ממלכת הזוהר › זוהר › אחרי מות › מאמר 22: שילוח השעיר לעזאזל - עצה להשקיט את המקטרג ולהפכו לסנגור › פיסקה 2 (סג ע"א)

נתינת השעיר לצד עשו - זכר ונוקבא אף בטומאה

אחרי מות · שילוח השעיר לעזאזל - עצה להשקיט את המקטרג ולהפכו לסנגור · מאמר 22 · פיסקה 2 · דף סג ע"א

לשון הזוהר

וְעַמָּא קַדִּישָׁא יָהֲבִין לֵיהּ כְּמָה דְּאִצְּטְרִיךְ לֵיהּ שָׂעִיר, וְרָזָא דָּא ׳הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִיר׳ (בראשית כז, יא). כְּמָה דְּאִיהוּ בִּסְטָר דִּקְדוּשָּׁה דְּכַר וְנוּקְבָּא, אוּף הָכִי בִּסְטָר מְסָאֲבוּ דְּכַר וְנוּקְבָּא. מַתְלָא אַמְרֵי, לְכַלְבָּא אַרְמֵי לֵיהּ גַּרְמָא, יְלַחֵךְ עַפְרָא דְּרַגְלָךְ.

תרגום

וְהָעָם הַקָּדוֹשׁ נוֹתְנִים לוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא צָרִיךְ שָׂעִיר, וְסוֹד זֶה - (בראשית כז) ׳הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִיר (בראשית כז, יא)׳ - כְּמוֹ שֶׁהוּא בְּצַד הַקְּדֻשָּׁה זָכָר וְנוּקְבָּא, אַף כָּךְ בְּצַד הַטֻּמְאָה זָכָר וְנוּקְבָּא. מָשָׁל אוֹמְרִים, זְרֹק עֶצֶם לְכֶלֶב, וְהוּא יְלַחֵךְ אֶת עֲפַר רַגְלְךְ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ועמא קדישא יהבין ליה כמה דאצטריך ליה שעיר, ורזא דא ׳הן עשו אחי איש שעיר׳ (בראשית כז, יא). כמה דאיהו בסטר דקדושה דכר ונוקבא, אוף הכי בסטר מסאבו דכר ונוקבא. מתלא אמרי, לכלבא ארמי ליה גרמא, ילחך עפרא דרגלך.

התרגום: והעם הקדוש נותנים לו כמו שהוא צריך שעיר, וסוד זה - (בראשית כז) ׳הן עשו אחי איש שעיר (בראשית כז, יא)׳ - כמו שהוא בצד הקדשה זכר ונוקבא, אף כך בצד הטמאה זכר ונוקבא. משל אומרים, זרק עצם לכלב, והוא ילחך את עפר רגלך.

מן המפרשים

הסולם: ועמא קדישא יהבין וכו' : והעם הקדוש נותן לו כמו שצריך לו, דהיינו שעיר, וז"ס הן עשו אחי איש שעיר. שהוא בחינת הס"א. ויש בו זכר ונקבה, שכמו שיש בצד הקדושה זכר ונקבה, כן יש בצד הטומאה זכר ונקבה. משל אומרים, השלך עצם לכלב, וילחך עפר…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: