ספר תורה פסול בוא"ו יתרה - ודחיית המת מבית הישיבה
אחרי מות · מעשה בקבר שרעש בגוש חלב - והגנת המתים על העולם · מאמר 45 · פיסקה 2 · דף עא ע"א
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה מַאן אַתְּ. אָמַר לֵיהּ מֵיתָא אֲנָא, וְהָא אִתְּעַרְנָא לְגַבֵּי סֵפֶר תּוֹרָה. דְּזִמְנָא חֲדָא הֲוָה יָתִיב עָלְמָא בְּצַעֲרָא, וְאָתוּ חַיָּיא הָכָא, לְאִתְּעָרָא לָן בְּסֵפֶר תּוֹרָה, וַאֲנָא וְחַבְרָאי אַקְדִּימְנָא לְגַבֵּי דְּמִיכֵי חֶבְרוֹן, וְכַד אִתְחַבָּרוּ בְּגַן עֵדֶן בְּרוּחֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא, אִשְׁתְּכַח קָמַיְיהוּ, דְּהַהוּא סֵפֶר תּוֹרָה דְּאַיְיתוּ לְקַמָּן אִינּוּן חַיָּיא, הֲוָה פָּסוּל וּמְשַׁקֵּר בִּשְׁמָא דְּמַלְכָּא, עַל דְּאִשְׁתְּכַח וָא"ו יַתִּיר בְּהַהוּא קְרָא דִּוְשֹׁסַעַת ׳שֶׁסַע שְׁתֵּי פְרָסוֹת׳ (ויקרא יא, ו) - וְאָמְרוּ דְּהוֹאִיל וְשַׁקְּרוּ בִּשְׁמָא דְּמַלְכָּא דְּלָא יְתוּבוּן לְגַבֵּיהוֹן, וְדָחוּ לִי וּלְחַבְרָאי בְּהַהִיא שַׁעֲתָא מִבֵּי מְתִיבְתָּא.
תרגום
אָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה, מִי אַתָּה? אָמַר לוֹ: אֲנִי מֵת, וַהֲרֵי הִתְעוֹרַרְתִּי לְסֵפֶר הַתּוֹרָה. שֶׁפַּעַם אַחַת הָיָה הָעוֹלָם יוֹשֵׁב בְּצַעַר, וּבָאוּ לְכָאן הַחַיִּים לְעוֹרֵר אוֹתָנוּ עִם סֵפֶר תּוֹרָה, וַאֲנִי וַחֲבֵרַי הִקְדַּמְנוּ אֶל יְשֵׁנֵי חֶבְרוֹן, וּכְשֶׁהִתְחַבְּרוּ בְּגַן עֵדֶן עִם רוּחוֹת הַצַּדִּיקִים, נִמְצָא לִפְנֵיהֶם, שֶׁאוֹתוֹ סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁהֵבִיאוּ לְפָנֵינוּ אוֹתָם הַחַיִּים הָיָה פָּסוּל וּמְשַׁקֵּר בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ, עַל שֶׁנִּמְצְאָה וָא"ו יְתֵרָה בְּאוֹתוֹ פָּסוּק שֶׁל ׳וְֹשסַעַת שֶׁסַע שְׁתֵּי פְרָסוֹת׳ (דברים יד, ו) - וְאָמְרוּ, שֶׁהוֹאִיל וְשִׁקְּרוּ בְשֵׁם הַמֶּלֶךְ, שֶׁלֹּא יָשׁוּבוּ אֲלֵיהֶם, וְדָחוּ אוֹתִי וְאֶת הַחֲבֵרִים שֶׁלִּי מִבֵּית הַיְשִׁיבָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי חזקיה מאן את. אמר ליה מיתא אנא, והא אתערנא לגבי ספר תורה. דזמנא חדא הוה יתיב עלמא בצערא, ואתו חייא הכא, לאתערא לן בספר תורה, ואנא וחבראי אקדימנא לגבי דמיכי חברון, וכד אתחברו בגן עדן ברוחיהון דצדיקייא, אשתכח קמייהו, דההוא ספר תורה דאייתו לקמן אינון חייא, הוה פסול ומשקר בשמא דמלכא, על דאשתכח וא"ו יתיר בההוא קרא דושסעת ׳שסע שתי פרסות׳ (ויקרא יא, ו) - ואמרו דהואיל ושקרו בשמא דמלכא דלא יתובון לגביהון, ודחו לי ולחבראי בההיא שעתא מבי מתיבתא.
התרגום: אמר רבי חזקיה, מי אתה? אמר לו: אני מת, והרי התעוררתי לספר התורה. שפעם אחת היה העולם יושב בצער, ובאו לכאן החיים לעורר אותנו עם ספר תורה, ואני וחברי הקדמנו אל ישני חברון, וכשהתחברו בגן עדן עם רוחות הצדיקים, נמצא לפניהם, שאותו ספר תורה שהביאו לפנינו אותם החיים היה פסול ומשקר בשם המלך, על שנמצאה וא"ו יתרה באותו פסוק של ׳ושסעת שסע שתי פרסות׳ (דברים יד, ו) - ואמרו, שהואיל ושקרו בשם המלך, שלא ישובו אליהם, ודחו אותי ואת החברים שלי מבית הישיבה.