ממלכת הזוהר › זוהר › אחרי מות › מאמר 51: משנת דרכי האורות העליונים - מארבעת המפתחות עד חגורי חרב הנקמה › פיסקה 4 (עד ע"א)

גבר תקיף חגור חרב הנקמות - וששים גבורים מלומדי קרב

אחרי מות · משנת דרכי האורות העליונים - מארבעת המפתחות עד חגורי חרב הנקמה · מאמר 51 · פיסקה 4 · דף עד ע"א

לשון הזוהר

חַד חֵיזוֹ דִּבְדוֹלְחָא, קַיְּימָא עַל חַרְבָּא חַד, בְּרֵישָׁא דְּהַהוּא רַבְיָא (נ"א חרבא) מְלָהֲטָא סוּמָקָא מִגּוֹ בְּדוֹלְחָא. תְּרֵין סִטְרִין מֵהַאי גִּיסָא וּמֵהַאי גִּיסָא, אִתְחֲזֵי הַהוּא חַרְבָּא, בִּרְשִׁימִין עֲמִיקִין, חַד גְּבָר תַּקִּיף, עוֹלְמָא דְּקַיְּימָא בי"ג עָלְמִין. חַגִיר הַהוּא חַרְבָּא, לְמֶעְבַּד נוּקְמִין. עִמֵּיהּ חַגִּירִין שִׁתִּין אָחֳרָנִין, כֻּלְּהוּ מִשְׁתַלְחֶפֵי (נ"א מתיילפי) (ס"א משלפי) נַצְחִין קְרָבָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ גִּבּוֹר הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ׳ (תהילים מה, ד) - וּכְתִיב ׳כֻּלָּם אֲחוּזֵי חֶרֶב מְלוּמְּדֵי מִלְחָמָה וְגוֹ'׳ (שיר השירים ג, ח) - בְּכַמָּה גַּוְונִין מִתְהַפְּכִין אַנְפַּיְיהוּ, לֵית דְּיֵדַע לוֹן, בַּר חַד תּוֹלַעְתָּא דְּשָׁאט (ס"א דשארי) בֵּין נוּנֵי יַמָּא, כָּל אֲבָנִין דְּאַעְבָּר עָלַיְיהוּ מִתְבַּקְּעִין.

תרגום

מַרְאֶה אֶחָד שֶׁל בְּדוֹלַח עוֹמֵד עַל חֶרֶב אַחַת, בְּרֹאשׁ אוֹתוֹ יֶלֶד (חרב) מְלַהֵט אָדם מִתּוֹךְ הַבְּדוֹלַח. שְׁנֵי צְדָדִים מִצַּד זֶה וּמִצַּד זֶה, נִרְאֵית אוֹתָהּ הַחֶרֶב בִּרְשָׁמִים עֲמֻקִּים, גֶּבֶר אֶחָד תַּקִּיף, סֻלָּם שֶׁעוֹמֵד בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר עוֹלָמוֹת חָגוּר אוֹתָהּ הַחֶרֶב לַעֲשׂוֹת נְקָמוֹת, וְעִמּוֹ חֲגוּרִים שִׁשִּׁים אֲחֵרִים, כֻּלָּם מֻחְלָפִים (מְלֻמְּדֵי) (שולפי) מְנַצְּחֵי קְרָב. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳חֲגוֹר חַרְבְּךְ עַל יָרֵךְ גִּבּוֹר הוֹדְךְ וַהֲדָרֶךְ׳ (תהלים מה, ד) - וְכָתוּב (שִׁיר ג) ׳כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה וְגוֹ'׳. בְּכַמָּה גְוָנִים מִתְהַפְּכִים פְּנֵיהֶם, שֶׁאֵין מַכִּיר אוֹתָם פְּרָט לְתוֹלַעַת אַחַת שֶׁשָּׁטָה (ששורה) בֵּין דְּגֵי הַיָּם, כָּל הָאֲבָנִים שֶׁעוֹבְרוֹת עֲלֵיהֶם נִבְקָעוֹת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: חד חיזו דבדולחא, קיימא על חרבא חד, ברישא דההוא רביא (נ"א חרבא) מלהטא סומקא מגו בדולחא. תרין סטרין מהאי גיסא ומהאי גיסא, אתחזי ההוא חרבא, ברשימין עמיקין, חד גבר תקיף, עולמא דקיימא בי"ג עלמין. חגיר ההוא חרבא, למעבד נוקמין. עמיה חגירין שתין אחרנין, כלהו משתלחפי (נ"א מתיילפי) (ס"א משלפי) נצחין קרבא, הדא הוא דכתיב, ׳חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך׳ (תהילים מה, ד) - וכתיב ׳כלם אחוזי חרב מלומדי מלחמה וגו'׳ (שיר השירים ג, ח) - בכמה גוונין מתהפכין אנפייהו, לית דידע לון, בר חד תולעתא דשאט (ס"א דשארי) בין נוני ימא, כל אבנין דאעבר עלייהו מתבקעין.

התרגום: מראה אחד של בדולח עומד על חרב אחת, בראש אותו ילד (חרב) מלהט אדם מתוך הבדולח. שני צדדים מצד זה ומצד זה, נראית אותה החרב ברשמים עמקים, גבר אחד תקיף, סלם שעומד בשלשה עשר עולמות חגור אותה החרב לעשות נקמות, ועמו חגורים ששים אחרים, כלם מחלפים (מלמדי) (שולפי) מנצחי קרב. זהו שכתוב ׳חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך׳ (תהלים מה, ד) - וכתוב (שיר ג) ׳כלם אחזי חרב מלמדי מלחמה וגו'׳. בכמה גונים מתהפכים פניהם, שאין מכיר אותם פרט לתולעת אחת ששטה (ששורה) בין דגי הים, כל האבנים שעוברות עליהם נבקעות.

מן המפרשים

אור החמה: לקשרא קשרא דמהימנותא סוד העולמות אבי"ע נקשרים זה בזה וקשר הכל בסוד האדם בגוף נפש רוח נשמה ואין משך ג' אלו שהם נפש רוח ונשמה אלא במאן דאתגזר ולכן מאן דאתגזר אתקשר בההוא קשרא וגומר:

הסולם: חד חיזו דבדולהא וכו׳: מראה אחת של בדולח נמצאת על חרב אחת. בראש החרב ההיא לוהט צבע אדום מתוך הבדולח. מב׳ צדדים מצד זה ומצד זה, נראות בחרב ההיא, רשימות עמוקות. גבור אחד אמיץ, נער העומד בי״ג עולמות, חגור חרב ההיא לעשות נקמות. עמו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: