ממלכת הזוהר › זוהר › אחרי מות › מאמר 4: ׳כל הנחלים הולכים אל הים׳ - השפע הנמשך לים החכמה וברכות הכהן › פיסקה 2 (נח ע"א)

הכרוז והנשמה והתורה מכריזים - ואין מרכין אזנו

אחרי מות · ׳כל הנחלים הולכים אל הים׳ - השפע הנמשך לים החכמה וברכות הכהן · מאמר 4 · פיסקה 2 · דף נח ע"א

לשון הזוהר

וְכָרוֹזָא כָּל יוֹמָא קָארֵי עָלַיְיהוּ, וְנִשְׁמָתֵהוֹן, אַסְהִידַת בְּהוֹן בְּכָל יוֹמָא וְלֵילְיָא, אוֹרַיְיתָא רָאמַת קָלִין לְכָל עִבָר, מַכְרֶזֶת וְאוֹמֶרֶת, ׳עַד מָתַי פְּתָאִים תְּאֶהֲבוּ פֶתִי׳ (משלי א, כב) ׳מִי פֶתִי יָסוּר הֵנָּה חֲסַר לֵב אָמְרָה לוֹ׳. ׳לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחְמִי וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי׳ - וְלֵית מַאן דְּיַרְכִּין אוּדְנֵיהּ, וְלֵית מַאן דְּיִתְּעַר לִבֵּיהּ.

תרגום

וְהַכָּרוֹז בְּכָל יוֹם קוֹרֵא עֲלֵיהֶם, וְנִשְׁמָתָם מְעִידָה בָהֶם בְּכָל יוֹם וָלַיְלָה, הַתּוֹרָה מְרִימָה קוֹלוֹת לְכָל עֵבֶר, מַכְרִיזָה וְאוֹמֶרֶת: (משלי א) ׳עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי׳ - (שם ט) ׳מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה חֲסַר לֵב אָמְרָה לּוֹ לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחְמִי וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי׳ - וְאֵין מִי שֶׁיַּרְכִּין אָזְנוֹ וְאֵין מִי שֶׁיָּעִיר אֶת לִבּוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וכרוזא כל יומא קארי עלייהו, ונשמתהון, אסהידת בהון בכל יומא וליליא, אורייתא ראמת קלין לכל עבר, מכרזת ואומרת, ׳עד מתי פתאים תאהבו פתי׳ (משלי א, כב) ׳מי פתי יסור הנה חסר לב אמרה לו׳. ׳לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי׳ - ולית מאן דירכין אודניה, ולית מאן דיתער לביה.

התרגום: והכרוז בכל יום קורא עליהם, ונשמתם מעידה בהם בכל יום ולילה, התורה מרימה קולות לכל עבר, מכריזה ואומרת: (משלי א) ׳עד מתי פתים תאהבו פתי׳ - (שם ט) ׳מי פתי יסר הנה חסר לב אמרה לו לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי׳ - ואין מי שירכין אזנו ואין מי שיעיר את לבו.

מן המפרשים

הסולם: וכרוזא כל יומא וכו׳: והכרוז קורא עליהם בכל יום, ונשמתם מעידה בהם בכל יום ולילה, והתורה מרימה קולות לכל צד, ואומרת, עד מתי פתאים תאהבו פתי. מי פתי יסור הנה חסר לב אמרה לו. לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי. ואין מי שיטה אזנו, ואין…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: