ממלכת הזוהר › זוהר › אחרי מות › מאמר 52: ׳ערות אביך וערות אמך׳ - מעשי התחתונים המפרידים בין המלך למטרוניתא › פיסקה 1 (עד ע"א)

׳כתפוח בעצי היער׳ - שבח כנסת ישראל בתפוח דווקא

אחרי מות · ׳ערות אביך וערות אמך׳ - מעשי התחתונים המפרידים בין המלך למטרוניתא · מאמר 52 · פיסקה 1 · דף עד ע"א

לשון הזוהר

׳עֶרְוַת אָבִיךָ וְעֶרְוַת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה׳ (ויקרא ח", י) רִבִּי חִיָּיא פָּתַח. ׳כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים וְגוֹ'׳ (שיר השירים ב, ג) - הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא, אֲבָל כַּמָה חֲבִיבָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. דְּהִיא מְשַׁבַּחַת לֵיהּ בְּהַאי. הָכָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא, אֲמַאי מְשַׁבַּחַת לֵיהּ בְּתַפּוּחַ, וְלָא בְּמִלָּה אָחֳרָא, אוֹ בִּגְוָונִין אוֹ בְּרֵיחָא אוֹ בְּטַעְמָא.

תרגום

׳עָרְוַת אָבִיךְ וְעֶרְוַת אִמְּךְ לֹא תְגַלֵּה׳ (ויקרא יח, ז). רַבִּי חִיָּיא פָּתַח, (שִׁיר ב) ׳כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים וְגוֹ'׳ (שיר השירים ב, ג). אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה בֵּאֲרוּ הַחֲבֵרִים, אֲבָל כַּמָּה חֲבִיבָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הקב"ה שֶׁהִיא מְשַׁבַּחַת אוֹתוֹ בָּזֶה. כָּאן יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן, לָמָּה הִיא מְשַׁבַּחַת אוֹתוֹ בְּתַפּוּחַ וְלֹא בְּדָבָר אַחֵר, אוֹ בִּגְוָנִים אוֹ בְּרֵיחַ אוֹ בְּטַעַם?

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ערות אביך וערות אמך לא תגלה׳ (ויקרא ח", י) רבי חייא פתח. ׳כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים וגו'׳ (שיר השירים ב, ג) - האי קרא אוקמוה חברייא, אבל כמה חביבה כנסת ישראל קמי קודשא בריך הוא. דהיא משבחת ליה בהאי. הכא אית לאסתכלא, אמאי משבחת ליה בתפוח, ולא במלה אחרא, או בגוונין או בריחא או בטעמא.

התרגום: ׳ערות אביך וערות אמך לא תגלה׳ (ויקרא יח, ז). רבי חייא פתח, (שיר ב) ׳כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים וגו'׳ (שיר השירים ב, ג). את הפסוק הזה בארו החברים, אבל כמה חביבה כנסת ישראל לפני הקב"ה שהיא משבחת אותו בזה. כאן יש להתבונן, למה היא משבחת אותו בתפוח ולא בדבר אחר, או בגונים או בריח או בטעם?

מן המפרשים

אור החמה: בג"כ לא עשה כן לכל גוי אפילו נמול מפני שלא נכנס במילה כלל ואין לו אחיזה ביסוד המילה ואין לו אחיז' בחקים ומשפטים כפשטם שהם בת"ת ומ'.

הסולם: ערות אביך וערות אמך לא תגלה: ר׳ חייא פתח, כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים וגו'. מקרא זה העמידוהו החברים. אבל כמה חביבה כנסת ישראל לפני הקב״ה שהיא משבחת לו בכתוב הזה. כאן יש להסתכל. למה משבחת אותו בתפוח, ולא בדבר אחר, או בדבר…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: