ממלכת הזוהר › זוהר › אחרי מות › מאמר 61: ׳ואיש אשר יקח את אחתו׳ - חסד בראשונה וכרת מכאן ואילך › פיסקה 1 (עז ע"א)

הולדת שת ברוח אחרת - ׳חסד הוא׳ בבנין העולם בראשונה

אחרי מות · ׳ואיש אשר יקח את אחתו׳ - חסד בראשונה וכרת מכאן ואילך · מאמר 61 · פיסקה 1 · דף עז ע"א

לשון הזוהר

תָּאנָא, בָּתַר דְּאִסְתָּלָקוּ קַיִן וְהֶבֶל, אִתְהַדָּר אָדָם לְאִנְתְּתֵיהּ, וְאִתְלָבָּשׁ בְּרוּחָא אָחֳרָא, וְאוֹלִיד לְשֵׁת. מִכָּאן אִתְיַיחֲסוּ דָּרֵי דְּצַדִּיקַיָּיא בְּעָלְמָא. וְאַסְגֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חֶסֶד בְּעָלְמָא, וּבְכָל חַד אִתְיְילִידַת נוּקְבָּא עִמֵּיהּ, לְאִתְיַישְּׁבָא עָלְמָא כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא. וְהָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא בִּסְתִּימָאָה דְּמַתְנִיתִין, דִּכְתִּיב, ׳וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֲחוֹתוֹ בַּת אָבִיו אוֹ בַת אִמּוֹ וְגוֹ'׳ (ויקרא כ, יז) - ׳חֶסֶד הוּא׳. ׳חֶסֶד הוּא׳ ודַּאי. וּבָתַר דְּשָׁארִי חֶסֶד, גִּזְעִין וְשָׁרָשִׁין נָפְקִין מִתְּחוֹת לְעֵילָּא, וְאִתְפָּרְשָׁן עַנְפִּין, וְקָרִיב אִתְרְחַק. כְּדֵין עַנְפָּא אַסְגֵּי, וְאָתֵי לְאִתְחַבְּרָא בְּזִוּוּגָא חַד בְּאִילָנָא. הַאי בְּקַדְמִיתָא, הַאי בִּסְתִּימָא דְּעָלְמָא. בְּגִין דִּכְתִּיב, ׳אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה׳ (תהילים פט, ג) - אֲבָל מִכָּאן וּלְהָלְאָה בְּנֵי נָשָׁא דְּיִשְׁתַּכְחוּן בֵּיהּ - ׳וְנִכְרְתוּ לְעֵינֵי בְּנֵי עַמָּם׳.

תרגום

לָמַדְנוּ, אַחַר שֶׁהִסְתַּלְּקוּ קַיִן וְהֶבֶל, חָזַר אָדָם לְאִשְׁתּוֹ, וְהִתְלַבֵּשׁ בְּרוּחַ אַחֶרֶת, וְהוֹלִיד אֶת שֵׁת. מִכָּאן הִתְיַחֲסוּ דוֹרוֹת הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם, וְהִגְדִּיל הקב"ה אֶת הַחֶסֶד בָּעוֹלָם, וּלְכָל אֶחָד נוֹלְדָה עִמּוֹ נוּקְבָּא, שֶׁיִּתְיַשֵּׁב הָעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה. וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ הַחֲבֵרִים בִּסְתַם מִשְׁנָה, שֶׁכָּתוּב ׳וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֲחֹתוֹ בַּת אָבִיו אוֹ בַת אִמּוֹ וְגוֹ'׳ (ויקרא כ, יז) - ׳חֶסֶד הוּא׳. ׳חֶסֶד הוּא׳ וַדַּאי. וְאַחַר שֶׁשָּׁרָה הַחֶסֶד, יָצְאוּ גְזָעִים וְשָׁרָשִׁים מִתַּחַת לְמַעְלָה, וְנִפְרְדוּ הָעֲנָפִים, וְהַקָּרוֹב הִתְרַחֵק. אָז גָּדֵל הֶעָנָף וּבָא לְהִתְחַבֵּר בְּזִוּוּג אֶחָד עִם הָאִילָן. זֶה בָּרִאשׁוֹנָה, וְזֶה בְּסֵתֶר הָעוֹלָם, מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב ׳אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה׳ (תהלים פב, ג) - אֲבָל מִכָּאן וָהָלְאָה, אֲנָשִׁים שֶׁיִּמָּצְאוּ בוֹ - ׳וְנִכְרְתוּ לְעֵינֵי בְּנֵי עַמָּם׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תאנא, בתר דאסתלקו קין והבל, אתהדר אדם לאנתתיה, ואתלבש ברוחא אחרא, ואוליד לשת. מכאן אתייחסו דרי דצדיקייא בעלמא. ואסגי קודשא בריך הוא חסד בעלמא, ובכל חד אתיילידת נוקבא עמיה, לאתיישבא עלמא כגוונא דלעילא. והא אוקמוה חברייא בסתימאה דמתניתין, דכתיב, ׳ואיש אשר יקח את אחותו בת אביו או בת אמו וגו'׳ (ויקרא כ, יז) - ׳חסד הוא׳. ׳חסד הוא׳ ודאי. ובתר דשארי חסד, גזעין ושרשין נפקין מתחות לעילא, ואתפרשן ענפין, וקריב אתרחק. כדין ענפא אסגי, ואתי לאתחברא בזווגא חד באילנא. האי בקדמיתא, האי בסתימא דעלמא. בגין דכתיב, ׳אמרתי עולם חסד יבנה׳ (תהילים פט, ג) - אבל מכאן ולהלאה בני נשא דישתכחון ביה - ׳ונכרתו לעיני בני עמם׳.

התרגום: למדנו, אחר שהסתלקו קין והבל, חזר אדם לאשתו, והתלבש ברוח אחרת, והוליד את שת. מכאן התיחסו דורות הצדיקים בעולם, והגדיל הקב"ה את החסד בעולם, ולכל אחד נולדה עמו נוקבא, שיתישב העולם כמו שלמעלה. והרי פרשוה החברים בסתם משנה, שכתוב ׳ואיש אשר יקח את אחתו בת אביו או בת אמו וגו'׳ (ויקרא כ, יז) - ׳חסד הוא׳. ׳חסד הוא׳ ודאי. ואחר ששרה החסד, יצאו גזעים ושרשים מתחת למעלה, ונפרדו הענפים, והקרוב התרחק. אז גדל הענף ובא להתחבר בזווג אחד עם האילן. זה בראשונה, וזה בסתר העולם, משום שכתוב ׳אמרתי עולם חסד יבנה׳ (תהלים פב, ג) - אבל מכאן והלאה, אנשים שימצאו בו - ׳ונכרתו לעיני בני עמם׳.

מן המפרשים

מקדש מלך: לאתיישבא בעלמא כגוונא דלעילא פי' כמו שלמעלה מ' יצאה עם זעיר כן למטה זוגתו איתי לידת עמיה ונושא אותה. ואיש אשר יקח את אחותו חסד הוא וכו'. ז"ל הרב בס"הכ בדרוש ר"ה ואמנם ענין הנסירה הוא כי הלא כשנדבקו הדינים יחד הנה כדי להחזירם…

זוהר הרקיע: דף ע"ז ע"א ובתר דשארי חסד גזעין נפקין מתחות לעילא ואתפרשין ענפין וקרוב אתרחק וכו'. זה תבין ממ"ש במ"א כי הה"ג ירדו עד היסוד דז"א ומשם חזרו לעלות מתתא (

הסולם: תאנא כתר דאסתלקו וכו׳: למדנו, אחר שנסתלקו קין והבל חזר אדם לאשתו ונתלבש ברוח אחר, והוליד את שת. מכאן נתיחסו דורות הצדיקים בעולם. והרבה הקב״ה חסד בעולם, ובכל אחד נולדה נקבה עמו לישוב העולם, כעין של מעלה. שז״א ומלכות היו אח…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: