ממלכת הזוהר › זוהר › אחרי מות › מאמר 2: ׳אשר פדה את אברהם׳ - זכות יעקב העומדת לאברהם ולחנניה מישאל ועזריה › פיסקה 4 (נז ע"א)

פסוקי חנניה מישאל ועזריה בכבשן - והלעג לשם יעקב

אחרי מות · ׳אשר פדה את אברהם׳ - זכות יעקב העומדת לאברהם ולחנניה מישאל ועזריה · מאמר 2 · פיסקה 4 · דף נז ע"א

לשון הזוהר

אֶלָּא הָכִי תָּנֵינָן, בְּהַאי שַׁעֲתָא דְּאִתְּכְפִיתוּ, לְמִנְפַּל בְּנוּרָא, כָּל חַד אָרִים קַלֵיהּ וְאָמַר, גַּבֵּי כָּל אִינּוּן עַמִּין וּמַלְכִין וְאָפַרְכַיָא. חֲנַנְיָה אָמַר, ׳יהו"ה לִי לֹא אִירָא מַה יַעֲשֶׂה לִי אָדָם׳ (תהילים קיח, ו-ז) ׳יהו"ה לִי בְּעוֹזְרָי וַאֲנִי אֶרְאֶה בְּשוֹנְאָי׳ ׳טוֹב לַחֲסוֹת בַּיהו"ה וְגוֹ'׳. מִישָׁאֵל פָּתַח וְאָמַר, ׳וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם יהו"ה וְגוֹ'׳ (ירמיהו ל, י) ׳כִּי אִתְּךָ אֲנִי נְאֻם יהו"ה לְהוֹשִׁיעֶךָ כִּי אֶעֱשֶׂה וְגוֹ'׳. בְּהַהִיא שַׁעֲתָא, דְּשַׁמְעוּ כֻּלְּהוּ שְׁמָא דְּיַעֲקֹב, תַּוְוהוּ וְחַיְיכוּ בְּלֵצָנוּתָא. עֲזַרְיָה פָּתַח וְאָמַר, שְׁמַע ׳יִשְׂרָאֵל יהו"ה אֱלֹהֵינוּ יהו"ה׳ (דברים ו, ד) אֶחָד.

תרגום

אֶלָּא כָּךְ שָׁנִינוּ, בְּשָׁעָה הַזּוֹ שֶׁנִּכְפְּתוּ לִפֹּל בָּאֵשׁ, כָּל אֶחָד הֵרִים קוֹלוֹ וְאָמַר אֶל כָּל אוֹתָם עַמִּים וּמְלָכִים וְשָׂרִים. חֲנַנְיָה אָמַר, ׳ה' לִי לֹא אִירָא מַה יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם׳ (תהלים קיח, ו) ה' ׳לִי בְּעֹזְרָי וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשׂנְאָי׳ (תהלים קיח, ז) ׳טוֹב לַחֲסוֹת בַּה' וְגוֹ'׳. מִישָׁאֵל פָּתַח וְאָמַר, ׳וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם ה' וְגוֹ' כִּי אִתְּךְ אֲנִי נְאֻם ה' לְהוֹשִׁיעֶךְ כִּי אֶעֱשֶׂה וְגוֹ'׳ (ירמיה ל, יא). בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁשָּׁמְעוּ כֻלָּם אֶת שֵׁם יַעֲקֹב, תָּמְהוּ וְצָחֲקוּ בְּלֵיצָנוּת. עֲזַרְיָה פָּתַח וְאָמַר, ׳שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד׳ (ויקרא טז, ה).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אלא הכי תנינן, בהאי שעתא דאתכפיתו, למנפל בנורא, כל חד ארים קליה ואמר, גבי כל אינון עמין ומלכין ואפרכיא. חנניה אמר, ׳יהו"ה לי לא אירא מה יעשה לי אדם׳ (תהילים קיח, ו-ז) ׳יהו"ה לי בעוזרי ואני אראה בשונאי׳ ׳טוב לחסות ביהו"ה וגו'׳. מישאל פתח ואמר, ׳ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם יהו"ה וגו'׳ (ירמיהו ל, י) ׳כי אתך אני נאם יהו"ה להושיעך כי אעשה וגו'׳. בההיא שעתא, דשמעו כלהו שמא דיעקב, תווהו וחייכו בלצנותא. עזריה פתח ואמר, שמע ׳ישראל יהו"ה אלהינו יהו"ה׳ (דברים ו, ד) אחד.

התרגום: אלא כך שנינו, בשעה הזו שנכפתו לפל באש, כל אחד הרים קולו ואמר אל כל אותם עמים ומלכים ושרים. חנניה אמר, ׳ה' לי לא אירא מה יעשה לי אדם׳ (תהלים קיח, ו) ה' ׳לי בעזרי ואני אראה בשנאי׳ (תהלים קיח, ז) ׳טוב לחסות בה' וגו'׳. מישאל פתח ואמר, ׳ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם ה' וגו' כי אתך אני נאם ה' להושיעך כי אעשה וגו'׳ (ירמיה ל, יא). באותה שעה ששמעו כלם את שם יעקב, תמהו וצחקו בליצנות. עזריה פתח ואמר, ׳שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד׳ (ויקרא טז, ה).

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: