דנגדין ואתמשכן מן יה׳. וכלא (ס"א וכל כך למה). ׳להודות לשם יהו"ה׳. (ס"א ובגין כך) ׳כי שמה ישבו כסאות למשפט כסאות לבית דוד׳ - לאחסנא מלכותא קדישא הוא ובנוי לדרי דרין, ודא היא שירתא דאמר דוד על מלכו עלאה קדישא.
התרגום: רבי יצחק אמר, ׳ששם עלו שבטים שבטי יה׳ (תהלים קכב, ד) - מי השבטים? אלו שנים עשר תחומים שנפרדים מאותו אילן גדול וחזק שירש אותם מצד האב והאם. זהו שכתוב ׳שבטי יה׳, מיפי העדות שמעיד הבן הקדוש, (שמעיד אבא ואמא בבן הקדוש) שכתוב ׳שבטי יה עדות לישראל׳ - והם נהרות עמקים ששופעים ונמשכים מן י"ה. והכל (וכל כך למה) ׳להודות לשם ה'׳. ׳כי שמה ישבו כסאות למשפט כסאות לבית דוד׳ (תהלים קכב, ה) - לרשת את המלכות הקדושה הוא ובניו לדורי דורות, וזוהי השירה שאמר דוד על המלכות העליונה הקדושה.
מן המפרשים
מקדש מלך: אלין תריסר תחומין פי' י"ב צירופי הוי"ה או י"ב גבולי אלכסון שבזעיר ששרשם מא"וא: משפר סהדותא וכו'. פי' מעדות היפה שהעיד זעיר דהיינו כמ"ש באידרא ואסהיד בא"וא גווני דאנפוי ור"ל כל הרואה פני זעיר מאירים ידע שיש לזעיר מוחין מא"וא.…
זוהר הרקיע: שם ע"ב אמר ר"ש וכתיב ( ישעיה סו-כג ) והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו ואמאי דא שקיל בדא אלא כולא בחד דרגא סליקו וכו' דהא עתיקא אתגלי וזיווגא מזדמן וכו'. מכאן תבין היתר הזיווג בר"ח כמו שהוא בשבת אף שהוא ימי החול וכן יש בו…
הסולם: ר׳ יצחק אמר וכו׳: רי״א, ששם עלו שבטים שבטי יה. מי הם שבטים. ומשיב, אלו הם י״ב גבולים, המפורשים מאילן ההוא הגדול והחזק, שהוא ז״א, שה״ס ד׳ ספירות חו"ג תו״מ, שבכל אחת ג׳ קוין, שהם י״ב גבולים. ומז״א הם נמשכים להמלכות, שנקראים בה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: