ממלכת הזוהר › זוהר › אחרי מות › מאמר 62: ׳כי ישרים דרכי ה׳ - קשר אותיות השם ואיסור הפירוד ביניהן › פיסקה 2 (עז ע"ב)

התעברות ה"א עליונה והולדת וא"ו - והחסד המפריד והמחבר

אחרי מות · ׳כי ישרים דרכי ה׳ - קשר אותיות השם ואיסור הפירוד ביניהן · מאמר 62 · פיסקה 2 · דף עז ע"ב

לשון הזוהר

תָּאנָא, אִתְעַבְּרַת הֵ"א עִלָּאָה בִּרְחִימוּתָא וַחֲבִיבוּתָא דְּלָא מִתְפְּרַשׁ מִנָּהּ יוֹ"ד לְעָלְמִין. אִתְעַבְּרַת וְאַפִּיקַת וָא"ו, לְבָתַר קָאִים קַמָּהּ, וְיַנְקָא לֵיהּ. וְדָא (נ"א ודאין בעלמא) וָא"ו כַּד נָפְקָא, בַּת זוּגוֹ נַפְקָא עִמֵּיהּ. אַתְיָא חֶסֶד אִתְּעַר גַּבֵּיהּ, וּפָרִישׁ לוֹן, וְנַפְקוּ גִּזְעִין מִתְּחוֹת לְעֵילָּא, וְאִתְפָּשָּׁטוּ עַנְפִין, וְאַסְגִּיאוּ, וְאִתְעָבִידַת הֵ"א תַּתָּאָה. וְאִתְרַבִּיאַת בְּעַנְפָּהָא לְעֵילָּא לְעֵילָּא, עַד דְּאִזְדַּוְּוגַת בְּאִילָנָא עִלָּאָה, וְאִתְחַבָּרוּ וָא"ו עִם הֵ"א, מַאן גָּרִים לוֹן. חֶסֶד הוּא. חֶסֶד הוּא וַדַּאי. דְּחִבֵּר לוֹן כַּחֲדָא.

תרגום

לָמַדְנוּ, הִתְעַבְּרָה ה' עֶלְיוֹנָה בְּאַהֲבָה וַחֲבִיבוּת שֶׁאֵין נִפְרָד מִמֶּנָּה יוֹ"ד לְעוֹלָמִים. הִתְעַבְּרָה וְהוֹצִיאָה וָא"ו, אַחַר כָּךְ עָמַד לְפָנֶיהָ וְהֵינִיקָה אוֹתוֹ, וְזוֹ (וְדָן בָּעוֹלָם) הַוָּא"ו כְּשֶׁיָּצְאָה, בַּת זוּגוֹ יָצְאָה עִמּוֹ. בָּא הַחֶסֶד וְהִתְעוֹרֵר אֵלָיו, וְהִפְרִיד אוֹתָם, וְיָצְאוּ גְזָעִים מִתַּחַת לְמַעְלָה, וְהִתְפַּשְּׁטוּ עֲנָפִים וְהִתְרַבּוּ, וְנֶעֶשְׂתָה הֵ"א תַּחְתּוֹנָה. וְהִתְרַבְּתָה בַּעֲנָפֶיהָ לְמַעְלָה לְמַעְלָה, עַד שֶׁהִזְדַּוְּגָה בָּאִילָן הָעֶלְיוֹן, וְהִתְחַבְּרוּ וָא"ו עִם הֵ"א. מִי גָרַם לָהֶם? חֶסֶד הוּא. חֶסֶד הוּא וַדַּאי. שֶׁחִבְּרָם כְּאֶחָד.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תאנא, אתעברת ה"א עלאה ברחימותא וחביבותא דלא מתפרש מנה יו"ד לעלמין. אתעברת ואפיקת וא"ו, לבתר קאים קמה, וינקא ליה. ודא (נ"א ודאין בעלמא) וא"ו כד נפקא, בת זוגו נפקא עמיה. אתיא חסד אתער גביה, ופריש לון, ונפקו גזעין מתחות לעילא, ואתפשטו ענפין, ואסגיאו, ואתעבידת ה"א תתאה. ואתרביאת בענפהא לעילא לעילא, עד דאזדווגת באילנא עלאה, ואתחברו וא"ו עם ה"א, מאן גרים לון. חסד הוא. חסד הוא ודאי. דחבר לון כחדא.

התרגום: למדנו, התעברה ה' עליונה באהבה וחביבות שאין נפרד ממנה יו"ד לעולמים. התעברה והוציאה וא"ו, אחר כך עמד לפניה והיניקה אותו, וזו (ודן בעולם) הוא"ו כשיצאה, בת זוגו יצאה עמו. בא החסד והתעורר אליו, והפריד אותם, ויצאו גזעים מתחת למעלה, והתפשטו ענפים והתרבו, ונעשתה ה"א תחתונה. והתרבתה בענפיה למעלה למעלה, עד שהזדוגה באילן העליון, והתחברו וא"ו עם ה"א. מי גרם להם? חסד הוא. חסד הוא ודאי. שחברם כאחד.

מן המפרשים

הסולם: תאנא אתעברת ה״א וכו׳: למדנו, נתעברה ה' העליונה שהיא בינה, באהבה ובחביבות, שה י׳, שהיא חכמה אינה נפרדת ממנה לעולם. היא נתעברה והוציאה ו׳, שהיא ז״א, שה״ס ה ו׳ שבתוך ה ה׳, ואחר כך, עמד לפניה, דהיינו, ה ו׳ שלאחר י״ה בשם הויה,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר