הצלתם בדיבור שלעגו לו - יעקב העומד אצלם באש
אחרי מות · ׳אשר פדה את אברהם׳ - זכות יעקב העומדת לאברהם ולחנניה מישאל ועזריה · מאמר 2 · פיסקה 6 · דף נז ע"א
לשון הזוהר
בָּה שַׁעֲתָא אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְכוּרְסְיָיא: כּוּרְסְיָיא דִּילִי, בְּמַאן מִלָּה מֵאִינּוּן מִלִּין, אַשְׁזִיב לְאִינּוּן צַדִּיקַיָּיא. אָמַר לֵיהּ: בְּהַאי מִלָּה דְּכֻלְּהוּ חַיְּיכִין בָה, אַשְׁזִיב לוֹן, ׳לֹא עַתָּה יֵבוֹשׁ יַעֲקֹב וְלֹא עַתָּה פָּנָיו יֶחוָרוּ׳. כְּמָה דְּקָאִים יַעֲקֹב לְגַבֵּי דְּאַבְרָהָם בְּנוּרָא, יְקוּם הַשְׁתָּא לְגַבֵּי אִלֵּין. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳כֹּה אָמַר יהו"ה אֶל בֵּית יַעֲקֹב אֲשֶׁר פָדָה אֶת אַבְרָהָם לֹא עַתָּה יֵבוֹשׁ יַעֲקֹב וְגוֹ'׳. מֵהַאי כִּסּוּפָא דְּלֵצָנוּתָא.
תרגום
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הקב"ה לַכִּסֵּא: כִּסֵּא שֶׁלִּי, בְּאֵיזֶה דִבּוּר מֵאוֹתָם הַדִּבּוּרִים אַצִּיל אֶת אוֹתָם הַצַּדִּיקִים? אָמַר לוֹ: בְּאוֹתוֹ הַדִּבּוּר שֶׁכֻּלָּם צָחֲקוּ עָלָיו אַצִּיל אוֹתָם, ׳לֹא עַתָּה יֵבוֹשׁ יַעֲקֹב וְלֹא עַתָּה פָּנָיו יֶחֱוָרוּ׳ (ישעיה כט, כב) - כְּמוֹ שֶׁעָמַד יַעֲקֹב אֵצֶל אַבְרָהָם בָּאֵשׁ, יָקוּם עַכְשָׁו אֵצֶל אֵלֶּה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳כֹּה אָמַר ה' אֶל בֵּית יַעֲקֹב אֲשֶׁר פָּדָה אֶת אַבְרָהָם לֹא עַתָּה יֵבוֹשׁ יַעֲקֹב וְגוֹ'׳. מֵהַבּוּשָׁה שֶׁל הַלֵּיצָנוּת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בה שעתא אמר קודשא בריך הוא לכורסייא: כורסייא דילי, במאן מלה מאינון מלין, אשזיב לאינון צדיקייא. אמר ליה: בהאי מלה דכלהו חייכין בה, אשזיב לון, ׳לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחורו׳. כמה דקאים יעקב לגבי דאברהם בנורא, יקום השתא לגבי אלין. הדא הוא דכתיב, ׳כה אמר יהו"ה אל בית יעקב אשר פדה את אברהם לא עתה יבוש יעקב וגו'׳. מהאי כסופא דלצנותא.
התרגום: באותה שעה אמר הקב"ה לכסא: כסא שלי, באיזה דבור מאותם הדבורים אציל את אותם הצדיקים? אמר לו: באותו הדבור שכלם צחקו עליו אציל אותם, ׳לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחורו׳ (ישעיה כט, כב) - כמו שעמד יעקב אצל אברהם באש, יקום עכשו אצל אלה. זהו שכתוב, ׳כה אמר ה' אל בית יעקב אשר פדה את אברהם לא עתה יבוש יעקב וגו'׳. מהבושה של הליצנות.
מן המפרשים
הסולם: בה שעתא אמר קכ״ה וכו׳: באותה השעה אמר הקב״ה אל הכסא, שהוא המלכות: כסא שלי, באיזה מלה מאלו המלים שאמרו, אציל אלו הצדיקים. אמר לו, במלה ההיא שכולם צחקו ממנה, אצילם, דהיינו בזכות יעקב, לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחורו. כי יראו…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: