ממלכת הזוהר › זוהר › אחרי מות › מאמר 51: משנת דרכי האורות העליונים - מארבעת המפתחות עד חגורי חרב הנקמה › פיסקה 2 (עג ע"ב)

ארבעה ראשים בדיוקן אחד - ואיילות העולות מן הרחצה

אחרי מות · משנת דרכי האורות העליונים - מארבעת המפתחות עד חגורי חרב הנקמה · מאמר 51 · פיסקה 2 · דף עג ע"ב

לשון הזוהר

אַרְבַּע רֵישִׁין כַּחֲדָא אִסְתְּלִיקוּ, וּבְחַד דִּיּוּקְנָא מִתְדַּבְּקָן. חַד רֵישָׁא אִסְתְּלִיק, מִגּוֹ סַחְיוּ דְּאִסְתְּחֵי. תְּרֵי אַיַּילְתָּא קְצִיבִין בְּשִׁיעוּרָא חַד, סַלְקָן מֵהַהוּא סַחְיוּתָא, דִּכְתִּיב, ׳כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה׳ (שיר השירים ד, ב) - בְּשַׂעֲרָא דִּלְהוֹן, חֵיזוֹ דְּאֶבֶן טָבָא דְּאַרְבַּע גַּוְונִין. אַרְבַּע גַּדְפִּין דְּכַסְיָין עַל גּוּפָא, וִידִין זְעִירִין תְּחוֹת גַּדְפַּיְיהוּ. וְחָמֵשׁ בְּחָמֵשׁ גְּלִיפָן. טָאסִין (ס"א שאפין) לְעֵילָּא לְעֵילָּא מֵהֵיכָלָא, דְּשַׁפִּירָא בְּרֵיוָא וְיָאֶה לְמֵחזֵי.

תרגום

אַרְבָּעָה רָאשִׁים עָלוּ כְאֶחָד, וּבִדְיוֹקָן אֶחָד נִדְבָּקִים. רֹאשׁ אֶחָד עוֹלֶה מִתּוֹךְ הָרַחְצָה שֶׁרוֹחֵץ. שְׁתֵּי אַיָּלוֹת קְצוּבוֹת בְּשִׁעוּר אֶחָד עוֹלוֹת מֵאוֹתָהּ רַחְצָה, שֶׁכָּתוּב (שִׁיר ד) ׳כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה׳ (שיר השירים ד, ב) - בַּשֵּׂעָר שֶׁלָּהֶם מַרְאֶה שֶׁל אֶבֶן טוֹבָה שֶׁל אַרְבָּעָה גְוָנִים. אַרְבַּע כְּנָפַיִם שֶׁמְּכַסּוֹת עַל הַגּוּף, וְיָדַיִם קְטַנּוֹת תַּחַת כַּנְפֵיהֶם. וְחָמֵשׁ בְּחָמֵשׁ חֲקוּקִים. טָסִים (שואפים) לְמַעְלָה לְמַעְלָה מִן הַהֵיכָל, שֶׁהוּא יְפֵה תֹאַר וְנָאֶה לְמַרְאֶה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ארבע רישין כחדא אסתליקו, ובחד דיוקנא מתדבקן. חד רישא אסתליק, מגו סחיו דאסתחי. תרי איילתא קציבין בשיעורא חד, סלקן מההוא סחיותא, דכתיב, ׳כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה׳ (שיר השירים ד, ב) - בשערא דלהון, חיזו דאבן טבא דארבע גוונין. ארבע גדפין דכסיין על גופא, וידין זעירין תחות גדפייהו. וחמש בחמש גליפן. טאסין (ס"א שאפין) לעילא לעילא מהיכלא, דשפירא בריוא ויאה למחזי.

התרגום: ארבעה ראשים עלו כאחד, ובדיוקן אחד נדבקים. ראש אחד עולה מתוך הרחצה שרוחץ. שתי אילות קצובות בשעור אחד עולות מאותה רחצה, שכתוב (שיר ד) ׳כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה׳ (שיר השירים ד, ב) - בשער שלהם מראה של אבן טובה של ארבעה גונים. ארבע כנפים שמכסות על הגוף, וידים קטנות תחת כנפיהם. וחמש בחמש חקוקים. טסים (שואפים) למעלה למעלה מן ההיכל, שהוא יפה תאר ונאה למראה.

מן המפרשים

יהל אור: חד רישא אסתלק מגו סחיו כו'. הוא אבנא חד דסליק מגו תהומא חד לאלף שנין גוונא אוכמא, על אבן אחת שבעה עינים, והוא עין בעין יראו כו' רוחצות בחלב כו': תרי איילתא קציבין כו'. הן התאומות (ר"ל ב' העיניים. נראה מהרמ"ש) :

אור החמה: ד' גדפין דכסיין על גופא הכוונה בחיות שיש להם ד' כנפים ב' חוברות איש דהיינו שהם פרודות מלמעלה סוככות כנפי חיה זו בכנפי חיה זו לעשות כסא לרקיע. והנה בשתים יעופף וב' מכסות את גויותיהנה ועם היות דקאמר ד' כנפין דכסיין אין ארבעתם…

הסולם: ד׳ רישין כחדא וכו׳: ארבעה ראשים עלו יחד, ובצורה אחת מתדבקים. ראש אחד עלה מתוך הרחיצה שנתרחץ, שתי אילות קצובות בשיעור אחד, עלו מהרחיצה ההיא, שכתוב כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה. בשערות שלהם, מראה אבן טוב בד' צבעים.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: