הו"י כשתלוי בתשובה - ואו"י כשנסתלקה ה' ואין תשובה
אחרי מות · ׳כלה אתה עשה את שארית ישראל׳ - סוד ו"י או"י והו"י בחורבן · מאמר 54 · פיסקה 5 · דף עה ע"א
לשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ, כַּד מִלָּה תַּלְיָא בִּתְשׁוּבָה, וְלָא תַּיְיבִין, כְּדֵין ה' עִלָּאָה נָטִיל לוֹן, וְאַנְגִיד לְוָאו וְי', לְגַבָּהּ, בְּגִין דְּלָא תַּיְיבִין, כְּדֵין אִקְרֵי הוֹי. הוֹי כַּד אִסְתַּלָּק מַלְכָּא לְעֵילָּא לְעֵילָּא, וְצַוְוחִין בְּנֵי נָשָׁא וְלָא אַשְׁגַּח בְּהוּ. וְהַהוּא עִלָּאָה אֶהְיֶה טְמִירָא, סָלִיק לְו', וְי' לְגַבֵּיהּ, בְּגִין דְּלָא אִתְקְבִּיל צְלוֹתֵיהּ, כְּדֵין אִקְרֵי אוֹי, דְּהָא א' סָלִיק לְגַבֵּיהּ דְּו' וְי'. (ס"א דהוא א' סליק גביה לה' ו' לי') וּכְדֵין תְּשׁוּבָה לָא אִשְׁתְּכַח. וְעַל דָּא אִסְתַּלָּק מֵאִלֵּין אַתְוָון ה', דְּהָא בִּתְשׁוּבָה לָא תַּלְיָיא.
תרגום
אָמַר לוֹ, כְּשֶׁהַדָּבָר תָּלוּי בִּתְשׁוּבָה וְלֹא שָׁבִים, אָז ה' הָעֶלְיוֹנָה נוֹטֶלֶת אוֹתָם וּמַשְׁפִּיעָה לְוָא"ו וְי' אֵלֶיהָ, כִּי לֹא שָׁבִים, וְאָז נִקְרָא הוֹי. הוֹי כְּשֶׁהִסְתַּלֵּק הַמֶּלֶךְ לְמַעְלָה לְמַעְלָה, וְצוֹוְחִים בְּנֵי אָדָם וְאֵין מַשְׁגִּיחַ בָּהֶם. וְאוֹתוֹ הָעֶלְיוֹן אֶהְיֶה הוּא הַטָּמִיר, מַעֲלֶה לְו', וְי' אֵלָיו, כִּי לֹא הִתְקַבְּלָה תְפִלָּתוֹ, אָז נִקְרָא אוֹי, שֶׁהֲרֵי א' עוֹלֶה לְו' וְי', (שהיאא'עולהלה'לו (ויקרא טז, ו) 'לי') וְאָז אֵין מְצוּיָה תְשׁוּבָה, וְלָכֵן הִסְתַּלְּקָה מֵהָאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ ה', שֶׁהֲרֵי לֹא תָלוּי בִּתְשׁוּבָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר ליה, כד מלה תליא בתשובה, ולא תייבין, כדין ה' עלאה נטיל לון, ואנגיד לואו וי', לגבה, בגין דלא תייבין, כדין אקרי הוי. הוי כד אסתלק מלכא לעילא לעילא, וצווחין בני נשא ולא אשגח בהו. וההוא עלאה אהיה טמירא, סליק לו', וי' לגביה, בגין דלא אתקביל צלותיה, כדין אקרי אוי, דהא א' סליק לגביה דו' וי'. (ס"א דהוא א' סליק גביה לה' ו' לי') וכדין תשובה לא אשתכח. ועל דא אסתלק מאלין אתוון ה', דהא בתשובה לא תלייא.
התרגום: אמר לו, כשהדבר תלוי בתשובה ולא שבים, אז ה' העליונה נוטלת אותם ומשפיעה לוא"ו וי' אליה, כי לא שבים, ואז נקרא הוי. הוי כשהסתלק המלך למעלה למעלה, וצווחים בני אדם ואין משגיח בהם. ואותו העליון אהיה הוא הטמיר, מעלה לו', וי' אליו, כי לא התקבלה תפלתו, אז נקרא אוי, שהרי א' עולה לו' וי', (שהיאא'עולהלה'לו (ויקרא טז, ו) 'לי') ואז אין מצויה תשובה, ולכן הסתלקה מהאותיות הללו ה', שהרי לא תלוי בתשובה.
מן המפרשים
מקדש מלך: וההוא עילאה טמירא פי' אריך שהוא נק' א': ה"ג דהא א' סליק לגביה ו' יו"ד: רברבי ממנן. פי' ע' שרים שיונקים מק"ך צירופי אלהי"ם שהם גי' צ"ל וזהו צללי ערב: תנא סליק ו'. נ"ב פנימיות זעיר: לעילא כ"ב לאימא: לעילא נ"ב לאריך: כדין ו"ה.…
אור החמה: אזיל באורח מישר והוא חכימא יר' שלא יפרש חכם בתורה לבד בלא מעשה וזה אינו אלא חכם ר"ל שהוא יודע כל המצטרך שאינו מתפתה מיצרו וכענין המעשה אזיל באורח מישר. והוא חכימא בתורה והכל נכלל במלת חכם: ישמח אב כלל וגומר פי' מלת אב יורה על…
הסולם: אמר ליה כד וכו׳: א״ל, כשהדבר תלוי בתשובה, ואינם שבים אז לוקח אותם ה׳ עלאה דהויה, שהיא בינה, ומושך את ה ו׳ וה י' אליה, משום שאינם שבים, ונעשה הצירוף הו״י, אז נקרא הוי. דהיינו הוי כשנסתלק המלך, שהוא ז״א, למעלה למעלה, לבינה. ובני…