ממלכת הזוהר › זוהר › אחרי מות › מאמר 52: ׳ערות אביך וערות אמך׳ - מעשי התחתונים המפרידים בין המלך למטרוניתא › פיסקה 3 (עד ע"א)

כרבות צדיקים פניה מאירים - וכרבות רשעים טועמת מן המר

אחרי מות · ׳ערות אביך וערות אמך׳ - מעשי התחתונים המפרידים בין המלך למטרוניתא · מאמר 52 · פיסקה 3 · דף עד ע"א

לשון הזוהר

וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְשַׁבַּח לָהּ לִכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל כְּשׁוֹשַׁנָּה, וְהָא אוֹקִימְנָא מִלֵי, אֲמַאי כְּשׁוֹשַׁנָּה, וְהָא אִתְּמַר. רִבִּי יְהוּדָה אָמַר, בְּשַׁעֲתָא דְּאַסְגִּיאוּ זַכָּאֵי בְּעָלְמָא, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל סַלְּקָא רֵיחִין טָבִין, וּמִתְבָּרְכָא מִמַּלְכָּא קַדִּישָׁא, וְאַנְפָּהָא נְהִירִין. וּבְזִמְנָא דְּאַסְגִּיאוּ חַיָּיבִין בְּעָלְמָא, כִּבְיָכוֹל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לָא סַלְּקָא רֵיחִין טָבִין, וְאַטְעָמַת מִסִּטְרָא אָחֳרָא מְרִירָא. כְּדֵין, כְּתִיב ׳הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ וְגוֹ'׳ (איכה ב, א) - וְאַנְפָּהָא חֲשׁוֹכָן.

תרגום

והקב"ה מְשַׁבֵּחַ אֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שׁוֹשַׁנָּה, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ אֶת הַדְּבָרִים לָמָּה כְּמוֹ שׁוֹשַׁנָּה, וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְרַבִּים צַדִּיקִים בָּעוֹלָם, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מַעֲלָה רֵיחוֹת טוֹבִים, וּמִתְבָּרֶכֶת מִן הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, וּפָנֶיהָ מְאִירִים. וּבִזְמַן שֶׁמִּתְרַבִּים הָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם, כִּבְיָכוֹל אֵין כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מַעֲלָה רֵיחוֹת טוֹבִים, וְטוֹעֶמֶת מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא הַמַּר, אָז כָּתוּב ׳הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ וְגוֹ'׳ (איכה ב, א) וּפָנֶיהָ חֲשׁוּכִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וקודשא בריך הוא משבח לה לכנסת ישראל כשושנה, והא אוקימנא מלי, אמאי כשושנה, והא אתמר. רבי יהודה אמר, בשעתא דאסגיאו זכאי בעלמא, כנסת ישראל סלקא ריחין טבין, ומתברכא ממלכא קדישא, ואנפהא נהירין. ובזמנא דאסגיאו חייבין בעלמא, כביכול כנסת ישראל לא סלקא ריחין טבין, ואטעמת מסטרא אחרא מרירא. כדין, כתיב ׳השליך משמים ארץ וגו'׳ (איכה ב, א) - ואנפהא חשוכן.

התרגום: והקב"ה משבח את כנסת ישראל כמו שושנה, והרי בארנו את הדברים למה כמו שושנה, והרי נתבאר. רבי יהודה אמר, בשעה שמתרבים צדיקים בעולם, כנסת ישראל מעלה ריחות טובים, ומתברכת מן המלך הקדוש, ופניה מאירים. ובזמן שמתרבים הרשעים בעולם, כביכול אין כנסת ישראל מעלה ריחות טובים, וטועמת מהסטרא אחרא המר, אז כתוב ׳השליך משמים ארץ וגו'׳ (איכה ב, א) ופניה חשוכים.

מן המפרשים

מקדש מלך: סלקא רחין טבין פי' מעלה מ"ן מכח מעשה התחתונים: ואנפהא נהירין. פי' ע"י המוחין שקבלה מבעלה: ואנפהא חשוכן. נ"ב שק תלוי על הפתח השיב אחור ימינו שבחטא אדה"ר ובחרבן קדמו הגבורות תחלה קודם החסדים:

הסולם: וקב״ה משבח לה וכו׳: והקב״ה משבח לכנסת ישראל, כשושנה. וכבר העמדנו הדברים, למה שיבח אותה כשושנה וכבר למדנו. ר׳ יהודה אמר, בשעה שצדיקים נתרבו בעולם, כנסת ישראל, שהיא המלכות, מעלה ריחות טובים, שה״ס הארת חכמה המאירה ממטה למעלה, כמו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר