׳ותרב חכמת שלמה׳ - עליית יפי המטרוניתא ביום שיר השירים
אחרי מות · ׳ערות אביך וערות אמך׳ - מדור המלך עם המטרוניתא כפי מעשי הבן · מאמר 53 · פיסקה 5 · דף עד ע"ב
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, לָא אִשְׁתְּכַח חֶדְוָותָא קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּיוֹמָא דְּסָלִיק שְׁלֹמֹה לְחָכְמְתָא, וְאָמַר שִׁיר הַשִּׁירִים. כְּדֵין נְהִירוּ אַנְפּוֹי דְּמַטְרוֹנִיתָא, וְאָתֵי מַלְכָּא לְמִשְׁרֵי מָדוֹרֵיהּ עִמָּהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה וְגוֹ'׳ (מלכים א ה, י). מַאי וַתֵּרֶב. דְּסַלְּקָא שְׁפִּירוּ דְּמַטְרוֹנִיתָא, וְאִתְרַבִּיאַת בְּדַרְגָּהָא עַל כָּל שְׁאָר דַּרְגִּין, בְּגִין דְּמַלְכָּא שַׁוִּי מָדוֹרֵיהּ בָּהּ. וְכָל כַּךְ לָמָּה. בְּגִין דְּאַפִּיקַת בְּרָא חַכִּימָא דָּא לְעָלְמָא. (נ"א למלכא) וְכַד אַפִּיקַת לֵיהּ לִשְׁלֹמֹה, ׳לְכָל יִשְׂרָאֵל׳ אַפִּיקַת, וְכֻלְּהוּ הֲווֹ בְּדַרְגִּין עִלָּאִין זַכָּאִין כִּשְׁלֹמֹה (ס"א בשלמא). דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חַדֵּי בְּהוּ, וְאִינּוּן בֵּיהּ. וּבְיוֹמָא דְּשַׁכְלַל שְׁלֹמֹה בֵּיתָא לְתַתָּא, אַתְקִינַת מַטְרוֹנִיתָא בֵּיתָא לְמַלְכָּא. וְשַׁוּוּ מָדוֹרֵיהוֹן כַּחֲדָא, וּנְהִירוּ אַנְפָּהָא בְּחֶדְוָה שְׁלִימוּ. כְּדֵין אִשְׁתְּכַח חֶדְוָותָא לְכֹלָּא, לְעֵילָּא וְתַתָּא. וְכָל כַּךְ לָמָּה. בְּגִין דִּכְתִּיב, ׳מַשָּׂא אֲשֶׁר יִסְּרַתּוּ אִמּוֹ׳ - דְּדַּבְּרַת לֵיהּ לִרְעוּתָא דְּמַלְכָּא.
תרגום
בֹּא רְאֵה, לֹא נִמְצֵאת שִׂמְחָה לִפְנֵי הקב"ה כְּמוֹ הַיּוֹם שֶׁעָלָה שְׁלֹמֹה לַחָכְמָה וְאָמַר שִׁיר הַשִּׁירִים. אָז הֵאִירוּ פְּנֵי הַמַּטְרוֹנִיתָא, וּבָא הַמֶּלֶךְ לְהַשְׁרוֹת אֶת מְדוֹרוֹ עִמָּהּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה וְגוֹ'׳ (מלכים א ה, י). מַה זֶּה וַתֵּרֶב? שֶׁעָלָה הַיֹּפִי שֶׁל הַמַּטְרוֹנִיתָא וְהִתְגַּדְּלָה בְדַרְגוֹתֶיהָ עַל כָּל שְׁאָר הַדְּרָגוֹת, כִּי הַמֶּלֶךְ שָׂם אֶת מְדוֹרוֹ עִמָּהּ. וְכָל כָּךְ לָמָּה? כִּי הוֹצִיאָה אֶת הַבֵּן הֶחָכָם הַזֶּה לָעוֹלָם (למלך). וּכְשֶׁהוֹצִיאָה אֶת שְׁלֹמֹה, הִיא הוֹצִיאָה ׳לְכָל יִשְׂרָאֵל׳, וְכֻלָּם הָיוּ בִּדְרָגוֹת עֶלְיוֹנוֹת צַדִּיקִים כִּשְׁלֹמֹה (בשלום), שהקב"ה שָׂמֵחַ בָּהֶם, וְהֵם בּוֹ. וּבַיּוֹם שֶׁתִּקֵּן שְׁלֹמֹה אֶת הַבַּיִת לְמַטָּה, תִּקְּנָה הַמַּטְרוֹנִיתָא בַּיִת לַמֶּלֶךְ, וְשָׂמוּ מְדוֹרָם יַחַד, וְהֵאִירוּ פָּנֶיהָ בְּשִׂמְחָה וּשְׁלֵמוּת. אָז נִמְצְאָה שִׂמְחָה לַכֹּל, לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. וְכָל כָּךְ לָמָּה? כִּי כָתוּב ׳מַשָּׂא אֲשֶׁר יִסְּרַתּוּ אִמּוֹ׳ (משלי לא, א) - שֶׁהִנְהִיגָה אוֹתוֹ לִרְצוֹן הַמֶּלֶךְ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, לא אשתכח חדוותא קמי קודשא בריך הוא, כיומא דסליק שלמה לחכמתא, ואמר שיר השירים. כדין נהירו אנפוי דמטרוניתא, ואתי מלכא למשרי מדוריה עמה. הדא הוא דכתיב, ׳ותרב חכמת שלמה וגו'׳ (מלכים א ה, י). מאי ותרב. דסלקא שפירו דמטרוניתא, ואתרביאת בדרגהא על כל שאר דרגין, בגין דמלכא שוי מדוריה בה. וכל כך למה. בגין דאפיקת ברא חכימא דא לעלמא. (נ"א למלכא) וכד אפיקת ליה לשלמה, ׳לכל ישראל׳ אפיקת, וכלהו הוו בדרגין עלאין זכאין כשלמה (ס"א בשלמא). דקודשא בריך הוא חדי בהו, ואינון ביה. וביומא דשכלל שלמה ביתא לתתא, אתקינת מטרוניתא ביתא למלכא. ושוו מדוריהון כחדא, ונהירו אנפהא בחדוה שלימו. כדין אשתכח חדוותא לכלא, לעילא ותתא. וכל כך למה. בגין דכתיב, ׳משא אשר יסרתו אמו׳ - דדברת ליה לרעותא דמלכא.
התרגום: בא ראה, לא נמצאת שמחה לפני הקב"ה כמו היום שעלה שלמה לחכמה ואמר שיר השירים. אז האירו פני המטרוניתא, ובא המלך להשרות את מדורו עמה. זהו שכתוב ׳ותרב חכמת שלמה וגו'׳ (מלכים א ה, י). מה זה ותרב? שעלה היפי של המטרוניתא והתגדלה בדרגותיה על כל שאר הדרגות, כי המלך שם את מדורו עמה. וכל כך למה? כי הוציאה את הבן החכם הזה לעולם (למלך). וכשהוציאה את שלמה, היא הוציאה ׳לכל ישראל׳, וכלם היו בדרגות עליונות צדיקים כשלמה (בשלום), שהקב"ה שמח בהם, והם בו. וביום שתקן שלמה את הבית למטה, תקנה המטרוניתא בית למלך, ושמו מדורם יחד, והאירו פניה בשמחה ושלמות. אז נמצאה שמחה לכל, למעלה ולמטה. וכל כך למה? כי כתוב ׳משא אשר יסרתו אמו׳ (משלי לא, א) - שהנהיגה אותו לרצון המלך.
מן המפרשים
אור החמה: הה"ד חגור חרבך וגומר ראיה אל הגבור הנזכר לעיל שהוא גבור על ס' גבורים הנזכ' ועליו אמר חגור חרבך וגומר והוא סוד וא"ו וממנו מתפשטי' ששים גבורים שהם ג"כ איש חרבו וגומר כמוהו כנזכר.
הסולם: ת״ח לא אשתכח וכו׳: בוא וראה, לא היתה נמצאת שמחה לפני הקב"ה כאותו יום שעלה שלמה לחכמה, ואמר שיר השירים , אז האירו פניה של המלכה, והמלך בא להשרות משכנו עמה. ז״ש, ותרב חכמת שלמה וגו'. מהו ותרב. היינו שעלה היופי של המלכה, ונתגדלה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: