מ"ם שאינה כוללת אות - פתוחה בזיווג וסתומה ביובל
אחרי מות · סוד אותיות השם - וא"ו נו"ן מ"ם, וכניסת הכהן לזווג המלך והמטרוניתא · מאמר 30 · פיסקה 3 · דף סו ע"ב
לשון הזוהר
וְתָאנָא, מֵ"ם לָא כָּלִיל בְּגַוָּיהּ אָת אָחֳרָא, (בגין) אֶלָּא מ' פְּתוּחָה, ם' סְתוּמָה. מ' פְּתוּחָה - דְּהוּא כַּד דְּכַר אִתְחַבָּר עִמָּהּ. ם' סְתוּמָה - יוֹבְלָא. דְּהָא סְתִימִין אֲרְחָהָא וְאַף עַל גַּב דְמִתְפַשְׁטִין לְזִמְנִין, וְאִית דְמַתְנֵי בְהַאי כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳גַּן נָעוּל אֲחוֹתִי כַלָּה גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם׳ (שיר השירים ד, יב).
תרגום
וְלָמַדְנוּ, מֵ"ם לֹא כוֹלֶלֶת בְּתוֹכָהּ אוֹת אַחֶרֶת, (מִשּׁוּם) אֶלָּא מ' פְּתוּחָה, ם' סְתוּמָה. מ' פְּתוּחָה - שֶׁהוּא כְּשֶׁהַזָּכָר מִתְחַבֵּר עִמָּהּ. ם' סְתוּמָה - יוֹבֵל. שֶׁהֲרֵי נִסְתָּרִים דְּרָכֶיהָ וְאַף עַל גַּב שֶׁלִּפְעָמִים מִתְפַּשְּׁטִים, וְיֵשׁ שֶׁשּׁוֹנִים בָּזֶה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שִׁיר ד) ׳גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ותאנא, מ"ם לא כליל בגויה את אחרא, (בגין) אלא מ' פתוחה, ם' סתומה. מ' פתוחה - דהוא כד דכר אתחבר עמה. ם' סתומה - יובלא. דהא סתימין ארחהא ואף על גב דמתפשטין לזמנין, ואית דמתני בהאי כמה דאת אמר ׳גן נעול אחותי כלה גל נעול מעין חתום׳ (שיר השירים ד, יב).
התרגום: ולמדנו, מ"ם לא כוללת בתוכה אות אחרת, (משום) אלא מ' פתוחה, ם' סתומה. מ' פתוחה - שהוא כשהזכר מתחבר עמה. ם' סתומה - יובל. שהרי נסתרים דרכיה ואף על גב שלפעמים מתפשטים, ויש ששונים בזה, כמו שנאמר (שיר ד) ׳גן נעול אחתי כלה גל נעול מעין חתום׳.
מן המפרשים
הסולם: ותאנא מם לא וכו׳: ולמדנו, ה מם אינה כוללת בתוכה אות אחרת, כי אות המילוי היא ג״כ ם׳, אלא שהיא מ׳ פתוחה ו ם׳ סתומה. מ׳ פתוחה מורה, שהמלכות היא בזמן כשהדכר מתחבר עמה, והיא פתוחה לקבל ממנו השפע. ם׳ סתומה מורה על יובל, שהיא בינה,…
מקור הישועה כוונות החגים א חגי תשרי: זוהר פ' נשא [דף קמ"ו סוע"ב …שם אדני הוא בבריאה וכאן ברכת כוהנים באצילות. שעה"כ דף מ"א ע"ב:... וכבר ידעת שה-י"ג תיקונים דיקנא דאריך וה-ט' תיקוני דיקנא דז"א הם כ"ב אותיות התורה כנזכר בזוהר פ' נשא [דף קמ"ו סוע"ב] והוא סוד עשרה…
מקור הישועה כוונות החגים ג' פסח עומר ושבועות: זוה"ק פרשת אמור דף צ"ז סוע"ב …הגהה (א) א"מ - וקשה, א"כ בשמיני עצרת יהיה ג"כ כך, שהרי הוא ג"כ יום א', וא"כ היינו הך, וצ"ע:ע"כ. הנה עוד שאלת א"מ למה אין מכוונים בשמיני עצרת שהוא גם יום אחד. הזוה"ק פרשת אמור דף צ"ז סוע"ב:... תָּא…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: