׳מציון מכלל יפי׳ - תחילת בניין העולם וברכת ירושלים
אחרי מות · ׳מציון מכלל יפי׳ - בניין העולם ועבודת הכהן המעוררת את הזיווג · מאמר 28 · פיסקה 1 · דף סו ע"א
לשון הזוהר
תָּאנָא כַּד בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמִבְרֵי עָלְמָא דִּלְתַתָּא, כֹּלָּא כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא עֲבַד לֵיהּ. עֲבַד יְרוּשְׁלֵים, אֶמְצָעִיתָא דְּכָל אַרְעָא. וַאֲתַר חַד דְּאִקְרֵי צִיּוֹן, עָלָה. וּמֵהַאי אֲתַר מִתְבָּרְכָא. וּבְהַאי אֲתַר דְּצִיּוֹן שָׁארֵי עָלְמָא לְאִתְבָּנָאָה, וּמִנֵּיהּ אִתְבְּנֵי. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אֵל אֱלֹהִים יהו"ה דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ מִמִּזְרָח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ׳. וּמֵאָן אֲתַר. ׳מִצִּיּוֹן מִכְלַל יוֹפִי אֱלֹהִים הוֹפִיעַ׳. כְּלוֹמַר, מִצִיּוֹן דְּהוּא שְׁלִימוּ דְּיוֹפִי דְּעָלְמָא, ׳אֱלֹהִים הוֹפִיעַ׳. תָּא חֲזֵי, לָא אִתְבָּרְכָא יְרוּשָׁלַם, אֶלָּא מִצִּיּוֹן. וְצִיּוֹן מֵעֵילָּא, וְכֹלָּא חַד בְּחַד אִתְקְשַׁר.
תרגום
לָמַדְנוּ, כְּשֶׁרָצָה הקב"ה לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם שֶׁלְּמַטָּה, עָשָׂה הַכֹּל כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה. עָשָׂה יְרוּשָׁלַיִם מֶרְכַּז כָּל הָאָרֶץ, וּמָקוֹם אֶחָד שֶׁנִּקְרָא צִיּוֹן עָלֶיהָ, וּמֵהַמָּקוֹם הַזֶּה מִתְבָּרֶכֶת. וּבַמָּקוֹם הַזֶּה שֶׁל צִיּוֹן מַתְחִיל הָעוֹלָם לְהִבָּנוֹת, וּמִמֶּנּוּ נִבְנָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳אֵל אֱלֹהִים ה' דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ׳ (תהלים נ, א) - וּמֵאֵיזֶה מָקוֹם? ׳מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי אֱלֹהִים הוֹפִיעַ׳ - כְּלוֹמַר, מִצִּיּוֹן, שֶׁהִיא שְׁלֵמוּת שֶׁל הַיֹּפִי שֶׁל הָעוֹלָם, ׳אֱלֹהִים הוֹפִיעַ׳. בֹּא רְאֵה, לֹא הִתְבָּרְכָה יְרוּשָׁלַיִם אֶלָּא רַק מִצִּיּוֹן. וְצִיּוֹן מִלְמַעְלָה, וְהַכֹּל נִקְשָׁר אֶחָד עִם אֶחָד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תאנא כד בעא קודשא בריך הוא למברי עלמא דלתתא, כלא כגוונא דלעילא עבד ליה. עבד ירושלים, אמצעיתא דכל ארעא. ואתר חד דאקרי ציון, עלה. ומהאי אתר מתברכא. ובהאי אתר דציון שארי עלמא לאתבנאה, ומניה אתבני. הדא הוא דכתיב, ׳אל אלהים יהו"ה דבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד מבואו׳. ומאן אתר. ׳מציון מכלל יופי אלהים הופיע׳. כלומר, מציון דהוא שלימו דיופי דעלמא, ׳אלהים הופיע׳. תא חזי, לא אתברכא ירושלם, אלא מציון. וציון מעילא, וכלא חד בחד אתקשר.
התרגום: למדנו, כשרצה הקב"ה לברא את העולם שלמטה, עשה הכל כמו שלמעלה. עשה ירושלים מרכז כל הארץ, ומקום אחד שנקרא ציון עליה, ומהמקום הזה מתברכת. ובמקום הזה של ציון מתחיל העולם להבנות, וממנו נבנה. זהו שכתוב, ׳אל אלהים ה' דבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד מבואו׳ (תהלים נ, א) - ומאיזה מקום? ׳מציון מכלל יפי אלהים הופיע׳ - כלומר, מציון, שהיא שלמות של היפי של העולם, ׳אלהים הופיע׳. בא ראה, לא התברכה ירושלים אלא רק מציון. וציון מלמעלה, והכל נקשר אחד עם אחד.
מן המפרשים
מקדש מלך: לא אתברכא ירושלים נ"ב מ' אלא מציון נ"ב יסוד. וציון מעילא נ"ב יסוד מת"ת. אל המזבח סת"ם נ"ב יסוד דנוקבא עכ"ל ואמר הזוהר סתם לפי שבינה ג"כ נק' מזבח הפנימי. אבל סתם מזבח הוא במ'. כהנא דלעילא פי' חסד. כ"ש לבתר נ"ב אחר הגלות. אשר…
זוהר הרקיע: דף ס"ו ע"א שאמר שהכל תלוי במוחא דז"א שהוא הכהן הנוטל חלק בראש כו'. ממוהר"ר מאיר פאפרוש ז"ל.
הסולם: תאנא כד בעא וכו' : למדנו, כשרצה הקב"ה לברוא את העולם התחתון, כולו כעין של מעלה עשה אותו, עשה את ירושלים אמצע של כל הארץ, ומקום אחד, עליה, שנקרא ציון, שה"ס יסוד, וממקום הזה מתברכת. וממקום הזה של ציון, התחיל העולם להבנות, וממנו…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: