תמיהת רשבי על הישנים טרם יום החשבון
אחרי מות · ׳כל הנחלים הולכים אל הים׳ - השפע הנמשך לים החכמה וברכות הכהן · מאמר 4 · פיסקה 1 · דף נח ע"א
לשון הזוהר
׳וַיֹּאמֶר יהו"ה אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ וְגוֹ'׳ (ויקרא טז, ב) רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, ׳כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא וְגוֹ'׳ (קהלת א, ז). אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, תַּוַּוהְנָא עַל בְּנֵי עָלְמָא, דְּהָא לֵית לְהוּ עַיְינִין לְמֵחֱזֵי, וְלִבָּא לְאַשְׁגְחָא, וְלָא יַדְעִין, וְלָא שַׁוְיָין לִבַּיְיהוּ לְאִסְתַּכְּלָא בִּרְעוּתָא דְמָאָרֵיהוֹן, הֵיךְ נַיְימִין, וְלָא מִתְעָרֵי מִשֵׁנָתַיְיהוּ, עַד לָא יֵיתֵי הַהוּא יוֹמָא דְּחָפֵי עָלַיְיהוּ חֲשׁוֹכָא וְקַבְלָא, וְיִתְבַּע הַהוּא מָארֵיהּ דְּפִקְדוֹנָא, חוּשְׁבָּנָא מִנַּיְיהוּ.
תרגום
׳וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךְ וְאַל יָבֹא׳ (ויקרא טז, ב) - בְעֵת ׳עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ וְגוֹ'׳. רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, ׳כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא וְגוֹ'׳ (קהלת א, ז). אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, תְּמֵהַנִי עַל בְּנֵי הָעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי אֵין לָהֶם עֵינַיִם לִרְאוֹת וְלֵב לְהַשְׁגִּיחַ, וְלֹא יוֹדְעִים וְלֹא שָׂמִים לִבָּם לְהִסְתַּכֵּל עַל רְצוֹן רִבּוֹנָם, אֵיךְ יְשֵׁנִים וְלֹא מִתְעוֹרְרִים מִשְּׁנָתָם טֶרֶם יָבֹא אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁחֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה יְכַסּוּ עֲלֵיהֶם, וְיִתְבַּע אוֹתוֹ בַּעַל הַפִּקָּדוֹן מֵהֶם חֶשְׁבּוֹן.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳ויאמר יהו"ה אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש וגו'׳ (ויקרא טז, ב) רבי שמעון פתח ואמר, ׳כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא וגו'׳ (קהלת א, ז). אמר רבי שמעון, תווהנא על בני עלמא, דהא לית להו עיינין למחזי, ולבא לאשגחא, ולא ידעין, ולא שויין לבייהו לאסתכלא ברעותא דמאריהון, היך ניימין, ולא מתערי משנתייהו, עד לא ייתי ההוא יומא דחפי עלייהו חשוכא וקבלא, ויתבע ההוא מאריה דפקדונא, חושבנא מנייהו.
התרגום: ׳ויאמר ה' אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבא׳ (ויקרא טז, ב) - בעת ׳עת אל הקדש וגו'׳. רבי שמעון פתח ואמר, ׳כל הנחלים הלכים אל הים והים איננו מלא וגו'׳ (קהלת א, ז). אמר רבי שמעון, תמהני על בני העולם, שהרי אין להם עינים לראות ולב להשגיח, ולא יודעים ולא שמים לבם להסתכל על רצון רבונם, איך ישנים ולא מתעוררים משנתם טרם יבא אותו היום שחשך ואפלה יכסו עליהם, ויתבע אותו בעל הפקדון מהם חשבון.
מן המפרשים
הסולם: ויאמר ה׳ אל וגו׳: ויאמר ה' אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש וגו ': ר׳ שמעון פתח ואמר, כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא וגו '. אמר רבי שמעון, תמה אני על בני העולם, שאין להם עינים לראות, ולב להשגיח, ואינם…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: