ממלכת הזוהר › זוהר › אחרי מות › מאמר 54: ׳כלה אתה עשה את שארית ישראל׳ - סוד ו"י או"י והו"י בחורבן › פיסקה 2 (עד ע"ב)

׳שאג ישאג על נוהו׳ - חורבן הבית שהוא זיווג המטרוניתא

אחרי מות · ׳כלה אתה עשה את שארית ישראל׳ - סוד ו"י או"י והו"י בחורבן · מאמר 54 · פיסקה 2 · דף עד ע"ב

לשון הזוהר

וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳יהו"ה מִמָּרוֹם יִשְׁאָג וּמִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוִהוּ׳ (ירמיהו כה, ל) - עַל נָוִהוּ מַמָּשׁ. דָּא מַטְרוֹנִיתָא, וְדָא הוּא וַדַּאי. וּמַאי אוֹמֵר. אוֹי שֶׁהֱחֶרַבְתִּי אֶת בֵּיתִי וְכוּ'. בֵּיתִי זִוּוּגָא דְּמַטְרוֹנִיתָא. וְדָא הוּא וַדַּאי, ׳עֶרְוַת אָבִיךָ וְעֶרְוַת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה׳ - דְּהָא מִכָּל סִטְרִין עֶרְיָיתָא הוּא. וּכְדֵין, ׳לָבְשׁוּ שָׁמַיִם קַדְרוּת וְשַׂק הוּשַׂם כְּסוּתָם דְּהָא אֲתַר אַחֲסָנַת בִּרְכָאן דְּמַבּוּעִין דְּנַחֲלִין דַּהֲווֹ נְגִּידִין וְשַׁקְיָין כַּדְקָא חֲזוּ, אִתְמְנָעוּ׳ (ישעיהו נ, ג).

תרגום

וְעַל זֶה כָּתוּב, ׳ה' מִמָּרוֹם יִשְׁאָג וּמִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ׳ (ירמיה כה, ל) - עַל נָוֵהוּ מַמָּשׁ. זוֹ הַמַּטְרוֹנִיתָא, וְזֶהוּ וַדַּאי. וּמַהוּ אוֹמֵר? אוֹי שֶׁהֶחֱרַבְתִּי אֶת בֵּיתִי וְכוּ'. בֵּיתִי זֶהוּ זִוּוּג הַמַּטְרוֹנִיתָא. וְזֶהוּ וַדַּאי ׳עֶרְוַת אָבִיךְ וְעֶרְוַת אִמְּךְ לֹא תְגַלֵּה׳ (ויקרא יח, ז) - שֶׁהֲרֵי מִכָּל הַצְּדָדִים זוֹ עֶרְוָה. וְאָז, לָבְשׁוּ ׳שָׁמַיִם קַדְרוּת וְשַׂק׳ הוּשַׂם כְּסוּתָם, שֶׁהֲרֵי מְקוֹם יְרֻשַּׁת הַבְּרָכוֹת שֶׁל מַעַיְנוֹת הַנְּחָלִים שֶׁהָיוּ שׁוֹפְעִים וּמַשְׁקִים כָּרָאוּי, נִמְנְעוּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ועל דא כתיב, ׳יהו"ה ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאג ישאג על נוהו׳ (ירמיהו כה, ל) - על נוהו ממש. דא מטרוניתא, ודא הוא ודאי. ומאי אומר. אוי שהחרבתי את ביתי וכו'. ביתי זווגא דמטרוניתא. ודא הוא ודאי, ׳ערות אביך וערות אמך לא תגלה׳ - דהא מכל סטרין ערייתא הוא. וכדין, ׳לבשו שמים קדרות ושק הושם כסותם דהא אתר אחסנת ברכאן דמבועין דנחלין דהוו נגידין ושקיין כדקא חזו, אתמנעו׳ (ישעיהו נ, ג).

התרגום: ועל זה כתוב, ׳ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאג ישאג על נוהו׳ (ירמיה כה, ל) - על נוהו ממש. זו המטרוניתא, וזהו ודאי. ומהו אומר? אוי שהחרבתי את ביתי וכו'. ביתי זהו זווג המטרוניתא. וזהו ודאי ׳ערות אביך וערות אמך לא תגלה׳ (ויקרא יח, ז) - שהרי מכל הצדדים זו ערוה. ואז, לבשו ׳שמים קדרות ושק׳ הושם כסותם, שהרי מקום ירשת הברכות של מעינות הנחלים שהיו שופעים ומשקים כראוי, נמנעו.

מן המפרשים

אור יקר: שמים קדרות נגד המשכת המקורות, ושק. אשים בפותם נגד השקאתם למטה בהיכל וכסוי התפארת דהיינו מלכות, ויהיה לפי זה עכובם בחכמה ובינה מפני סלוקם ממלכות והיינו אהה כדפיירשנו. ד״עגין כדי לפרש ווי הוי אוי שכולם קינה ונהי כענין אהה…

הסולם: ועל דא כתיב וכו׳: וע״כ כתוב, ה׳ ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאג ישאג על נוהו . על נוהו ממש, שהיא המלכה, שאיננה, וזהו ששואג ודאי. ומהו אומר. היינו, אוי שהחרבתי את ביתי וכו׳ (כמ״ש ברכות ג. ) ביתי, פירושו זווג המלכה. וזה הוא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: