זמרי המקריב את הרחוקה - ופינחס המתקן ומתבשר בשלום
אחרי מות · ׳אחרי מות שני בני אהרן׳ - מיתת נפשם לא מתו, ותיקונם בפינחס · מאמר 3 · פיסקה 7 · דף נז ע"ב
לשון הזוהר
מַאי אִתְחֲזֵי הָכָא. אֶלָּא בְּקַדְמִיתָא רְחִיקָא קְרִיבוּ, דִּכְתִּיב, ׳בְּהַקְרִיבָם אֵשׁ זָרָה׳. אוּף הָכָא זִמְרִי, הֲוָה קָרִיב רְחִיקָא, שְׁמָא דְּמַלְכָּא, הֲוָה קָרִיב גַּבֵּי רְחִיקָא, מִיַּד - ׳וַיַרְא פִּנְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וַיָּקָם מִתּוֹךְ הָעֵדָה׳ (במדבר כה, ז). הָכָא אַתְקִין עֲקִימָא דְּקַדְמֵיתָא, כְּדֵין אִתְיְיהִיב יוֹ"ד בִּשְׁמֵיהּ לְחַבְּרָא אַתְוָון כַּחֲדָא, וְאִתְבְּשַׂר בְּשָׁלוֹם, דִּכְתִּיב, ׳לָכֵן אֱמוֹר הִנְנִי נוֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם׳ (במדבר כה, יב). (בריתי ממש).
תרגום
מַה נִּרְאֶה כָּאן? אֶלָּא בַּהַתְחָלָה הִקְרִיבוּ אֶת הָרְחוֹקָה, שֶׁכָּתוּב ׳בְּהַקְרִבָם אֵשׁ זָרָה׳. אַף כָּאן זִמְרִי הָיָה מַקְרִיב אֶת הָרְחוֹקָה, אֶת שֵׁם הַמֶּלֶךְ הָיָה מְקָרֵב לָרְחוֹקָה, מִיָּד - ׳וַיַּרְא פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וַיָּקָם מִתּוֹךְ הָעֵדָה׳ (שם כה) - כָּאן תִּקֵּן אֶת הֶעָקֹם שֶׁבָּרִאשׁוֹנָה, וְאָז נִתְּנָה יוֹ"ד לִשְׁמוֹ לְחַבֵּר אֶת הָאוֹתִיּוֹת כְּאֶחָד וְהִתְבַּשֵּׂר בְּשָׁלוֹם, שֶׁכָּתוּב ׳לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם׳ (במדבר כה, יב) - (בריתי מַמָּשׁ).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: מאי אתחזי הכא. אלא בקדמיתא רחיקא קריבו, דכתיב, ׳בהקריבם אש זרה׳. אוף הכא זמרי, הוה קריב רחיקא, שמא דמלכא, הוה קריב גבי רחיקא, מיד - ׳וירא פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה׳ (במדבר כה, ז). הכא אתקין עקימא דקדמיתא, כדין אתייהיב יו"ד בשמיה לחברא אתוון כחדא, ואתבשר בשלום, דכתיב, ׳לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום׳ (במדבר כה, יב). (בריתי ממש).
התרגום: מה נראה כאן? אלא בהתחלה הקריבו את הרחוקה, שכתוב ׳בהקרבם אש זרה׳. אף כאן זמרי היה מקריב את הרחוקה, את שם המלך היה מקרב לרחוקה, מיד - ׳וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה׳ (שם כה) - כאן תקן את העקם שבראשונה, ואז נתנה יו"ד לשמו לחבר את האותיות כאחד והתבשר בשלום, שכתוב ׳לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום׳ (במדבר כה, יב) - (בריתי ממש).
מן המפרשים
הסולם: מאי אתחזי הכא וכו׳: שואל, מה נראה כאן. כלומר מה ענין אש זרה לאשה זרה. ומשיב, אלא בתחילה הקריבו אל הקדושה הרחוקה מקדושה, ופגמו בקדושה, שכתוב, בהקריבם אש זרה. אף כאן זמרי עשה אותו החטא, שהיה מקרב הרחוק מקדושה, דהיינו אשה זרה, אל…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: