׳מציון מכלל יפי׳
בניין העולם ועבודת הכהן המעוררת את הזיווג
׳מציון מכלל יפי׳ - תחילת בניין העולם וברכת ירושלים
לָמַדְנוּ, כְּשֶׁרָצָה הקב"ה לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם שֶׁלְּמַטָּה, עָשָׂה הַכֹּל כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה. עָשָׂה יְרוּשָׁלַיִם מֶרְכַּז כָּל הָאָרֶץ, וּמָקוֹם אֶחָד שֶׁנִּקְרָא צִיּוֹן עָלֶיהָ, וּמֵהַמָּקוֹם הַזֶּה מִתְבָּרֶכֶת. וּבַמָּקוֹם הַזֶּה שֶׁל צִיּוֹן מַתְחִיל הָעוֹלָם לְהִבָּנוֹת, וּמִמֶּנּוּ נִבְנָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳אֵל אֱלֹהִים ה' דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ׳ (תהלים נ, א) - וּמֵאֵיזֶה מָקוֹם? ׳מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי אֱלֹהִים הוֹפִיעַ׳ - כְּלוֹמַר, מִצִּיּוֹן, שֶׁהִיא שְׁלֵמוּת שֶׁל הַיֹּפִי שֶׁל הָעוֹלָם, ׳אֱלֹהִים הוֹפִיעַ׳. בֹּא רְאֵה, לֹא הִתְבָּרְכָה יְרוּשָׁלַיִם אֶלָּא רַק מִצִּיּוֹן. וְצִיּוֹן מִלְמַעְלָה, וְהַכֹּל נִקְשָׁר אֶחָד עִם אֶחָד.
בלשון הזוהר
תָּאנָא כַּד בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמִבְרֵי עָלְמָא דִּלְתַתָּא, כֹּלָּא כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא עֲבַד לֵיהּ. עֲבַד יְרוּשְׁלֵים, אֶמְצָעִיתָא דְּכָל אַרְעָא. וַאֲתַר חַד דְּאִקְרֵי צִיּוֹן, עָלָה. וּמֵהַאי אֲתַר מִתְבָּרְכָא. וּבְהַאי אֲתַר דְּצִיּוֹן שָׁארֵי עָלְמָא לְאִתְבָּנָאָה, וּמִנֵּיהּ אִתְבְּנֵי. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אֵל אֱלֹהִים יהו"ה דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ מִמִּזְרָח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ׳. וּמֵאָן אֲתַר. ׳מִצִּיּוֹן מִכְלַל יוֹפִי אֱלֹהִים הוֹפִיעַ׳. כְּלוֹמַר, מִצִיּוֹן דְּהוּא שְׁלִימוּ דְּיוֹפִי דְּעָלְמָא, ׳אֱלֹהִים הוֹפִיעַ׳. תָּא חֲזֵי, לָא אִתְבָּרְכָא יְרוּשָׁלַם, אֶלָּא מִצִּיּוֹן. וְצִיּוֹן מֵעֵילָּא, וְכֹלָּא חַד בְּחַד אִתְקְשַׁר.
עבודת הכהן למטה - שאין הכהן שלמעלה נמצא בלעדיה
לָמַדְנוּ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, ׳וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לִפְנֵי ה' וְכִפֶּר עָלָיו׳ (ויקרא טז, יח) - אֶל הַמִּזְבֵּחַ סְתָם. (כִּבְיָכוֹל) כְּמוֹ שֶׁנַּעֲשֶׂה לְמַטָּה, נַעֲשֶׂה לְמַעְלָה, וְהַכֹּל נִקְשָׁר אֶחָד בְּאֶחָד. וְלָמַדְנוּ, כְּמוֹ שֶׁבַּיּוֹם הַזֶּה מְכַפֵּר הַכֹּהֵן לְמַטָּה, כָּךְ גַּם לְמַעְלָה. וּכְשֶׁהַכֹּהֵן שֶׁלְּמַטָּה מְסַדֵּר אֶת עֲבוֹדָתוֹ, כָּךְ גַּם הַכֹּהֵן שֶׁלְּמַעְלָה (כִּבְיָכוֹל) לֹא נִמְצָא לְמַעְלָה עַד שֶׁנִּמְצָא לְמַטָּה. וּמִמַּטָּה מַתְחִילָה לַעֲלוֹת קְדֻשַּׁת הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן, וְכָל הָעוֹלָמִים נִמְצָאִים אֶחָד לִפְנֵי הקב"ה.
בלשון הזוהר
תָּאנָא, אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, ׳וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לִפְנֵי יהו"ה וְכִפֶּר עָלָיו׳ (ויקרא טז, יח). אֶל הַמִּזְבֵּחַ סְתָם. (כביכול) כְּמָה דְּאִתְעָבִיד לְתַתָּא, אִתְעָבִיד לְעֵילָּא, וְכֹלָּא אִתְקְשַׁר חַד בְּחַד. וְתָאנָא, כְּמָה דִּבְהַאי יוֹמָא מְכַפֵּר כַּהֲנָא לְתַתָּא, הָכִי נָמֵי לְעֵילָּא. וְכַד כַּהֲנָא דִּלְתַתָּא מְסַדֵּר פּוּלְחָנֵיהּ, כַּהֲנָא דִּלְעֵילָּא הָכִי נָמֵי, (כביכול) לָא אִשְׁתְּכַח לְעֵילָּא, עֵד דְּאִשְׁתְּכַח לְתַתָּא. וּמִתַּתָּא שָׁארֵי לְסַלְּקָא קְדוּשָּׁה דְּמַלְכָּא עִלָּאָה, וּמִשְׁתַּכְחִין כֻּלְּהוּ עָלְמִין חַד קַמֵּיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.
תוכחת ישראל מכל העמים - ולא גבה מהם אחד ממאה
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אִלְמָלֵא הָיוּ יוֹדְעִים יִשְׂרָאֵל לָמָּה צִוָּה הקב"ה עַל יִשְׂרָאֵל לְהוֹכִיחַ אוֹתָם יוֹתֵר מִכָּל שְׁאָר הָעַמִּים, יֵדְעוּ שֶׁהֲרֵי הקב"ה הִשְׁאִיר אֶת שֶׁלּוֹ, וְלֹא גָבָה מֵהֶם אֶחָד מִמֵּאָה. לָמַדְנוּ שֶׁלַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יֵשׁ כַּמָּה מֶרְכָּבוֹת וְכַמָּה חֲיָלוֹת וְכַמָּה שַׁלִּיטִים מְמֻנִּים שֶׁנִּמְצָאִים בַּעֲבוֹדָתוֹ, כְּשֶׁזִּמֵּן אֶת יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה הִכְתִּירָם בִּכְתָרִים קְדוֹשִׁים כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, הִשְׁרָה אוֹתָם בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה כְּדֵי שֶׁיִּמָּצְאוּ בַעֲבוֹדָתוֹ, וְקָשַׁר אֶת כָּל הָעֶלְיוֹנִים עִם יִשְׂרָאֵל.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, אִלְמָלֵא הֲווֹ יַדְעִי יִשְׂרָאֵל אֲמַאי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא פָּקִיד עָלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, לְאוֹכָחָא לְהוּ יַתִּיר מִכָּל שְׁאָר עַמִּין, יִנְדְּעוּן דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שָׁבִיק דִּידֵיהּ, וְלָא גָּבֵי מִנְּהוֹן חַד מִמֵּאָה. תָּאנָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כַּמָה רְתִיכִין, כַּמָה חַיָּילִין אִית לֵיהּ, כַּמָה שׁוּלְטָנִין מְמָנָן מִשְׁתַּכְּחִין בְּפוּלְחָנֵיהּ, כַּד זַמִּין לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל בְּהַאי עָלְמָא, אַכְתַּר לוֹן בְּכִתְרִין קַדִּישִׁין כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, אַשְׁרֵי לוֹן בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא, בְּגִין דְּיִשְׁתְּכָחוּ בְּפוּלְחָנֵיהּ, קָשִׁיר לְכֻלְּהוּ עִלָּאֵי בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל.
ביטול ישראל את העבודה למטה - מבטלה אף למעלה
וּשְׂמָחוֹת לֹא נִכְנָסוֹת לְפָנָיו, וַעֲבוֹדָה לֹא נַעֲשֵׂית לְפָנָיו לְמַעְלָה, עַד שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים לְמַטָּה. כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִמְצָאִים בַּעֲבוֹדַת רִבּוֹנָם לְמַטָּה, כָּךְ גַּם לְמַעְלָה. (כִּבְיָכוֹל) בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְבַטְּלִים אֶת הָעֲבוֹדָה לְמַטָּה, הֵם מְבַטְּלִים לְמַעְלָה, וְהָעֲבוֹדָה לֹא נִמְצֵאת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה. וְעַל שֶׁיִּשְׂרָאֵל בִּטְּלוּ אֶת עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל הקב"ה כְּשֶׁהָיוּ שְׁרוּיִים בָּאָרֶץ, כָּךְ גַּם לְמַעְלָה, כָּל שֶׁכֵּן אַחַר כָּךְ.
בלשון הזוהר
וְחֶדְוָון לָא עָאלִין קַמֵּיהּ, וּפוּלְחָנָא לָא אִתְעָבִיד קָמֵיהּ לְעֵילָּא, עַד דְּיִשְׂרָאֵל עַבְדִּין לְתַתָּא. כָּל זִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל מִשְׁתַּכְּחִין בְּפוּלְחָנֵיהּ דְּמָארֵיהוֹן לְתַתָּא, הָכִי נָמֵי לְעֵילָּא. (כביכול) בְּזִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל בְּטַלֵּי פּוּלְחָנָא לְתַתָּא. בְּטַלֵּי לְעֵילָּא, וּפוּלְחָנָא לָא אִשְׁתְּכַח ׳לָא לְעֵילָּא וְלָא׳ לְתַתָּא. וְעַל דְּיִשְׂרָאֵל בַּטְלוּ פּוּלְחָנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כַּד שָׁארָן בְּאַרְעָא, הָכִי נָמֵי לְעֵילָּא, כָּל שֶׁכֵּן לְבָתַר.
׳לא מאסתים׳ - יציאה אל המזבח להעיר חסד בעולם תחילה
אָמַר הקב"ה: יִשְׂרָאֵל, אִם אַתֶּם יוֹדְעִים כַּמָּה אוּכְלוּסִים וְכַמָּה חֲיָלוֹת מִתְעַכְּבִים בִּשְׁבִילְכֶם, תֵּדְעוּ שֶׁאֵינְכֶם כְּדָאִים לַעֲמֹד בָּעוֹלָם אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, וְעַל כָּל זֶה מַה כָּתוּב? ׳וְאַף גַּם זֹּאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְגוֹ'׳ (ויקרא כו, מד) '. (מִשּׁוּם כָּךְ) ׳וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ׳, ׳אֶל הַמִּזְבֵּחַ׳ סְתָם, ׳אֲשֶׁר לִפְנֵי ה'׳ סְתָם. ׳וְכִפֶּר עָלָיו׳ אַחַר כָּךְ, ׳וְיָצָא וְעָשָׂה אֶת עֹלָתוֹ וְאֶת עֹלַת הָעָם וְגוֹ'׳ (ויקרא טז, כד). וְכִפֶּר - עָלָיו, מַה זֶּה אוֹמֵר? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, לְהָעִיר חֶסֶד בָּעוֹלָם בַּתְּחִלָּה.
בלשון הזוהר
אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, יִשְׂרָאֵל אִי אַתּוּן יַדְעִין, כַּמָה אוּכְלוּסִין, כַּמָה חַיָּילִין, מִתְעַכְּבִין בְּגִינַיְיכוּ, תִּנְדְּעוּן דְּלֵית אַתּוּן כְּדַאי לְמֵיקָם בְּעָלְמָא, אֲפִילּוּ שַׁעֲתָא חֲדָא. וְעִם כָּל דָּא מַה כְּתִיב, ׳וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים וְגוֹ'׳ (ויקרא כו, מד), (בגין כך) ׳וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ׳, ׳אֶל הַמִּזְבֵּחַ׳ סְתָם, ׳אֲשֶׁר לִפְנֵי יהו"ה׳ סְתָם. וְכִפֶּר עָלָיו לְבָתַר, ׳וְיָצָא וְעָשָׂה אֶת עוֹלָתוֹ וְאֶת עוֹלַת הָעָם וְגוֹ'׳. וְכִפֵּר עָלָיו מַאי קָא מַיְירֵי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, לְאִתְּעָרָא חֶסֶד בְּעָלְמָא בְּקַדְמִיתָא.
טהרת פגם הרשעים - ועיטור כתר המלך לזווגו במטרוניתא
לָמַדְנוּ, ׳וְכִפֶּר עַל הַקֹּדֶשׁ מִטֻּמְאֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳ (ויקרא טז, טז) - מַה זֶּה ׳וְכִפֶּר עַל הַקֹּדֶשׁ׳? אֶלָּא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, הֲרֵי שָׁנִינוּ שֶׁהָרְשָׁעִים עוֹשִׂים פְּגָם לְמַעְלָה, וּמְעוֹרְרִים דִּינִים, וְגוֹרְמִים לְטַמֵּא הַמִּקְדָּשׁ. וְהַנָּחָשׁ הַקָּשֶׁה מַתְחִיל לְהִגָּלוֹת, וְאָז מִתְעוֹרְרִים דִּינִים בָּעוֹלָם, וּבַיּוֹם הַזֶּה צָרִיךְ הַכֹּהֵן לְטַהֵר אֶת הַכֹּל וּלְהִתְעַטֵּר (וּלְעוֹרֵר) הַכֶּתֶר הַקָּדוֹשׁ שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא רֹאשׁ הַמֶּלֶךְ, כְּדֵי שֶׁיָּבֹא הַמֶּלֶךְ לִשְׁרוֹת עִם הַמַּטְרוֹנִיתָא. וּכְשֶׁרֹאשׁ הַמֶּלֶךְ נוֹסֵעַ, הַכֹּל נוֹסֵעַ, וְיָבא לְהִזְדַּוֵּג עִם הַמַּטְרוֹנִיתָא וּלְעוֹרֵר שִׂמְחָה וּבְרָכוֹת בָּעוֹלָם. (כְּדֵי שיבא הַמֶּלֶךְ לְהִזְדַּוֵּג עִם הַמַּטְרוֹנִיתָא וּלְעוֹרֵר שִׂמְחָה וּבְרָכוֹת בָּעוֹלָם. וכשראש הַמֶּלֶךְ נוֹסֵעַ, הַכֹּל נוֹסֵעַ). נִמְצָא שֶׁכָּל הַשָּׁלוֹם (הַשְּׁלֵמוּת) שֶׁלְּמַעְלָה וּלְמַטָּה תְּלוּיָה בַּכֹּהֵן. שֶׁאִם הוּא מְעוֹרֵר אֶת הַכֶּתֶר שֶׁלּוֹ, הַכֹּל מִתְעוֹרֵר וְהַכֹּל נִמְצָא בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל זֶה כָּתוּב ׳וְכִפֶּר עַל הַקֹּדֶשׁ׳ (ויקרא טז, טז) - בָּרִאשׁוֹנָה וְכִפֶּר עַל הַקֹּדֶשׁ - לְהַרְבּוֹת שָׁלוֹם בָּעוֹלָם וּלְהַרְבּוֹת שִׂמְחָה בָּעוֹלָם. וּכְשֶׁשִּׂמְחַת הַזִּוּוּג נִמְצֵאת עִם הַמֶּלֶךְ וְהַמַּטְרוֹנִיתָא, כָּל הַשַּׁמָּשִׁים וְכָל בְּנֵי הַהֵיכָל, כֻּלָּם נִמְצָאִים בְּשִׂמְחָה (וְכָל שִׂמְחַת הָעוֹלָם). וְכָל הַחֲטָאִים שֶׁחָטְאוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, מִתְכַּפְּרִים לָהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳מִכֹּל חַטֹאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ׳ (ויקרא טז, ל) - וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב, ׳וְכָל אָדָם לֹא יִהְיֶה בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּבאוֹ לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ עַד צֵאתוֹ׳ - בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנָס לְזַוֵּג אוֹתָם, וּבְשָׁעָה שֶׁמִּזְדַּוְּגִים הַמֶּלֶךְ עִם הַמַּטְרוֹנִיתָא, אוֹתָהּ שָׁעָה - ׳וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ׳.
בלשון הזוהר
תָּאנָא, כְּתִיב ׳וְכִפֶּר עַל הַקֹּדֶשׁ מִטֻּמְאוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳ (ויקרא טז, טז). מַאי ׳וְכִפֶּר עַל הַקֹּדֶשׁ׳. אֶלָּא אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, הָא תָּנֵינָן, חַיָּיבַיָּא עַבְדִּין פְּגִימוּתָא לְעֵילָּא, וּמִתְעָרִין דִּינִין, וְגַרְמִין לְאִסְתַּאֲבָא מַקְדְּשָׁא. וְחִוְיָא תַּקִּיפָא שָׁארֵי לְאִתְגַּלָּאָה. וּכְדֵין דִּינִין מִתְעָרִין בְּעָלְמָא, וּבְהַאי יוֹמָא, בָּעֵי כַּהֲנָא לְדַכְּאָה כֹּלָּא, וּלְאִתְעַטְּרָא (ס"א ולאתערא) כִּתְרָא קַדִּישָׁא דִּילֵיהּ, דְּהִיא רֵישָׁא דְּמַלְכָּא. בְּגִין דְּיֵיתֵי מַלְכָּא לְאַשְׁרָאָה בְּמַטְרוֹנִיתָא, וְכַד רֵישָׁא דְּמַלְכָּא נָטִיל, כֹּלָּא נָטִיל, וְיֵיתֵי לְאִזְדַּוְּוגָא בְּמַטְרוֹנִיתָא וּלְאַתְעֲרָא חֵידוּ וּבִרְכָּאן בְּעָלְמָא. (ס"א בגין דייתי מלכא לאזדווגא במטרוניתא ולאתערא חדו וברכאן בעלמא, וכד רישא דמלכא נטיל כלא נטיל) אִשְׁתְּכַח דְּכָל שְׁלָמָא (נ"א שלימו) דְּעֵילָּא וְתַתָּא, בְּכַהֲנָא תַּלְיָיא. דְּאִי אִתְּעַר כִּתְרָא דִּילֵיהּ, כֹּלָּא אִתְּעַר וְכֹלָּא בִּשְׁלִימוּ אִשְׁתְּכַח. וְעַל דָּא כְּתִיב ׳וְכִפֶּר עַל הַקֹּדֶשׁ׳. בְּקַדְמִיתָא ׳וְכִפֶּר עַל הַקֹּדֶשׁ׳. לְאַסְגָּאָה שְׁלָמָא בְּעָלְמָא, וּלְאַסְגָּאָה חֵידוּ בְּעָלְמָא. וְכַד חֵידוּ דְּזִוּוּגָא אִשְׁתְּכַח בְּמַלְכָּא וּבְּמַטְרוֹנִיתָא, כָּל שַׁמָּשִׁין, וְכָל בְּנֵי הֵיכָלָא, כֻּלְּהוּ אִשְׁתְּכָחוּ בְּחֵידוּ (וכד חידו דעלמא). וְכָל חוֹבִין דְּחָבוּ קָמֵי מַלְכָּא, אִתְכַּפָּר לְהוּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יהו"ה תִּטְהָרוּ׳. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב ׳וְכָל אָדָם לֹא יִהְיֶה בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּבֹאוֹ לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ עַד צֵאתוֹ׳. בְּשַׁעֲתָא דְּעָאל לְזַוְּוגָא לְהוּ, וּבְשַׁעֲתָא דְּמִזְדַּוְּוגִין מַלְכָּא וּמַטְרוֹנִיתָא, הַהִיא שַׁעֲתָא ׳וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ׳.
׳וזכרתי את בריתי יעקוב׳
השכינה בגלות וזכירת האבות בכלל יעקב
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.