ו"י - עליית ראש היסוד י ׳אל ו׳ העליון
אחרי מות · ׳כלה אתה עשה את שארית ישראל׳ - סוד ו"י או"י והו"י בחורבן · מאמר 54 · פיסקה 3 · דף עד ע"ב
לשון הזוהר
תָּנֵינָן, כַּד אִתְפְּרַשׁ מַלְכָּא מִמַּטְרוֹנִיתָא, וּבִרְכָּאן לָא מִשְׁתַּכְּחָן, כְּדֵין אִקְרֵי ו"י. מַאי טַעְמָא ו"י. דְּתַנְיָא, רֵישָׁא דִּיְּסוֹד י', דְּהָא יְסוֹד ו' זְעֵירָא הוּא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא ו' רַבְרְבָא עִלָּאָה. וְעַל דָּא כְּתִיב וָ"ו תְּרֵין וָוִין כַּחֲדָא, וְרֵישָׁא דְּהַאי יְסוֹד י' הוּא. וְכַד אִתְרַחֲקַת מַטְרוֹנִיתָא מִמַּלְכָּא, וּבִרְכָּאן אִתְמְנָעוּ מִמַּלְכָּא, וְזִוּוּגָא לָא אִשְׁתְּכַח בְּרֵישָׁא דִּיְּסוֹד, נָטִיל ו' עִלָּאָה לְהַאי רֵישָׁא דִּיְּסוֹד דְּהוּא י', וְנָגִיד לֵיהּ לְגַבֵּיהּ, כְּדֵין הוּא ו"י, ו"י לְכֹלָּא, לְעִלָּאִין וְתַתָּאִין.
תרגום
שָׁנִינוּ, כְּשֶׁנִּפְרָד הַמֶּלֶךְ מִן הַמַּטְרוֹנִיתָא וְאֵין בְּרָכוֹת מְצוּיוֹת, אָז נִקְרָא ו"י. מָה הַטַּעַם ו"י? שֶׁלָּמַדְנוּ, רֹאשׁ הַיְסוֹד י', שֶׁהֲרֵי יְסוֹד הוּא ו' קְטַנָּה, והקב"ה ו' גְּדוֹלָה עֶלְיוֹנָה. וְלָכֵן כָּתוּב ו"ו, שְׁתֵּי וָוִי"ם כְּאֶחָד. וְהָרֹאשׁ שֶׁל הַיְסוֹד הַזֶה הוּא י'. וּכְשֶׁמִּתְרַחֶקֶת הַמַּטְרוֹנִיתָא מִן הַמֶּלֶךְ וְהַבְּרָכוֹת נִמְנָעוֹת מִן הַמֶּלֶךְ, וְהַזִּוּוּג לֹא נִמְצָא בְּרֹאשׁ הַיְסוֹד, נוֹטֵל ו' הָעֶלְיוֹן אֶת הָרֹאשׁ הַזֶּה שֶׁל הַיְסוֹד, שֶׁהוּא י', וּמַשְׁפִּיעוֹ אֵלָיו, וְאָז הוּא ו"י, ו"י לַכֹּל, לָעֶלְיוֹנִים וְלַתַּחְתּוֹנִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תנינן, כד אתפרש מלכא ממטרוניתא, וברכאן לא משתכחן, כדין אקרי ו"י. מאי טעמא ו"י. דתניא, רישא דיסוד י', דהא יסוד ו' זעירא הוא, וקודשא בריך הוא ו' רברבא עלאה. ועל דא כתיב ו"ו תרין ווין כחדא, ורישא דהאי יסוד י' הוא. וכד אתרחקת מטרוניתא ממלכא, וברכאן אתמנעו ממלכא, וזווגא לא אשתכח ברישא דיסוד, נטיל ו' עלאה להאי רישא דיסוד דהוא י', ונגיד ליה לגביה, כדין הוא ו"י, ו"י לכלא, לעלאין ותתאין.
התרגום: שנינו, כשנפרד המלך מן המטרוניתא ואין ברכות מצויות, אז נקרא ו"י. מה הטעם ו"י? שלמדנו, ראש היסוד י', שהרי יסוד הוא ו' קטנה, והקב"ה ו' גדולה עליונה. ולכן כתוב ו"ו, שתי ווי"ם כאחד. והראש של היסוד הזה הוא י'. וכשמתרחקת המטרוניתא מן המלך והברכות נמנעות מן המלך, והזווג לא נמצא בראש היסוד, נוטל ו' העליון את הראש הזה של היסוד, שהוא י', ומשפיעו אליו, ואז הוא ו"י, ו"י לכל, לעליונים ולתחתונים.
מן המפרשים
אור החמה: דתניא רישא דיסוד יו"ד דהא יסוד וא"ו זעירא וגומר ולכן וא"ו שבת"ת אין אתה יכול להורידה אלא אם תזכור עמה וא"ו אחרת לרמוז אל ייחוד ו' ומשך ו' שהוא היסוד ולכך וא"ו שביסוד יש לה ראש כי כן דרך הכתוב' ראש הוא"ו הוא יו"ד ואותה היו"ד…
הסולם: תנינן כד אתפרש וכו׳: למדנו, כשנפרד המלך מן המלכה, וברכות אינן נמצאות. אז נקרא ז״א, וי. שפירושו אוי לי. מהו הטעם שנקרא וי. הוא, כי למדנו הראש של היסוד הוא י׳ כי היסוד עצמו הוא ו׳ קטנה, והקב״ה, דהיינו ז״א, הוא ו׳ גדולה עליונה.…