אפיקי מים נצח והוד - ואיל וצבי צדק וצדיק
אחרי מות · ׳כאיל תערג על אפיקי מים׳ - כנסת ישראל הנשקית מנצח והוד בצדיק · מאמר 34 · פיסקה 2 · דף סח ע"א
לשון הזוהר
מַבּוּעֵי נַחֲלָא מַאן אִינּוּן. מַבּוּעָא חַד לְעֵילָּא, דִּכְתִּיב, ׳וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וְגוֹ'׳ (בראשית ב, י). וּמִתַּמָּן נָגִיד וְנָפִיק, וּמַשְׁקֵי גִּנְתָּא, וְכָל אִינּוּן נַחֲלִין, נַגְדִּין וְנָפְקִין וּמִתְכַּנְּשִׁין בִּתְרֵי מַבּוּעִין, דְּאִקְרוּן נֶצַח וְהוֹד, וְאִלֵּין אִקְרוּן אֲפִיקֵי מַיִם, בְּהַהוּא דַּרְגָא דְּצַדִיק, דְּמִנֵיהּ נָגִיד וְנָפִיק וּמִשְׁתַּקְיָא גִּנְתָּא. בְּגִין כַּךְ אַיָּל וּצְבִי כַּחֲדָא מִשְׁתַּכְחֵי, (נ"א איל וצבי אקרון עטרת ויסוד) צֶדֶק וְצַדִּיק.
תרגום
מַעַיְנוֹת הַנַּחַל מִי הֵם? מַעְיָן אֶחָד לְמַעְלָה, שֶׁכָּתוּב ׳וְנָהָר יצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וְגוֹ'׳ (בראשית ב, י) וּמִשָּׁם - שׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא וּמַשְׁקֶה ׳אֶת הַגָּן׳ (בראשית ב, י). כָּל אוֹתָם הַנְּחָלִים שׁוֹפְעִים וְיוֹצְאִים וּמִתְכַּנְּסִים לִשְׁנֵי מַעְיָנוֹת שֶׁנִּקְרָאִים נֵצַח וְהוֹד, וְאֵלּוּ נִקְרָאִים אֲפִיקֵי מַיִם, בְּאוֹתָהּ דַּרְגָּה שֶׁל צַדִּיק, שֶׁמִּמֶּנּוּ שׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא וְנִשְׁקָה הַגָּן. מִשּׁוּם כָּךְ אַיָּל וּצְבִי נִמְצָאִים כְּאֶחָד, (אַיָּל וּצְבִי נִקְרָאִים עֲטֶרֶת וִיסוֹד) צֶדֶק וְצַדִּיק.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: מבועי נחלא מאן אינון. מבועא חד לעילא, דכתיב, ׳ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן וגו'׳ (בראשית ב, י). ומתמן נגיד ונפיק, ומשקי גנתא, וכל אינון נחלין, נגדין ונפקין ומתכנשין בתרי מבועין, דאקרון נצח והוד, ואלין אקרון אפיקי מים, בההוא דרגא דצדיק, דמניה נגיד ונפיק ומשתקיא גנתא. בגין כך איל וצבי כחדא משתכחי, (נ"א איל וצבי אקרון עטרת ויסוד) צדק וצדיק.
התרגום: מעינות הנחל מי הם? מעין אחד למעלה, שכתוב ׳ונהר יצא מעדן להשקות את הגן וגו'׳ (בראשית ב, י) ומשם - שופע ויוצא ומשקה ׳את הגן׳ (בראשית ב, י). כל אותם הנחלים שופעים ויוצאים ומתכנסים לשני מעינות שנקראים נצח והוד, ואלו נקראים אפיקי מים, באותה דרגה של צדיק, שממנו שופע ויוצא ונשקה הגן. משום כך איל וצבי נמצאים כאחד, (איל וצבי נקראים עטרת ויסוד) צדק וצדיק.
מן המפרשים
יהל אור: זוהר. מאן אינון מבועי חד כו'. למטה הנחל דמשקה לנוקבא והמבועא. אלין תרין שוקין אפיקי מים. ולמעלה הנחל דאשקי לדכורא והמבועא הוא העדן. ושני הנחלים נקראים 'נהר דנגיד ונפיק'. והמקורות כתר ות"ת:
הסולם: מבועי נחלא מאן וכו׳: שואל, מבועי הנחל, מי הם. ומשיב, יש מבוע אחד למעלה שהוא בינה, שכתוב, ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, וגו'. ומשם נמשך ויוצא ומשקה את הגן, שהוא המלכות. וכל אלו הנחלים, שהם ספירות דז״א המקבלות מן הנהר, נמשכים…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: